רוחות חזקות, תחזוקה לקויה וחשד לרשלנות: השאלות הקשות והעדויות מאסון הרכבל

יממה לאחר אסון הרכבל שהתרחש אתמול (חמישי) בהר מונטה פאיטו, בעיירה קסטלאמארה די סטביה, כ-30 ק"מ מדרום לנאפולי, באסון שקטע את חייהם של ארבעה אנשים, בהם הישראלית ג'נאן סלימאן, תושבת משהד שבגליל התחתון, עולות שאלות קשות לגבי פעולת מערכות הבטיחות ותפקוד הרכבל בתנאי מזג אוויר קשים, כך מדווחים כלי התקשורת האיטלקיים.

לפי העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", התאונה התרחשה בשעה 14:40 (שעון מקומי), כאשר הקרון העולה להר, ובו שני זוגות תיירים - ג'נאן ואחיה תאבת סלימאן וזוג בריטי - ומפעיל איטלקי בן 59 בשם כרמינה פרלאטו, היה קרוב מאוד לסיום המסלול בן שמונה הדקות. על פי הדיווח, הקרון התנתק מהכבל שהובילו "כמעט בהגיעו לתחנה", ולאחר מכן "צנח לתוך ערוץ בהר, נפל דרך העצים, שבר ענפים - שבגלל שנשברו הפכו לחדים ולקטלניים", כך על פי העיתון.

אלא שבאותו הזמן, במורד הרכבל, האסון הגדול טרם התברר. תא אחר נעצר במקומו במורד הרכבל, כשעליו תשעה נוסעים, ביניהם ארבעה סטודנטים מתוכנית חילופי סטודנטים ומשפחה גרמנית עם שלושה ילדים. אחד מאנשי החילוץ סיפר: "המשפחה עם הילדים הקטנים היו מבוהלים. הם בכו, חיבקו אותנו והודו לנו". החילוץ נמשך פחות משעה, כאשר הנוסעים הורדו אחד אחרי השני בעזרת רתמות.

שני סטודנטים שהיו בקרון שנעצר סיפרו ל"קוריירה דלה סרה" על הרגעים המפחידים: "תחילה הרגשנו קפיצה פתאומית, כמו להיות ברכבת הרים. אחר כך נעצרנו ונשארנו תלויים באוויר. התחושה הראשונה הייתה פחד, אבל הרגיעו אותנו ואמרו שהכל יהיה בסדר."

בינתיים, ערפל כבד כיסה את ההר ועל הקרקע לא היו מודעים לאסון בקרון השני. "המצב התגלה כדרמטי כאשר לא ניתן היה להשיג את מפעיל הקרון העליון בטלפון", צוטט שירות ההצלה ב"לה רפובליקה".

ההערכה היא שהתא צנח במהירות במורד הרכבל, פגע בעמוד תמך והתרסק לעמק שמתחת. תנאי מזג האוויר, ביניהם ערפל וגשם, הקשו על פעולות החילוץ ואיתור התא בעמק הסבוך לקח כשעתיים, כך לפי העיתון "לה רפובליקה". הפעילות התארכה בשל התנאים הקשים והאזור ההררי הבלתי נגיש. "פעילות החיפוש והחילוץ נמשכה עד שעות הלילה המאוחרות והסתיימה עם חילוץ הגופות, לאחר קבלת אישורים ובדיקות מהרשויות המוסמכות", נמסר ב"לה רפובליקה".

תאבת פונה מהסבך בעזרת מסוק אל בית חולים בנאפולי. התקשורת במדינה מדווחת כי הוא נמצא במצב קשה אך יציב וסובל משברים מרובים בפלג גופו התחתון.

ממשרד החוץ נמסר כי "תאונת הרכבל באיטליה בה נהרגה ישראלית מטופלת מול הרשויות האיטלקיות על ידי קונסול ישראל ברומא והמחלקה לישראלים במצוקה. צוות שגרירות ישראל באיטליה שהגיע למקום האירוע בודק אם ישנו ישראלי נוסף שנפגע בתאונה".

"אני חיה בנס"

ב"קוריירה דלה סרה" התפרסמה גם עדותה של קטיה זאיה, זמרת מסיציליה, שתכננה לעלות על הרכבל כדי לצלם אחד מהסרטונים שלה. "אני חיה בנס", סיפרה בקול רועד. "היינו אמורים לעלות להר כדי לצלם סצנות מהסקיצות שלנו. ראיתי את מזג האוויר וויתרתי. פחדתי כי ראיתי את הערפל ואמרתי לחבר שהיה איתי 'נעשה את זה ביום אחר'. ועכשיו אנחנו יכולים לספר על זה".

אחד מהראשונים שהגיעו לזירה, מסימיליאנו סלבטי, שיתף בעדות נוספת: "זה רכבל מפחיד - הגובה שלו עצום. לא היו לו סימנים של בעיות, אבל הוא עושה קפיצות שמטילות אימה", אמר לעיתון האיטלקי. "זו לא הייתה טרגדיה שניתן היה לחזות, אבל אני מאמין שניתן היה למנוע אותה. אולי בגלל תחזוקה לקויה או בגלל מזג האוויר שגרם נזק רב בקסטלאמארה. נצטרך להבין מה באמת קרה".

התובע המחוזי פתח בחקירה בחשד לרשלנות והריגה, לפי שעה לא נמסרה זהות החשודים. החקירה מתמקדת לפי שעה באפשרות שהרוח העזה שהגיעה ל-100 קמ"ש באותו היום, הובילה לקריעת הכבל, לצד תחזוקה לקויה.

אומברטו דה גרגוריו, נשיא חברת EAV המפעילה את הרכבל, דחה את הטענות בדבר ההחלטה להפעיל את הרכבל במזג האוויר הבעייתי. "מעריכים שאין קשר בין מזג האוויר הגרוע לבין התרסקות הקרון. לא אני אומר זאת, אלא הטכנאים", הסביר. "ישנה מערכת אוטומטית - כשהרוח עוברת רמה מסוימת, הרכבל נעצר באופן אוטומטי". השאלה המרכזית היא מדוע מערכת זו לא פעלה כנדרש, אם אכן הרוח היא שגרמה לאסון.

בוחנים גם את איכות התחזוקה של המתקן. הרכבל נפתח מחדש לפעילות רק לפני שבוע, לאחר פגרת החורף, ולפי דה גרגוריו, ההכנה לפתיחה כללה "שלושה חודשים של בדיקות יומיומיות, עם כל הבדיקות והצילומי רנטגן לכבלים". עם זאת, ממצאי החקירה הראשוניים מצביעים על כך ש"קריעת כבל המשיכה" הייתה הגורם הישיר לנפילת הקרון.

התאונה מתרחשת גם כארבע שנים אחרי אסון הרכבל לחופי אגם מאג'ורה שבצפון איטליה, שבו נהרגו 14 בני אדם. בין ההרוגים אז היו חמישה בני משפחה ישראלית: בני הזוג עמית בירן (30) וטל פלג-בירן (26), תום בן השנתיים, סבה של טל יצחק (איזי) כהן (81) ואשתו ברברה קונינסקי כהן (71). איתן בירן, אז בן חמש, היה הניצול היחיד מהתאונה. חקירת האירוע הובילה למסקנה שתחזוקה לקויה ורשלנות גרמו לאסון הכבד.

שורה של כתבי אישום הוגשו כנגד המעורבים בעבירות של תקיפה, זיוף, פציעה מתוך רשלנות והריגה. אך רק לאחרונה, ארבע שנים אחרי, נמחקו מכתב התביעה חברת לייטנר יצרנית הרכבלים והחברה שהייתה אחראית על תפעולו, וחלקם של עובדים אחראים בלייטנר נבחן מחדש. הנאשמים המרכזיים בתיק הם שלושת מנהלי התפעול של האתר באותה העת, שמשפטם עדיין נמשך.

ההיסטוריה של רכבל פאיטו ידעה תאונות קשות בעבר. אסון חמור התרחש ב-15 באוגוסט 1960 כאשר, בשל טעות אנושית, אחד התאים הגיע לתחנה התחתונה מבלי שהצליח לבלום את נסיעתו, והתרסק על פסי הרכבת שמתחתיו. גם באסון ההוא נהרגו ארבעה אנשים ו-31 נוספים נפצעו.
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, ששוהה בוושינגטון, הביעה צער עמוק על האסון ושלחה תנחומים למשפחות הנפגעים, ואילו בקסטלאמארה די סטביה הוכרז היום יום אבל.