נחלץ מתבוסה מוחצת: מרץ נבחר לתפקיד קנצלר גרמניה

לאחר דרמה גדולה ויום מתוח נבחר פרידריך מרץ (69) לשמש כקנצלר העשירי של גרמניה לאחר שניצל ברגע האחרון מהדחה פוליטית משפילה. וכך, על חודם של מספר קולות היום הדרמטי הסתיים בניצחון דחוק של מנהיג מפלגת הנוצרים הדמוקרטים.

מרץ זכה ברוב של 325 קולות מתוך 630 מצביעים אחרי שבסיבוב הבחירות הראשון שהתקיים מוקדם יותר היום, הוא הפך למועמד הראשון לתפקיד הקנצלר שלא נבחר למרות חתימה על הסכם קואליציוני בכך שלא הצליח לעבור את מסוכת 316 הקולות הנדרשים כדי לזכות בתפקיד ולהקים את הממשלה החדשה.

כעת, משהושלמה המשימה, ועל אף הטעם המר של היום הארוך הזה, מדובר ללא ספק ביומו הגדול ביותר של פרידריך מרץ (69). 36 שנים לאחר שמונה לחבר פרלמנט אירופי, ופחות משני עשורים לאחר שהפסיד לאנגלה מרקל במאבק על ראשות המפלגה, הפסד שגרם להרחקתו ממוקד קבלת ההחלטות וההשפעה הפוליטית, מרץ צפוי לסגור מעגל פוליטי והפך למנהיג של המדינה החזקה באירופה, לקנצלר. 

מרץ, שהחזיר בבחירות האחרונות את הדומיננטיות למפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDU) והפך אותה שוב למפלגה הגדולה בגרמניה, כרת ברית קואליציונית בעלת רוב דחוק עם מפלגת הסוציאל דמוקרטים (SPD). זו הפעם החמישית שבה שתי המפלגות הוותיקות הללו כורתות את ברית שדבק בה הכינוי "הקואליציה הגדולה" 

מרץ נחשב כגאון פיננסי. הוא שימש כעו"ד של חברות מובילות במשק הגרמני ועסק בסוגיות משפטיות ומסחריות בינלאומיות רבות כאשר בתקופת עבודתו כעו"ד הוא צבר הון רב. הוא נחשב לאדם שמוביל רפורמות משמעותיות, פרו מערבי, תומך בברית עם ארצות הברית אשר מכיר היטב את התרבות האמריקאית, תומך גם בסיוע לאוקראינה, ונמצא בקשר טוב עם ראשי מדינות רבות באירופה. מצד שני, בעברו הפוליטי הוא מעולם לא מילא תפקיד ממשלתי בכיר עם אחריות מנהיגותית משמעותית. הוא מעולם לא היה שר פדרלי, או ראש ממשלה, או אפילו ראש עיריית עיירה קטנה. כעת הוא הפך לקנצלר המבוגר ביותר שנכנס לתפקיד מאז קונרד אדנאואר, ראש הממשלה הגרמני הראשון לאחר המלחמה (1949–1963).

חבירה של חוסר ברירה

טקס החתימה על ההסכם הקואליציוני בין המפלגות מהמרכז הפוליטי שנערך אתמול התנהל יחסית על מי מנוחות ובאווירה טובה, על אף היריבות ההיסטורית בין שתי המפלגות. ההסכם הקואליציוני אשר מפורט על גבי 144 עמודים יודפס בימים הקרובים ויחולק בחנויות שירות כדי שהציבור יוכל לעיין בו. ההסכם אמור להביא לפתרונות בתחומים מרכזיים אשר מעסיקים את אזרחי גרמניה, כגון: כלכלה, בעיית ההגירה, ביטחון וכו', אם כי מומחים רואים שיש לא מעט מקומות שבהם ההסכמות הקואליציוניות יכולות לייצר לא מעט מחלוקות עתידיות בעקבות הניסוח הכללי שבהן הנובע מפערים אידיאולוגיים בין המפלגות.

בכלל, החבירה של מרץ המייצג מדיניות פוליטית ימנית למפלגת הסוציאל דמוקרטית המייצגת את השמאל מרכז במדינה מעוררת דאגה בקרב מצביעיו שרצו שינוי אמיתי והצביעו לממשלת ימין "על מלא", ויכולים בסופו של דבר לקבל ממשלה שהמדיניות שלה מושפעת באופן משמעותי ממפלגת "שמאל" שעד לאחרונה הובילה את המדינה הסובלת ממשבר הגירה חמור ומדשדוש כלכלי מדאיג. מרץ, שמייד אחרי הבחירות הפר הבטחת בחירות והחליט לפרוץ את תקרת הגירעון כדי לגייס תקציב מיוחד של 900 מיליארד אירו להצטיידות בטחונית ולהשקעה בתשתיות, וכדי להשיג רוב בפרלמנט לשבירת תקרת החוב אף הבטיח 100 מיליארד אירו למפלגת הירוקים מהאופוזיציה המיועדים לפרויקטים של איכות הסביבה, נמצא במצב קשה בסקרים לאחר שרבים חוששים שהוא לא יישם את החמרת מדיניות ההגירה שמצביעיו מאמינים שיש ליישם, ומתוך אכזבה על כך שלא עמד במילתו והגדיל את החוב של גרמניה.

