הם עבדו תחת זהות בדויה ואספו מידע על התארגנויות פוליטיות קיצוניות, אבל לקחו את הסיפור רחוק מדי. לפחות 25 שוטרים בריטים שפעלו כסוכנים חשאיים קיימו יחסי מין עם מקורות מידע, חלקם אף הביאו ילדים לעולם עם נשים שהיו חלק ממאגר המקורות שלהם, כאשר לנשים אין מושג שהן נמצאות בקשר עם סוכני משטרה סמויים.

לפי דיווח בעיתוןהגרדיאןהבריטי, הסוכנים הסמויים פעלו במשך יותר מארבעה עשורים במסגרת תוכנית משטרתית חשאית מיוחדת, שבה "נתפרה" להם זהות בדויה אשר פעמים רבות "הושאלה" מילדים שנפטרו בגיל מוקדם. לעיתים קרובות, הסוכנים המשטרתיים קיבלו זהות שבה השם הפרטי זהה לשמו של השוטר, בעוד ששמות המשפחה היו שונים.

כך למשל, השוטר מארק ג'נר קיבל את הכינוי 'מארק קאסידי', מארק קנדי קיבל את הזהות של 'מארק סטון', ג'ון דיינס קיבל את השם 'ג'ון בארקר', ג'ים בוילינג קיבל את השם 'ג'ים סאטון', ודוגמאות רבות נוספות. כדי להשיג מידע היה צורך בחדירה הדרגתית לקבוצות הפוליטיות, כאשר הסוכנים רכשו את אמון אנשי התנועות הפוליטיות באופן מדורג ולאורך שנים של פעילות בתוך התנועות. הסוכנים בילו בדרך כלל לפחות ארבע שנים בתנועה הפוליטית, תוך שהם אוספים מידע על הפגנות ופעילויות פוליטיות מגוונות – כולל פעילויות פליליות או שגרתיות – ובמקביל, אספו כמויות אדירות של מידע על חייהם האישיים של פעילים פוליטיים, החל מהתוכניות שלהם לבילוי בחגים, דרך מצבם הכספי, וכלה במידע הנוגע לחדר המיטות שלהם.

בשלב זה ידוע על 25 סוכנים, המהווים לפי הדיווח כחמישית מסך הסוכנים שפעלו בתקופה הרלוונטית, אם כי ייתכן שהמספר גבוה בהרבה. בגרדיאןמדווחים כי למעשה, הסוכנים הונו נשים החל משנת 1968 ועד שינוי הנהלים בשנת 2010. בתקופה הזו, לפחות ארבעה סוכנים בזהות בדויה הביאו ילדים לעולם עם נשים שהיו חלק מתוכנית המעקב שלהם בשל חברותן בקבוצות פוליטיות קיצוניות – וכל זאת בזמן שלנשים לא היה שמץ של מושג כי האדם שאיתו הן הביאו ילד לעולם היה סוכן משטרתי חשאי.

לפי תחקיר העיתון, אישה אחת, הידועה בשם ג'קי, אמרה שחייה "נהרסו לחלוטין" לאחר שגילתה במקרה שאבי בנה היה שוטר סמוי – יותר מ-20 שנה לאחר לידת ילדם המשותף. השוטר, בוב למברט, נטש אותם כשהבן היה תינוק בטענה שקרית כי נאלץ לברוח לחו"ל כדי להימלט ממעצר צפוי על ידי המשטרה. לנשים אחרות היו יחסים אינטימיים שנמשכו עד שש שנים עם גברים שהסתירו את עובדת היותם שוטרים סמויים שנשלחו לרגל אחריהן. עד כה ידוע על יותר מ-50 נשים שהולכו שולל על ידי השוטרים הסמויים, אך המספר הכולל אינו ידוע וסביר להניח שהוא גבוה יותר, כאשר יש לא מעט נשים שעד היום אינן יודעות כי בן זוגן שנעלם היה למעשה סוכן משטרתי.

הסוכנים הונו נשים החל משנת 1968 ועד שינוי הנהלים בשנת 2010

בעיתון מציינים כי הפרשה החלה להיחשף כאשר אחת מרשתות הטלוויזיה הבריטיות הפיקה, בשיתוףהגרדיאן, סדרה בשםסוכני הריגול, שבה תואר כיצד סוכני המשטרה פעלו במשך שנים ארוכות לצד נשים ש"היו הרוסות" לאחר שגילו כי במשך שנים רומו על ידי אהוביהן. למעשה, הסדרה מתארת את מסען של חמש נשים שאספו פרטי מידע במשך שנים, עד שגילו כי אהוביהן שנעלמו היו למעשה סוכנים משטרתיים חשאיים. מסע החיפושים שלהן אחר זהותו המקורית של אהובן הוביל לפתיחת ועדת חקירה ציבורית בראשות שופט בדימוס, על אף שזהותם של הסוכנים נחשבת לסוד כמוס בבריטניה.

הגילויים בפרשה אילצו את מפקדי המשטרה הבריטית להתנצל ולהודות כי מערכות היחסים בין הסוכנים לנשים היו לעיתים "פוגעניות, מבוססות הונאה ומניפולטיביות", וכי הן נבעו מ"תרבות רחבה יותר של סקסיזם ושנאת נשים" במשטרה. המשטרה גם הודתה כי מפעילי הסוכנים לא הצליחו למנוע את הפגיעות וההתעללות בנשים. רק שתיים מתוך 25 הסוכנים היו נשים, ועליהן לא הועבר דיווח ספציפי על מערכות יחסים אינטימיות עם אנשים שהיו תחת מעקב.

"תרבות רחבה יותר של סקסיזם ושנאת נשים"

בסך הכול, מאז שנת 1968 ועד שנת 2010 פעלו 139 סוכנים סמויים בקרב כ-1,000 תנועות פוליטיות, תוך שהם אוספים עליהן מידע בזהות בדויה.