"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
״כן״ שכולו ״לא״: פוטין מנסה להעביר את הלחץ לזלנסקי
כלפי חוץ נשיא רוסיה מביע נכונות להפסקת אש ובכך לא מעורר אנטגוניזם מצד טראמפ, אבל התנאים שהוא מציב צפויים להפוך זאת לבלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי להשגה • המטרה: להעביר את הכדור לקייב ולהציג אותה כסרבנית לתנאים שהציב
פוטין אומר "כן" להפסקת אש - אבל "יש ניואנסים". צילום: אי.אף.פי

״כן״ שכולו ״לא״: פוטין מנסה להעביר את הלחץ לזלנסקי

כלפי חוץ נשיא רוסיה מביע נכונות להפסקת אש ובכך לא מעורר אנטגוניזם מצד טראמפ, אבל התנאים שהוא מציב צפויים להפוך זאת לבלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי להשגה • המטרה: להעביר את הכדור לקייב ולהציג אותה כסרבנית לתנאים שהציב

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במסיבת העיתונאים המתקיימת כעת (חמישי) בקרמלין, פוטין אומר "כן" להפסקת אש - אבל "יש ניואנסים". ובפרטים הקטנים, לא תופתעו לגלות, מסתתר השטן. בתמצית: ה"כן" של פוטין נועד לייצר "לא" בשטח ותחום אפור שמתוכו תדחף רוסיה לוויתורים מפליגים, משל המלחמה לא התרחשה.

טראמפ על זלנסקי ונכונות אוקראינה לשוב לשולחן המשא מתן

פוטין, שהודה לטראמפ על תשומת לבו לשאלת ההסדרה באוקראינה, אומר שיש הרבה שאלות אשר יש לבחון ביסודיות. למשל, "אם אנחנו מסכימים להפסקת האש ל-30 יום, מה זה אומר לגבי הנוכחות האוקראינית במחוז קורסק (קייב עדיין מחזיקה בכ-100 קמ"ר במחוז; ד"ב)? אלה שנמצאים שם אמורים לצאת ללא קרב? אנחנו אמורים לשחרר אותם, אחרי שהם ביצעו פשעים (טענה קבועה של התקשורת הרוסית בשבועות האחרונים; ד"ב)? או שהשלטון בקייב יורה להם להניח את הנשק ולהיכנע? לא ברור. איך ייפתרו שאלות אחרות, בכל קו המגע שאורכו כ-2,000 ק"מ, ואתם יודעים שבהם רוסיה מתקדמת (זה לא נכון עובדתית; ד"ב)?"

כלומר, כלפי חוץ פוטין מביע כאן נכונות להפסקת אש ובכך לא מעורר אנטגוניזם מצד טראמפ, אבל התנאים שהוא מציב צפויים להפוך את התנאים להפסקת האש לבלתי אפשריים או לכמעט בלתי אפשריים להשגה. למשל, בקייב לא יסכימו לכניעה של כוחותיהם תוך כדי הנסיגה ממחוז קורסק, או להפסיק את האימונים או הגיוס כל עוד לא תמה המלחמה.

כוחות אוקראיניים בחרקיב, צילום: איי. אף. פי

זהו, אפוא, "כן" שנועד להרוויח זמן - הן להתקדמות בשטח והן כדי להעביר את הכדור לידי קייב ולהציג אותה כסרבנית לתנאים שהציב - מתוך הנחה (לא מופרכת) שטראמפ יקבל את הנרטיב הפוטיני.

אבל המפתח המשמעותי ביותר נמצא במילים אחרות. "אנחנו מסכימים עם ההצעה להפסקת אש, אולם הפסקה זו צריכה להיות כזו שתביא לשלום בר קיימא ולהסרת הסיבות שהביאו למשבר מלכתחילה". כאן פוטין בעצם דורש חזרה לתנאים הבלתי אפשריים שהציב בדצמבר 2021 וכללו הבטחה של סטטוס נייטרלי לאוקראינה, אי כניסה של כוחות זרים, וצמצום של נוכחות נאט"ו במדינות שהתקבלו לברית אחרי 1997 (עם מאמץ להחליש את הברית עוד יותר, אולי עד כדי פירוקה, בהמשך). בהקשר המיידי, הסרת שורשי הקונפליקט פירושו השארה של קייב חסרת מגן מפני תוקפנות רוסית עתידית - ואין סיבה להניח שלא תקרה כל עוד רוסיה אינה מכירה בזכות הקיום של אוקראינה כישות ריבונית.

כוחות צבא רוסיים, צילום: רויטרס

והיו עוד שתי כותרות שכדאי לשים לב אליהן. האחת - פוטין אמר כי "ארה"ב ורוסיה יגיעו להסכמות בתחום האנרגיה, 'צינור הגז' לאירופה יכול להיות מובטח". הדברים באים על רקע החשיפה היום של אתר התחקירים הגרמני "קורקטיב" והאתר הרוסי העצמאי IStories על מגעים חשאיים בין ארה"ב, רוסיה וגרמניה לרכישה אמריקנית את חלקה של רוסיה במזקקה גרמנית של רוסנפט (ליתר דיוק: של חברת הבת הגרמנית של ספקית הנפט הרוסית) והזרמת נפט רוסי דרך אוקראינה למזקקה. במסגרת השיחות עלתה גם אפשרות של חידוש פעילותו של ה"נורסטרים-2". הממשל וכמובן רוסיה מעוניינים מאוד בצעד.

הכותרת השנייה היא שלפני מסיבת העיתונאים חתמו פוטין והרודן הבלארוסי לוקשנקו על העמקת הברית בין המדינות, ובין השאר נקבע כי אזרחים רוסים המתגוררים בבלארוס יוכלו לבחור ולהיבחר בבחירות בבלארוס. הדברים אמורים גם על הבלארוסים ברוסיה, אולם בגלל יחסי הכוחות נראה שמדובר בעוד צעד לצמצום הריבונות הבלארוסית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...