"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פגישת וויטקוף-פוטין, ההצעה להישאר לחג והתוכנית: "לחלק את אוקראינה כמו ברלין"

שליחו של טראמפ נפגש עם פוטין למשך יותר מארבע שעות כשברקע מתגבשת תוכנית אמריקנית להכיר בסיפוח רוסי של מחוזות במזרח אוקראינה • במקביל, דווח על מתיחות בין ארה"ב לאוקראינה בנוגע ל"הסכם המינרלים" שנדון בפגישה "עוינת" בוושינגטון

,עודכן
0השמעה
וויטקוף ופוטין בפגישה. צילום: EPA

סטיב וויטקוף, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נפגש אתמול (שישי) עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בסנט פטרבורג לדיון במשא ומתן לסיום המלחמה באוקראינה. השיחה התקיימה על רקע חוסר ההצלחה האמריקנית להוביל את הפסקת האש החלקית שהוכרזה לכדי פריצת דרך בשיחות להסכם שלום.

טראמפ עצמו לוחץ על רוסיה להתקדם לקראת הסכם. "רוסיה חייבת לזוז", כתב אתמול ברשת החברתית Truth Social. אלא שבנתיים, ממשיך להסתמן הפתרון האמריקני למצב באוקראינה: סיפוח רוסי של מחוזות במזרח המדינה. לפי סוכנות הידיעות "רויטרס", וויטקוף אמר לטראמפ בשבוע שעבר כי הדרך המהירה ביותר להגיע להפסקת אש תהיה להכיר בסיפוח הרוסי של ארבעה מחוזות במזרח אוקראינה (לוהנסק, דונייצק, זפוריז'יה וחרסון), למרות שרק את חלקם היא כבשה בפועל.

טראמפ. לוחץ על רוסיה להתקדם לקראת הסכם,צילום: AP

וויטקוף כבר ביטא עמדה זאת לאחרונה בראיון לעיתונאי הפרו-רוסי טאקר קרלסון שם הביע אמון במשאלי העם שערכה רוסיה באזור ורמז על הצורך להכיר בשליטה הרוסית עליהם. באותה פגישה, כך לפי הדיווח, שליח הנשיא לאוקראינה קית' קלוג, התנגד להצעה זו וטען כי אוקראינה אולי תסכים לשאת ולתת על חלק מהשטחים, אך לעולם לא תקבל ריבונות רוסית עליהם.

בראיון לעיתון ה"טיימס" הבריטי, קלוג דיבר על אפשרות למודל שדומה לברלין אחרי מלחמת העולם השנייה שיושם באוקראינה לאחר המלחמה. קלוג הציע שכוח שלום צרפתי-בריטי יוצב מערבית לנהר הדנייפרו, אך מזרחית אליו בסמוך לגבול עם רוסיה יהיו נוכחים רק כוחות אוקראיניים.

קית' קלוג. מודל שדומה לברלין אחרי מלחמת העולם השנייה,צילום: רויטרס

"זה יכול להיראות כמעט כמו מה שקרה בברלין אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהיה אזור רוסי, אזור צרפתי, אזור בריטי ואזור אמריקני," אמר קלוג. הוא הציע אזור מפורז ברוחב כ-30 ק"מ לאורך קווי השליטה הנוכחיים במזרח והבהיר כי ארה"ב לא תספק כוחות קרקעיים.

לאחר פרסום הכתבה, קלוג הכחיש את הפרשנות שניתנה לדבריו: "כתבת הטיימס מסלפת את מה שאמרתי. דיברתי על כוח תגבור (שיוצב) לאחר הפסקת אש ויתמוך בריבונות אוקראינית. בדיונים על חלוקה, התייחסתי לאזורים או אזורי אחריות לכוח בעלות ברית (ללא חיילים אמריקניים). לא התייחסתי לחלוקת אוקראינה".

ואכן, יש לציין שהצבת שלום ממדינות נאט"ו נתפסת כדרישה התומכת בעמדה האירופית והאוקראינית – כאשר רוסיה מתנגדת לה בתוקף.

פוטין. הפגישה איתו ערכה יותר מארבע שעות,צילום: אי.פי

לפי דיווחים רוסיים, הפגישה עם פוטין נמשכה יותר מארבע שעות. במהלך שהותו בעיר, וויטקוף ביקר גם בבית כנסת מקומי ונפגש עם הרב הראשי של העיר מנחם פבזנר, שלפי הדיווח בסוכנות הידיעות הרוסית RIA העניק לשליח האמריקני מצות, יין כשר לפסח והזמנה ל"עשות את החג" יחד עם הקהילה. וויטקוף כאמור, נאלץ לוותר על ההזמנה כדי להספיק לשיחות הגרעין בעומאן.

אתמול (שישי) גם נערכה פגישה בוושינגטון בין גורמים אמריקניים ואוקראיניים בנוגע להצעה אמריקנית לגישה למשאבי הטבע של אוקראינה ("הסכם המינרלים"). סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה מפי מקור המעורה בפרטים, כי הפגישה התנהלה באווירה "עוינת" בשל הצעה אמריקנית "מקסימליסטית". ההצעה כוללת דרישה להכנסת כל הכנסות ממשאבי הטבע לקרן השקעות משותפת ושליטה אמריקנית בצינור גז מרוסיה לאירופה, אך אינה מספקת ערבויות ביטחוניות לאוקראינה - דרישה מרכזית של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר