"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דיווח בריטי

ההצעה של ארה"ב לאוקראינה נחשפת: "הסכם ורסאי החדש"

טיוטת ההסכם הכלכלי שארה"ב דורשת מאוקראינה לחתום עליו הגיעה לידי הטלגרף • ההסכם יעניק לארה"ב 50% מהרווחים ממשאבי הטבע במדינה וזכות ראשונים עליהם • "קולוניזציה כלכלית, גרוע מהתנאים שנתנו לגרמניה", כינו אותו בעיתון • לפי הדיווחים זלנסקי סירב לחתום "על עיוור" • טראמפ התייחס בעבר לסיוע הביטחוני שהעבירה ארה"ב לקייב: "אני רוצה את הכסף הזה בחזרה"

,עודכן
0השמעה
זלנסקי. טראמפ. צילום: AFP, REUTERS

בעוד שרי החוץ של ארה"ב ורוסיה ייפגשו השבוע בסעודיה כדי לדון בסיום המלחמה באוקראינה, חושף היום (שני) עיתון הטלגרף הבריטי פרטים חדשים על תוכניתו של טראמפ "להחזיר" את ההשקעה האמריקנית בתמיכה באוקראינה במלחמתה ברוסיה. העיתון הבריטי מגדיר את ההסכם כ"קולוניזציה של אוקראינה" וכמהלך המטיל עליה נטל כלכלי בלתי אפשרי. לפי דיווח בוושינגטון פוסט, זלנסקיסירב לחתום מיידעל ההצעה וביקש לבחון אותה לעומק.

טיוטת ההסכם שהעבירה ארה"ב לאוקראינה והגיעה לידי הטלגרף, מציגה דרישות מרחיקות לכת שיעניקו לוושינגטון שליטה כלכלית במחצבי טבע, נפט, גז, נמלים ותשתיות לאומיות נוספות. המסמך, המתוארך ל-7 בפברואר, קובע כי ארה"ב ואוקראינה יקימו קרן השקעות משותפת "כדי למנוע מגורמים עוינים להרוויח מבנייתה מחדש של אוקראינה". ההסכם יהיה כפוף לחוק במדינת ניו יורק.

ירי של צבא אוקראינה לעבר עמדות רוסיות,צילום: AP
סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי נוחת לקראת השיחות עם ארה"ב בריאד,צילום: EPA

על פי ההסכם, ארה"ב תקבל 50% מכל הרווחים מהפקת משאבי הטבע וגם 50% מהערך הפיננסי שיתקבל מרישיונות חדשים שיונפקו לצדדים שלישיים. בנוסף, יוטל שעבוד על רווחים אלו לטובת ארה"ב. מקור המעורב במשא ומתן תיאר את משמעות הסעיף בפני העיתון במילים: "קודם תשלמו לנו, ואחר כך תאכילו את ילדיכם".

ההסכם גם קובע כי "לגבי כל הרישיונות העתידיים, לארה"ב תהיה זכות ראשונים לרכישת מינרלים המיועדים ליצוא". לקרן שתוקם תהיה "זכות בלעדית לקביעת השיטה, הקריטריונים, התנאים וההתניות" של כל הרישיונות העתידיים. לפי העיתון, ההסכם יקנה לארה"ב ריבונות ושליטה על כלל כלכלת הסחורות והמשאבים של אוקראינה. הדיווח מעלה את האפשרות שההסכם נוסח על ידי עורכי דין פרטיים, ולא על ידי מחלקת המדינה או המסחר של ארה"ב.

האפשרות של "עסקה" שבמסגרתה תבטיח ארה"ב זכויות כלכליות באוקראינה, הועלתה על ידי הנשיא ולודימיר זלנסקי כבר בפגישתו עם טראמפ בספטמבר האחרון. זלנסקי ביקש אז לרכך את התנגדותו של המועמד לנשיאות לתמיכה הצבאית של ממשל ביידן במדינתו, שבשטחה ריכוז גדול מחצבים טבעיים מבוקשים דוגמת ליתיום ואורניום. "אם אנחנו מדברים על עסקה, בוא נעשה עסקה", אמר זלנסקי.

קייב. לפי העיתון המדינה לא תעמוד בעול,צילום: REUTERS
"סירב לחתום על עיוור". זלנסקי,צילום: EPA

בראיון לרשת פוקסאמר טראמפ כי קייב "הסכימה בעיקרון" למסור 500 מיליארד דולר לארה"ב, והזהיר כי אוקראינה עלולה לאבד את עצמאותה בעתיד. "הם יכולים לעשות עסקה או לא. הם יכולים להיות רוסים יום אחד, או שלא. אני רוצה את הכסף הזה בחזרה", אמר.

לפי נתוני הממשל האמריקני, ארה"ב העבירה מאז הפלישה הרוסית סיוע בהיקף של 183 מיליארד דולר, מתוכם 124 מיליארד דולר כסיוע ביטחוני, בין היתר במסגרת השאל-החכר – המחייב את אוקראינה לשלם בסופו של דבר על האספקה.

הטלגרף טוען שאוקראינה לא תוכל לעמוד בדרישה ל-500 מיליארד דולר, וכי ההצעה חמורה יותר מהפיצויים שהוטלו על גרמניה בתום מלחמת העולם הראשונה, שנחשבים לקשים במיוחד. "ורסאי החדש", כך מכנים בעיתון את ההסכם שהוצע לאוקראינה. "אם טיוטה זו תתקבל, דרישותיו של טראמפ יסתכמו בנתח גדול יותר מהתמ"ג האוקראיני מאשר הפיצויים שהוטלו על גרמניה בחוזה ורסאי", נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר