חמאס בדרישה רשמית לבריטניה: הסירו אותנו מרשימת ארגוני טרור | המכתב של אבו מרזוק

על הפנייה לשרת הפנים הבריטית חתום בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור וראש משרד היחסים הבינלאומיים שלו • מרזוק טען כי טבח 7 באוקטובר נועד להיות "תמרון צבאי שמטרתו אוגדת עזה של פיקוד הדרום של ישראל שנועד להרוג ולשבות חיילים ציוניים ולא לפגוע בנשים, ילדים וקשישים"

עומר ונקט בעת שחרורו משבי חמאס. צילום: EPA

האתר הפרו-פלשתיני Drop Site חשף אתמול (רביעי) כי חמאס פתח בהליך משפטי בבריטניה בדרישה להוציאו מרשימת ארגוני הטרור המוכרים בממלכה. מי שחתום על התצהיר שהוגש לשרת הפנים הבריטית הוא בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור וראש משרד היחסים הבינלאומיים שלו.

ברצועת עזה התחדשו ההפגנות נגד חמאס ובכיריו: "חמאס ארגון טרור. חמדאן המרגל"

"חמאס אינו ארגון טרור. זוהי תנועת שחרור והתנגדות אסלאמית פלשתינית שמטרתה לשחרר את פלשתין ולהתעמת עם הפרויקט הציוני", כתב אבו מרזוק בתצהיר ארוך שפרסם האתר, שם דרש מהממשלה הבריטית להכיר בו כתנועה לגיטימית, תוך שהוא משווה את הארגון לתנועות אנטי-קולוניאליסטיות.

מרזוק האשים את בריטניה שהיא מתייחסת לחמאס כארגון טרור בשל "אשמה קולוניאלית" וחשש שהפלשתינים יכו בחזרה "את נותני החסות של הישות הציונית", אך "מרגיע" אותה שחשש זה לא מבוסס שכן הארגון פועל רק בשטחי "פלשתין ההיסטורית".

אבו מרזוק. 7 באוקטובר היה "תמרון צבאי", צילום: רשתות ערביות

לפי הדיווח, לצורך המהלך חמאס נעזר בשירותיו של משרד עורכי הדין Riverway Law שהסכים לייצג את הארגון בחינם (פרו-בונו) בשל האיסור על קבלת תשלום מארגון טרור. לפי הכתבה, עורכי הדין שמייצגים את חמאס אינם מכחישים שהפעולות של הארגון נופלות תחת ההגדרה של טרור, אלא ש"ההגדרה מכסה את כל הקבוצות המשתמשות באלימות להשגת מטרות פוליטיות, כולל צה"ל, הצבא האוקראיני והצבא הבריטי".

מרזוק טען כי טבח 7 באוקטובר נועד להיות "תמרון צבאי שמטרתו אוגדת עזה של פיקוד הדרום של ישראל", וכי הפקודות היחידות שקיבלו מחבלי הנוח'בה היו "להרוג ולשבות חיילים ציוניים ולא לפגוע בנשים, ילדים וקשישים". עוד טוען מרזוק כי אם "יחידים לכאורה ביצעו פשעים יש לנו מנגנון של חקירה ומשמעת עבורם".

הטבח בניר עוז. "לעולם לא נכיר בלגיטימיות של הישות הציונית", צילום: לירון מולדובן

על רקע הדרישה הישראלית והבינלאומית מחמאס להתפרק מנשקו, מרזוק כותב כי "התנגדות וג'יהאד לשחרור פלשתין יישארו זכות לגיטימית" של הפלשתינים. גם במכתבו זה, חוזר מרזוק על דרישתה של חמאס לחיסולה של מדינת ישראל.

במסמך שהגיש, מרזוק טוען כי "לעולם לא נכיר בלגיטימיות של הישות הציונית או ב'זכותה להתקיים', מושג שאין לו בסיס במשפט הבינלאומי". הוא מוסיף ש"אף חלק מאדמת פלשתין לא יהיה נתון לפשרה או ויתור... חמאס דוחה כל חלופה לשחרור המלא והמוחלט של פלשתין, מהנהר ועד לים".

ישראל "טעות היסטורית עמוקה"

מרזוק גם דוחה את הסכמי אוסלו וטוען כי "הצהרת בלפור, המנדט הבריטי לפלסטין, החלטת החלוקה של האו"ם, וכל ההחלטות והאמצעים הנובעים מהם או דומים להם" הם "בטלים ומבוטלים". הוא מגדיר את הקמת ישראל כ"טעות היסטורית עמוקה, המנוגדת לזכויות הבלתי ניתנות להפרה של העם הפלסטיני ומנוגדת לרצונם ולרצון האומה".

עם זאת, מרזוק מציין ש"חמאס הציע בהזדמנויות רבות במשך למעלה משני עשורים הודנה או הפסקת אש ארוכת טווח" על בסיס "הקמת מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית לחלוטין, עם ירושלים כבירתה לאורך קווי הפסקת האש של ה-4 ביוני 1967". אולם הוא טוען כי "רצונו הטוב נוצל לרעה על ידי הציונים, שחיסלו חברים בהנהגתו כדי לחבל במאמצים כאלה".

מרזוק מתאר את מתקפת 7 באוקטובר כ"קריסה צבאית ציונית משפילה" וכותב כי "אינשאללה, המשבר הזה (של הציונות) יהיה סופני". אלא שמרזוק עצמו אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" שהתפרסם בחודש פברואר כי "אם היה ניתן לצפות מה היה קורה, לא היה 7 באוקטובר". עוד אמר באותו הראיון כי אם היה יודע מה יהיו ההשלכות של המתקפה היה "בלתי אפשרי" מבחינתו לתמוך בהוצאתה לפועל.

הפרלמנט הבריטי, צילום: רויטרס

הזרוע הצבאית של חמאס נכנסה לרשימת ארגוני הטרור המוכרים על ידי בריטניה ב-2001, והגדרה זאת הורחבה גם לזרוע הפוליטית שלו ב-2021 אחרי שהממשלה הבריטית קבעה כי ההפרדה ביניהן "מלאכותית". לפי הכתבה, לשרת הפנים הבריטית איווט קופר יש 90 יום כדי להגיב לבקשה, ואם תסרב לה עורכי הדין שמייצגים את חמאס מתכוונים לערער לבית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר