בשעה זו (רביעי) מתכנסים בקפלה הסיסטינית בוותיקן 133 קרדינלים מ־70 מדינות כדי להחליט מי יירש את האפיפיור פרנציסקוס שהלך לעולמו לפני כשבועיים וחצי ויעמוד בראש הכנסייה הקתולית, המונה כ-1.4 מיליארד מאמינים בעולם.
לאחר שעות: עשן שחור עלה מארובת הקפלה הסיסטינית, סמל לכך שההצבעה הראשונה בקונלקווה הסתיימה ללא הרוב הדרוש.
BLACK SMOKE AT THE VATICAN CHIMNEY
— Catholic Arena (@CatholicArena) May 7, 2025
NO POPE AT CONCLAVE YET pic.twitter.com/qQRZY5VscM
מות האפיפיור ובחירת יורשו - סיקור נרחב
האפיפיור פרנציסקוס: המהפכה שלא הייתה, פוליטיקת המחוות והעימות עם ישראל
- הצבא העתיק של האפיפיור: זה המשמר השוויצרי
הבוקר התקיימה בבזיליקת סנט פטרוס מיסה בהשתתפות הקרדינלים ולמעלה מחמשת אלפים מאמינים. הקרדינל ג׳ובאני בטיסטה רה, דיקן מועצת הקרדינלים, עמד בראש הטקס ואמר כי ״אנו חשים מאוחדים באופן מיוחד עם כל עם האלוהים בתחושת האמונה, האהבה לאפיפיור והציפייה המלאה ביטחון״.
הקרדינלים צעדו אל הקפלה הסיסטינית המעוטרת בציורי פרסקו, ותהליך ה״קונקלווה״ (מילולית: ״עם מפתח״) ותהליך הקונקלווה החל אחרי שדלתות הקפלה נסגרו. בלי אינטרנט ובלי גישה לטלפונים או לעיתונים, ננעלים הקרדינלים ודנים ומצביעים - עד שיוצא עשן לבן מארובה על גג הקפלה, המסמן כי הושג רוב של שני שלישים עבור מועמד מסוים.
תהליך ההצבעה מתחיל במינוי תשעה קרדינלים לתפקידים מיוחדים: שלושה "בודקים", שלושה לאיסוף קולות מקרדינלים חולים, ושלושה "מבקרים". היום מתקיימת הצבעה אחת בלבד, ובימים הבאים - ארבע הצבעות ביום, שתיים בבוקר ושתיים אחר הצהריים. לפי ההיסטוריה, לא צפוי שייבחר אפיפיור חדש כבר היום, שכן במשך מאות שנים לא נבחר אפיפיור ביום הראשון של הקונקלווה.
כל קרדינל ניגש למזבח שמעליו ציור "יום הדין האחרון" של מיכלאנג'לו, מחזיק את פתקו המקופל ומצהיר: "אני קורא כעדי את האדון ישוע שיהיה שופטי, שקולי ניתן לזה שלפני האל אני חושב שצריך להיבחר". הפתק מונח על צלחת ומושלך לגביע זהב מיוחד. נדרשים 89 קולות לבחירת אפיפיור - שני שלישים ממספר הקרדינלים.
״קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחזות מראש מי יהיה האפיפיור הבא״, אומר פרופ׳ קליינברג. ״כל ההימורים הם חסרי משמעות. יש שם 133 אנשים, ויש לדברים דינמיקה משלהם. אחרי סבב ההצבעות הראשון, אם אין בחירה, מתארגנים מחדש ושוקלים למי יש סיכוי״.
בין המועמדים המובילים: פייטרו פארולין (70), מזכיר המדינה של הוותיקן מאז 2013, שעשוי להיות האפיפיור האיטלקי הראשון מאז 1978; לואיס אנטוניו טגלה (67) מהפיליפינים, המכונה "פרנציסקוס האסיאתי"; פיטר ארדו (72) מבודפשט, הנחשב שמרן; והפטריארך הלטיני של ירושלים פיירבטיסטה פיצבלה (60), שהיה מהראשונים שגינו את חמאס בגין טבח 7 באוקטובר והציע את עצמו כבן ערובה במקום הילדים שנחטפו לעזה.
שיקולים מרכזיים בבחירה: היכולת לנהל ארגון מורכב, כישורים דיפלומטיים, יכולת תקשורתית והתמודדות עם אתגרי הכנסייה במאה ה-21. הקתוליות נמצאת בירידה באירופה ובצפון אמריקה, אך צומחת באפריקה ובאסיה. "רוב העתודות של הכנסייה נמצאות בעולם השלישי, שהוא הרבה יותר שמרני מהעולם המערבי," מסביר קליינברג.
העולם מקבל את הבשורה על בחירת אפיפיור חדש באמצעות עשן לבן מארובת הקפלה וצלצול פעמונים. ממרפסת בזיליקת פטרוס הקדוש תהדהד אז ההכרזה המסורתית בלטינית: "Annuntio vobis gaudium magnum... habemus papam!" ("אני מכריז לכם בשמחה גדולה... יש לנו אפיפיור!").
כמה זמן תימשך הקונקלווה? הארוכה ביותר ארכה שלוש שנים במאה ה־13, אבל את שני האפיפיורים האחרונים בחרו בתוך יממה אחת בלבד. כ-80% מהקרדינלים המשתתפים היום (108 מתוך 133) מונו על ידי פרנציסקוס, מה שמגביר את האפשרות שיורשו ימשיך את מדיניותו הפרוגרסיבית למרות התנגדות חזקה מהשמרנים.
״בסוף, הכנסייה היא גוף מאוד רציונלי״, מסכם קליינברג. ״מספר קטן יחסית של אנשים משכילים מאוד - רוב הקרדינלים מאז המאה ה־12 מחזיקים בדוקטורט אחד לפחות - מקבלים החלטות מה נכון לרגע המסוים הזה בהיסטוריה, ומה אפשר או אי אפשר לשנות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו