"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר כמעט 600 שנה: המנהרות הסודיות של לאונרדו דה וינצ'י נחשפות

חוקרים בעיר מילאנו הצליחו לחשוף סדרה של מעברים תת קרקעיים שהופיעו בשרטוטיו של איש הרנסנס • תוך שימוש בלייזר ומכ"מים מיוחדים הם מצאו את המנהרות שחוקרים אחרים סברו שנהרסו לפני מאות שנים

,עודכן
0השמעה
החיפוש אחר מנהרות ליאונרדו דה וינצ'י מתחת לעיר מילאנו באיטליה. צילום: האוניברסיטה הפוליטכנית של מילאני

לאונרדו דה וינצ'י הצטיין בתחומי האמנות והמדע, אך איש האשכולות האיטלקי היה גם מומחה מיומן ביותר במבנים צבאיים ומערכות הגנה, ופרץ דרך חדשה באסטרטגיית לוחמה בתקופת הרנסנס עם העיצובים וההמצאות שלו.

כעת, מדענים חשפו תכונה נסתרת מתחת לטירה מימי הביניים במילאנו, איטליה, שחוקרים יכלו בעבר רק לשער על קיומה בהתבסס על שרטוט של לאונרדו משנת 1495 בקירוב ואזכורים במקורות היסטוריים אחרים, מעברים תת-קרקעיים שכנראה נועדו לשימוש החיילים במקרה שמערכות ההגנה של הטירה היו נפרצות.

התגלית, שאוניברסיטת פוליטקניקו די מילאנו הודיעה עליה בינואר, התאפשרה באמצעות סדרת סקרים שמטרתם הייתה למפות דיגיטלית את המבנים התת-קרקעיים של טירת ספורצה מהמאה ה-15 באמצעות שיטות לא הרסניות כמו מכ"ם חודר קרקע וסריקת לייזר.

טירת ספורצה בעיר מילאנו,צילום: ויקיפדיה

הסקרים, שהתקיימו בין השנים 2021 ל-2023, החלו כעבודת דוקטורט של פרנצ'סקה ביולו, שכיום היא אדריכלית ועמיתת מחקר במחלקה לאדריכלות, סביבה בנויה והנדסת בנייה באוניברסיטת פוליטקניקו די מילאנו.

"הממצאים שלנו משמשים כתזכורת נוספת לכך עד כמה ההיסטוריה מוטמעת עמוק בתוך הערים שלנו," אמרה ביולו בראיון לרשת החדשות האמריקנית CNN. "רק באמצעות מודעות לעובדה זו, בשילוב עם הבנה מעמיקה של ההיסטוריה והאדריכלות, אנו יכולים להעריך באמת את חשיבות השימור והעצמת המורשת התרבותית והאדריכלית שלנו."

מידת המעורבות של לאונרדו בבניית הטירה אינה ברורה, אך הממצא "מחזק את ההשפעה של ההוגה הדגול הזה על ההיסטוריה וההתפתחות האדריכלית של טירת ספורצה," הוסיפה ביולו.

ביולו וצוותה התכוונו במקור למפות דיגיטלית את האזור מתחת לג'ירלנדה, חומה חיצונית מגינה של הטירה. בחומה זו ישנו מעבר תת-קרקעי ידוע הנמשך לאורך היקף התעלה של הטירה ונגיש לתיירים. אך להפתעת החוקרים, הסקר שלהם חשף מנהרה סודית שנייה שמומחים רק שיערו את קיומה במשך שנים.

המנהרה השנייהעוברת במקביל לראשונה, כמטר אחד (3 רגל) מתחת לפני השטח. מאמינים כי חיילים השתמשו בנתיב המוסתר כדי להגן ולתפוס מחדש את הג'ירלנדה מפני כוחות אויב, אמרה ביולו.

החוקרים גילו גם מנהרות אחרות — כמעט כולן עשויות מלבנים עם קמרון חביתי, או תקרה מעוגלת — כולל אחת המובילה לכיוון בזיליקת סנטה מריה דלה גרציה, מקום מנוחתה של אשתו של הדוכס לודוביקו ספורצה. ספורצה, הידוע גם בכינוי לודוביקו איל מורו, היה דוכס מילאנו משנת 1494 עד 1498.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר