עד שייצא עשן לבן: איך בוחרים אפיפיור, מי המועמדים הבולטים - וההשפעה של פרנציסקוס

תחת תקרת הפרסקו המפורסמת של מיכלאנג'לו בואנרוטי, בקפלה הסיסטינית העתיקה - הקפלה הפרטית של האפיפיור שנקראה על שם האפיפיור סיקסטוס - עתיד להתרחש אחד הטקסים המסתוריים והמרתקים ביותר בעולם המודרני. לאחר שהאפיפיור פרנציסקוס בן 88 הלך היום (שני) לעולמו, ההכנות לקראת בחירת יורשו – האפיפיור ה-287 – יצאו לדרך.

מה הלו"ז הבסיסי? לאחר כמה ימי אבל וטקס הלוויה של האפיפיור – יקראו הקרדינלים להגיע מרחבי העולם אל רומא. המסורת מעידה כי יינתנו להם בין שבועיים לשלושה כדי להגיע ל"עיר הנצח". תהליך הבחירה, ה"קונקלאווה", עלה לאחרונה לתשומת הלב הציבורית בסרט שתיאר את האירוע, יחד עם כל התכסיסים, המזימות, האמונה והמלחמה היצרית על נפשה של הכנסייה הקתולית.

סיקור נרחב

הוותיקן: האפיפיור פרנציסקוס מת בגיל 88

תככים, מזימות ואפיפיור: הסרטים והסדרות שצללו למרתפי הוותיקן

הפגישה האחרונה, התגובות בעולם - וכיצד תראה ההלווייה | מות האפיפיור פרנציסקוס

הכנסייה הקתולית מונה כיום 253 קרדינלים מ-69 מדינות, כשמתוכם רק 140 זכאים להשתתף בבחירת האפיפיור הבא. זכות ההצבעה, שהוגבלה ב-1975 לקרדינלים מתחת לגיל 80, משקפת את הצורך לאזן בין מסורת לבין התאמה לעידן המודרני. מתוך הקרדינלים הזכאים להצביע, 111 מונו על ידי האפיפיור פרנציסקוס עצמו, עובדה שעשויה להשפיע משמעותית על זהות יורשו.

טרם תחילת הקונקלאווה (מילה שמשמעותה המילולית היא "עם מפתח", המרמזת על נעילת הקרדינלים עד לקבלת החלטה), מתקיימת סדרת פגישות המכונות "התכנסויות כלליות". במפגשים אלה דנים הקרדינלים בצרכי הכנסייה העולמית ובאתגרים העומדים בפניה, כשהחלטות מהותיות כמו מינוי בישופים חדשים מושעות עד לבחירת האפיפיור החדש.

אבטחה והתנהלות

הקונקלאווה עצמה היא מבצע לוגיסטי ואבטחתי מורכב. הוותיקן מפעיל אמצעים אלקטרוניים מתקדמים לשיבוש תקשורת אלחוטית מהקפלה הסיסטינית - הן למניעת האזנות והן למניעת הדלפות. לפני תחילת ההצבעות, מומחי אבטחה בודקים את האזור כולו לאיתור מיקרופונים או מצלמות נסתרות.

עם פטירת האפיפיור או התפטרותו, הקרדינל קמרלנגו (כיום הקרדינל טארצ'יזיו ברטונה) עובר להתגורר בוותיקן ומקבל את ניהול הכנסייה הזמני. בעבר, תפקידו כלל טקס מיוחד לאימות מות האפיפיור - הקשה בפטיש כסף על מצחו תוך קריאת שמו שלוש פעמים. כיום משתמשים באמצעים רפואיים מודרניים, אך הקמרלנגו עדיין אחראי על טקס שבירת "טבעת הדייג", החותם הרשמי של האפיפיור.

בדרך כלל, דיקן מועצת הקרדינלים היה אחראי על כינוס הקונקלאווה וניהולה. אולם בקונקלאווה הקרובה צפוי שינוי גם בהיבט זה: הדיקן הנוכחי, הקרדינל האיטלקי אנג'לו סודאנו, בן 85 ומבוגר מדי מכדי להשתתף בבחירה. במקומו, הקרדינל-בוחר הבכיר, ג'ובאני בטיסטה רה, ייטול את האחריות על ניהול התהליך.

בניגוד לעבר, כשהקרדינלים התגוררו בתאים צנועים (cellae), כיום הם שוהים ב"דומוס סנקטה מרתה", מתחם מגורים מודרני שנבנה בתקופת יוחנן פאולוס השני. עם זאת, הם עדיין מנותקים לחלוטין מהעולם החיצון - ללא טלפונים, אינטרנט, עיתונים או טלוויזיה. רק שני רופאים, כמרים לשמיעת וידויים בשפות שונות, וצוות משק בית מורשים להיכנס, וכולם נשבעים שבועת סודיות נצחית.

תהליך ההצבעה

ביום הראשון של הקונקלאווה, לאחר מיסה חגיגית, הקרדינלים צועדים בתהלוכה לקפלה הסיסטינית. לאחר שבועת הסודיות, נשמעת הפקודה הלטינית "extra omnes" ("כולם החוצה"), והדלתות נסגרות.

תהליך ההצבעה מתחיל במינוי תשעה קרדינלים לתפקידים מיוחדים: שלושה "בודקים" (או שופטי הצבעה), שלושה לאיסוף קולות מקרדינלים חולים, ושלושה "מבקרים" שמפקחים על עבודת הבודקים. ביום הראשון מתקיימת הצבעה אחת, ובימים הבאים - ארבע הצבעות ביום, שתיים בבוקר ושתיים אחר הצהריים.

כל קרדינל מקבל פתק הצבעה מלבני שבחלקו העליון מודפס המשפט הלטיני "Eligio in Summum Pontificem" ("אני בוחר לאפיפיור העליון"). הם נדרשים לכתוב את שם מועמדם בכתב יד מעוות במכוון למניעת זיהוי, ולקפל את הפתק פעמיים.

בטקס, כל קרדינל ניגש למזבח, שמעליו ציור "יום הדין האחרון" של מיכלאנג'לו, מחזיק את פתקו המקופל ומצהיר: "אני קורא כעדי את האדון ישוע שיהיה שופטי, שקולי ניתן לזה שלפני האל אני חושב שצריך להיבחר". הפתק מונח על צלחת (פטנה) ומושלך לגביע זהב מיוחד. הבודק הראשון מערבב את הפתקים, סופר אותם, והשמות נקראים בקול. כל פתק מנוקב במחט דרך המילה "Eligio" ומושחל על חוט. נדרשים 77 קולות (שני שלישים ועוד אחד) לבחירת אפיפיור.

תהליך הבחירה עבר שינויים משמעותיים לאורך השנים. ב-1996, יוחנן פאולוס השני קבע שלאחר כ-12 ימי הצבעה ללא הכרעה, ניתן לעבור לרוב פשוט (50 אחוזים ועוד קול). אולם ב-2007, בנדיקטוס ה-16 החזיר את הדרישה לרוב של שני שלישים, במטרה לעודד הסכמה רחבה ולמנוע מצב שבו גוש אחד ימתין 12 ימים כדי לכפות את מועמדו.

אם אחרי שלושה ימי הצבעה אין הכרעה, מוכרז יום הפסקה לתפילה ודיון, הכולל "עידוד רוחני קצר" מהקרדינל הבכיר במסדר הדיאקונים. ההיסטוריה מלמדת שהתהליך יכול להימשך מיום אחד ועד שלוש שנים - כפי שקרה בין 1268 ל-1271, כשנבחר טיובאלדו ויסקונטי (שהפך לגרגוריוס העשירי) בעודו בעכו.

תהליך הבחירה מתועד בקפדנות, אם כי בסודיות מוחלטת. בסיום הקונקלאווה נערך מסמך מפורט המתעד את תוצאות כל אחת מההצבעות שהתקיימו. מסמך זה נמסר לאפיפיור החדש מיד עם בחירתו. המסמך נשמר בארכיון הוותיקן במעטפה חתומה, ורק האפיפיור עצמו יכול להורות על פתיחתה.

ההכרזה על הבחירה

העולם מקבל את הבשורה על בחירת אפיפיור חדש באמצעות העשן הלבן העולה מארובת הקפלה. בעבר השתמשו בקש רטוב או יבש לצבע העשן, אך בשל בלבול שנוצר בבחירת יוחנן פאולוס השני ב-1978, כיום משתמשים בכימיקלים מיוחדים וב-2005 הוסיפו גם צלצול פעמונים כאישור נוסף. ברגע הבחירה, הנבחר נשאל: "האם אתה מקבל את בחירתך הקנונית כאפיפיור העליון?" ולאחר מכן "באיזה שם תרצה להיקרא?" - מסורת עתיקה שבה השם הנבחר משקף את הכיוון שהמנהיג החדש מתכוון להוביל. החייט האפיפיורי מכין מראש גלימות בשלושה גדלים, למקרה שיידרשו התאמות מהירות.

ממרפסת בזיליקת פטרוס הקדוש, מהדהדת ההכרזה המסורתית בלטינית: "Annuntio vobis gaudium magnum... habemus papam!" ("אני מכריז לכם בשמחה גדולה... יש לנו אפיפיור!"). האפיפיור החדש מופיע אז בפני ההמונים, נותן את ברכת ה-Urbi et Orbi ("לעיר ולעולם"), ומסמן את תחילתה של כהונה חדשה.

מהפכת הגיוון של פרנציסקוס

"זה יהיה מאוד קשה כשנצטרך לבחור אפיפיור חדש. אנחנו פזורים בכל העולם ולא מכירים זה את זה", התבטא אחד הקרדינלים בחודש אוקטובר האחרון. דבריו משקפים את אחת התמורות המשמעותיות ביותר שהנהיג פרנציסקוס - הפיכת מועצת הקרדינלים לגוף גלובלי, תוך צמצום דרמטי בדומיננטיות האירופית.

הנתונים מדברים בעד עצמם. מאז בחירתו של פרנציסקוס ב-2013, שיעור הקרדינלים האירופאים צנח מ-52 אחוזים ל-40 אחוזים, בעוד חלקם של נציגי אסיה עלה ל-16 אחוזים ושל אפריקה ל-13 אחוזים. בקונסיסטוריה (טקס מינוי הקרדינלים) האחרונה, פרנציסקוס המשיך במגמה זו כשמינה 21 קרדינלים חדשים, רובם מה"פריפריה" של העולם הקתולי.

מהלך זה משמעותי במיוחד כשמביטים על המספרים: מתוך 21 הקרדינלים החדשים, 20 הם מתחת לגיל 80 ולכן זכאים להצביע בקונקלאווה האפיפיורי הבא. נכון לדצמבר 2023, מספר הקרדינלים הבוחרים יעמוד על 140 - מספר החורג מהמגבלה המסורתית של 120 שנקבעה ב-1975.

הקונקלאווה הקרובה צפויה להיות שונה מקודמותיה. מתוך 140 הקרדינלים המצביעים, 111 מונו על ידי פרנציסקוס, שהדגיש את הגיוון הגיאוגרפי בבחירותיו. ההרכב הנוכחי כולל 60 אירופאים (מתוכם 21 איטלקים), 19 מאמריקה הלטינית, 14 מצפון אמריקה, 11 מאפריקה, עשרה מאסיה וקרדינל אחד מאוקיאניה.

"פרנציסקוס שינה את הקונקלב בדמותו", טוענים פרשנים בוותיקן, בהתייחסם לתהליך בחירת האפיפיור. "הוא רצה להבטיח יורש שלא יבצע 'פנייה חדה' במדיניותו בנושאים כמו הגירה ותפקידי נשים בכנסייה".

אחרי הקונסיסטוריה האחרונה, 80 אחוזים מהקרדינלים שיבחרו את האפיפיור הבא הם מינויים של פרנציסקוס - 112 קרדינלים שמונו על ידו, לעומת 23 שמונו על ידי בנדיקטוס ה-16 וחמישה בלבד על ידי יוחנן פאולוס השני.

המועמדים המובילים

בראש רשימת המועמדים הפוטנציאליים (ה-papabili בלשון הוותיקן) ניצב הקרדינל פטר ארדו מהונגריה, בן 70. ארדו, המשמש כארכיבישוף של בודפשט, זכה לתשומת לב בינלאומית כשאירח את פרנציסקוס בביקורו האחרון. למרות שיוך אידיאולוגי "שמרני", הוא הקפיד להדגיש את תמיכתו המלאה באפיפיור. הוא דובר חמש שפות וכיהן כנשיא מועצת ועידות הבישופים של אירופה. ארדו נחשב למועמד בעל כישורים בינלאומיים מרשימים.

מועמד בולט נוסף הוא הקרדינל מתאו מריה צופי, הארכיבישוף של בולוניה בן ה-67. צופי, שמונה לאחרונה כשליח מיוחד לקייב ומוסקבה בניסיון לתווך שלום באוקראינה, מביא עמו ניסיון מרשים בפתרון סכסוכים - הוא היה אחד המתווכים המרכזיים בהסכם השלום שסיים את מלחמת האזרחים במוזמביק ב-1992. עבודתו רבת השנים עם קהילת סנט אג'ידיו, המוקדשת לאקומניזם ופתרון סכסוכים, מעניקה לו יתרון משמעותי בתקופה של מתיחויות גלובליות.

הקרדינל לואיס אנטוניו "צ'יטו" טגלה מהפיליפינים, בן 65, שכונה בעבר "הפרנציסקוס האסייתי" בשל דמיונו לאפיפיור הנוכחי, נחשב עד לאחרונה למועמד מוביל. טגלה, שהתבלט בפעילותו למען העניים תוך שמירה על עמדות הכנסייה בנושאים מסורתיים, קרא להתייחסות מכילה יותר כלפי הקהילה הגאה וקתולים גרושים. אולם החלפתו מתפקידו כראש ארגון הסיוע העולמי של הכנסייה העלתה שאלות לגבי סיכוייו.

פרשנים מצביעים גם על הקרדינל פייטרו פרולין, מזכיר המדינה של הוותיקן בן ה-68, כמועמד אפשרי מוביל אצל המהמרים. פרולין, המכהן בתפקידו מאז 2013, צבר ניסיון רב בניהול ענייני הכנסייה. עם זאת, מעורבותו בעסקאות פיננסיות שנויות במחלוקת ובהסכם עם סין עלולה להקשות על בחירתו. פרולין בילה את הקריירה שלו באגף הדיפלומטי של הכס הקדוש, כולל בניגריה ומקסיקו ונחשב למתון פוליטית.

בין השמות הבולטים הנוספים אפשר למצוא את הקרדינל פרידולין אמבונגו (64) מקונגו, המשמש כארכיבישוף של קינשאסה. הוא מונה על ידי פרנציסקוס ב-2019, והוא מייצג את הנוכחות הגוברת של אפריקה בקולג' הקרדינלים. אמבונגו עלה לכותרות כשדחה את דוקטרינת "פידוציה סופליקנס" שאפשרה לכמרים לברך זוגות להט"ב וזוגות לא נשואים.

מצד השמרנים, הקרדינל ריימונד ברק האמריקני, בן ה-76, נחשב למוביל הארכי-שמרני בכנסייה. ברק נולד בוויסקונסין והוא כיהן כארכיבישוף של סנט לואיס. ברק תומך במיסה בלטינית ובמהלך הקריירה שלו ביקר בחריפות את הנטיות הליברליות של פרנציסקוס.

מפתיע במיוחד הוא גילו הצעיר של אחד הקרדינלים החדשים - ג'ורג'יו מרנגו, הפרפקט השליחי של אולן-בטור במונגוליה, בן 48 בלבד. עם כמעט 32 שנים של זכות הצבעה בקונקלבים עתידיים לפניו, מרנגו מסמל את הדור החדש של מנהיגי הכנסייה שפרנציסקוס מטפח.

ראוי לציון גם הקרדינל ז'אן-קלוד הולריך, הישועי בן ה-65 המשמש כארכיבישוף של לוקסמבורג. הולריך, שעבד שנים רבות ביפן ועומד כיום בראש ועידת ועדות הבישופים של האיחוד האירופי, מייצג את השילוב של ניסיון בין-תרבותי וכישורים דיפלומטיים שהכנסייה מחפשת.

מועמדים פוטנציאליים נוספים כוללים את הקרדינל דניאל סטורלה (64) מאורוגוואי, המשמש כארכיבישוף של מונטווידאו; הקרדינל סרג'יו דה רושה (64) מברזיל, המייצג את הכנסייה הלטינו-אמריקנית; הקרדינל קריסטובל לופז (72); הקרדינל קרלוס אגיאר (74) ממקסיקו סיטי; והקרדינל אודילו שרר (74) מברזיל, ארכיבישוף סאו פאולו, שנחשב לאחת הדמויות הבכירות ביותר בכנסייה הלטינו-אמריקנית.

לקראת הבחירה הקרובה

תיאורטית, כל גבר קתולי שהוטבל לנצרות יכול להיבחר לאפיפיור, אך המסורת והפרקטיקה מלמדות שכמעט בוודאות ייבחר אחד הקרדינלים. הוותיקן מדגיש שהקרדינלים מונחים על ידי רוח הקודש, אך למרות האיסור על תעמולה גלויה, מדובר בתהליך פוליטי מורכב.

שינויים בכללי הקונקלאווה לאורך השנים משקפים את הצורך המתמיד של הכנסייה להתאים עצמה לזמן המודרני. ב-1975 נערך שינוי משמעותי כשהוחלט להוציא את כל הקרדינלים מעל גיל 80 מזכות ההצבעה, צעד שנועד להבטיח שמקבלי ההחלטות יהיו קרובים יותר לאתגרי התקופה.

"כשאני רואה קרדינל, אני לא שואל את עצמי אם הוא מונה על ידי פרנציסקוס, בנדיקטוס ה-16 או יוחנן פאולוס השני. בכנות, אין קבוצה של ברגוליאנים", אמר לאחרונה קרדינל בכיר לעיתון הצרפתי La Croix. אך השאלה האם הקו הרפורמיסטי של פרנציסקוס יימשך תחת יורשו נותרת פתוחה.

הקונקלאווה הקרובה תשקף את השינויים העמוקים בכנסייה הקתולית במאה ה-21 - פחות איטלקית ואירופאית, ויותר גלובלית ומגוונת. ההכרעה שתתקבל בה תקבע לא רק את זהות מנהיגם של 1.3 מיליארד קתולים, אלא גם את כיוונה העתידי של הכנסייה בעידן של שינויים מהירים ואתגרים חדשים.