לפי סקרים עדכניים, חלק ממצביעיו עברו לתמוך במפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AFD), מפלגת ימין פופוליסטי שהכפילה בבחירות האחרונות את כוחה והפכה למפלגה השניה בגודלה בגרמניה. החשש הגדול מאי הפעלת מדיניות הגירה מחמירה שתחזיר את השליטה בנושא למדינה בנושא חשוב זה קיימת לא רק בקרב רבים מאזרחי המדינה שתמכו במרץ, היא גם קיימת בקרב מנהיגי מפלגת "הנוצרים הדמוקרטיים" עצמה ובקרב אנשי המפלגה הסוציאל דמוקרטית שמבינים היטב שהסחף לטובת מפלגות פופוליסטיות מימין או משמאל מייצר שינוי פוליטי שלא ניתן להתעלם ממנו, ואשר עשוי לגרום לכך שבבחירות הבאות בשנת 2029, מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, אשר השבוע סווגה על ידי שירותי הביון במדינה כמפלגת ימין קיצוני המאיימת על הדמוקרטיה, תהפוך למפלגה הגדולה ביותר. 

החשש הזה גם נתמך בסקרים עכשוויים שמציבים את "אלטרנטיבה לגרמניה" כמפלגה הגדולה ביותר או כמפלגה השווה בגודלה למפלגת "הנוצרים הדמוקרטים" עם כ – 25% תמיכה. מצב שכזה עשוי לגרום לשיתוק פוליטי במדינה מאחר וכלל המפלגות בגרמניה מחרימות את AFD וכל אפשרות לשיתוף פעולה פרלמנטרי איתה, מה שיקשה על בניית קואליציות עתידיות. אפשרות אחרת היא נרמול עתידי של הימין הקיצוני במדינה כדי להשיג רוב בפרלמנט, על כל המשתמע מכך. לאור זאת, לא בכדי השם שניתן להסכם הקואליציוני שנחתם בין שתי מפלגות המרכז הפוליטי קיבל את השם "אחריות לגרמניה". מי שהיטיב לתאר זאת בעת חתימת ההסכם היה מרקוס סודר, ראש ממשלת בוואריה וממנהיגי המפלגה הנוצרית דמוקרטית, "בעברה של גרמניה, לא כוחם של הרדיקלים הוא שהביא אותם לשלטון, אלא חולשתם של הדמוקרטים. הממשלה הקודמת נכשלה עקב חולשתה, לאחר חודשים של מאבקים פנימיים. נראה כי הממשלה הזו נידונה להצלחה. אחרת היא תשחק לידי הימין הקיצוני יותר ויותר".

"תמיכה ברורה באינטרסים של ישראל"

מרץ ידוע כתומך מובהק של ישראל והביע תמיכה בהעברת תחמושת לישראל בזמן המלחמה ואף התנגד למעצר אפשרי של ראש הממשלה נתניהו בעקבות צווי המעצר שהוצאו על ידי בית הדין בהאג. גם כמה מהמינויים שלו, כולל שר החוץ החדש יוהאן ואדפול, ידועים כתומכי ישראל, "ממשלת גרמניה החדשה עומדת בפני אתגרים גדולים - והזדמנויות חדשות. ההתחלה, כולל בחירת הקנצלר החדש, חוותה קושי לא הכרחי, דבר שרק מדגיש את החשיבות של בניית אמון בממשלה הנבחרת באמצעות מדיניות קונקרטית.

"הדבר נכון גם ליחסי גרמניה-ישראל המציינים בימים אלה 60 שנים", אומר קרסטן אוונס, חבר פרלמנט לשעבר במפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDU) ומנכ"ל ELNET גרמניה, אוסטריה ושוויץ, בראיון ל"ישראל היום", "כמנהיג האופוזיציה, פרידריך מרץ הדגיש שוב ושוב את הסולידריות עם ישראל. בתור הקנצלר העשירי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הוא נושא כעת באחריות לתרגם זאת למדיניות קונקרטית. המשמעות היא תמיכה ברורה באינטרסים הביטחוניים של ישראל, כולל בפורומים בינלאומיים. ניתן לקדם פרויקטים חדשים כמו הקמת מועצת חדשנות דו-צדדית, מרכז טכנולוגי ביטחוני גרמני-ישראלי, הגברת שיתוף הפעולה בתחומי בריאות דיגיטלית, אבטחת סייבר או טכנולוגיות חלל, וכן יצירת תכניות אקדמאיות ללימודי ישראל באוניברסיטאות בגרמניה והקמת משרד רשמי לחילופי תלמידים ונוער בין ישראל וגרמניה.

עם יוהאן ואדפול במשרד החוץ ועם קתרינה ריישה במשרד הכלכלה, הקנצלר מרץ נתמך על ידי אישים רמי דרג המודעים לאחריותה של גרמניה למדינה היהודית ומעריכים את הידידות הגרמנית-ישראלית.