"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

80 שנה אחרי: נחשפה זהותו של המודיע שהסגיר יהודים בהולנד

מחקר חדש חושף את מאחורי הקלעים של פרשת "סאני בוי" • הבחור שהלשין על היהודים ועל ההולנדים שהסתירו אותם היה יהודי בעצמו • קרל קאופמן, סטודנט יהודי בן 23, נסחט על ידי הנאצים והובטח לו כי חייו וחיי משפחתו יינצלו •לבסוף, גם הם הושמדו על ידי הנאצים

,עודכן
0השמעה
משפחה יהודית הולנדית שנעצרה ונשלחת למחנה בפולין. צילום: GETTY IMAGES

80 שנה אחרי:נחשפה זהותו של המודיע שהסגיר את היהודים ואת ההולנדים שהסתירו אותם בפרשייה המפורסמת שקיבלה את הכינוי "סאני בוי".

במשך שנים שימש ביתם של ריקה ואן דר לנס ושל ולדמר נודס בכפר סכוונינגן בהולנד מקום מסתור עבור יהודים שנמלטו מהנאצים במהלך השואה. עד שיום אחד בשלהי שנת 1944 פשטו הנאצים על ביתם ושלחו את ריקה, ולדמר, בנם המשותף ולאדי (14) אשר קיבל בהמשך את הכינוי "סאני בוי", בחור הולנדי נוסף, ועוד ארבעה יהודים שהסתתרו בביתם, ישירות למחנות הריכוז וההשמדה.

דסקית עם פרטי ילד יהודי שנשלח אל מותו מהולנד לסוביבור,צילום: יורם חיימי

כעת נודע כי מי שהסגיר אותם היה אדם בשם קרל קאופמן, סטודנט יהודי בן 23, אשר נסחט על ידי הנאצים. המידע על זהות המודיע בפרשייה הטרגית הגיע במסגרת מחקר שערכה הסופרת טרודי ואן דר ויס בארכיון ההולנדי למשתפי הפעולה עם המשטר הנאצי, אשר נפתח לאחרונה לציבור הרחב, ובמהלך כתיבת ספר על קורנליס (קיס) צ'ארדון, חסיד אומות העולם וגיבור מחתרת ההתנגדות, אשר הציל מאות יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. צ'ארדון, עורך דין שהקים רשת בתי מחבוא ליהודים באזור העיר האג, הוסגר גם הוא לידי המשטר הנאצי ונרצח ב־1945 במחנה הריכוז וובלין.

הסופרת ואן דר ויס איתרה בארכיון ההולנדי למשתפי פעולה מסמכים המציגים את המציאות המורכבת של אותה תקופה. קאופמן החל לשתף פעולה עם הנאצים לאחר שנעצר והובהר לו כי אם ישתף פעולה ויספק מידע על יהודים אשר מסתתרים בבתי הולנדים מקומיים, הוא ומשפחתו לא יישלחו למחנות ההשמדה. לדברי ואן דר ויס, קאופמן עמד בפני "דילמה מזעזעת", ובמסגרת שיתוף הפעולה הסגיר עשרות אנשים לידי הנאצים. בסופו של דבר שיתוף הפעולה לא עזר לקאופמן. בני משפחתו נרצחו בהמשך, כמו גם קאופמן עצמו, שנעצר בפברואר 1944 ונרצח באושוויץ חודשיים לאחר מכן.

קרון רכבת נאצי באתר לזכר השואה בהולנד (ארכיון),צילום: EPA

הסיפור הטרגי שנגמר במותם של בני הזוג הפך למפורסם לאחר שאחד מאולפני ההפקות ההולנדיים החליט לביים סרט על סיפור האהבה המורכב בין ריקה ואן דר לנס, אישה הולנדית, לבין ולדמר נודס, סטודנט צעיר מסורינאם, בזמן שהיתה בת 37 ואם לארבעה ילדים בעוד הוא בן 20 בלבד.

עלילת הסרט מספרת כיצד ואר דר לנס, אם לארבעה שהתגרשה מבעלה הדתי לאחר שהאחרון ניהל רומן עם עוזרת הבית, הכירה את נודס והרתה לו. בעלה לשעבר של ואן דר לנס ניסה לחזור אליה, אולם לאחר הלידה,כשהוא מגלה כי הילד בעל עור כהה, הוא מתכחש אליה. ואן דר לנס ונודס חוזרים לחיות יחדומי שנחלץ לעזרתם הוא יהודי מבוגר שמספק להם מחסה. מאוחר יותר, כאשר הנאצים כובשים את הולנד, בני הזוג מספקים ליהודים מחסה אך נתפסים. כעת מתברר מי הוא האדם שמסר את המידע שהוביל בסופו של דבר למותם.

סגירת מעגל

ואן דר לנס נרצחה ב־1945 במחנה ראוונסברוק, ובעלה ולדמר נספה בהפצצה יומיים לפני שחרור המחנה שבו נכלא. ולאדי, בנם היחיד, שרד את המלחמה אך מעולם לא גילה מי הסגיר את משפחתו. הוא נפטר בשנת 2015 בגיל 85.

הדלקת נרות חנוכה במחנה וסטרבורק, הולנד,צילום: ארכיון יד ושם

"פרשיית 'סאני בוי' מראה כמה חשוב שהארכיון נפתח: הוא יספק סגירת מעגל במקרים רבים שבהם חלקים מהפאזל היו חסרים", אומרת אלינה פנווארד, היסטוריונית השואה של ארגון CIDI, ארגון אשר מנטר ונאבק באנטישמיות בהולנד.

לדבריה, השיטות הנאציות לאיתור יהודים היו מגוונות. המשטר הנאצי הציע פרסים כספיים גבוהים להולנדים שיסגירו יהודים ויעבירו שמות של הולנדים שהסתירו יהודים, דבר אשר המריץ רבים לחפש באופן יזום את היהודים ההולנדים שקיבלו מחסה.

מלבד זאת, כאמור, הפעילו באופן שיטתי יהודים כמשתפי פעולה תוך הבטחה שלא לגרש אותם ואת בני משפחותיהם או אנשים הקרובים אליהם למחנות ההשמדה. "המקרה הספציפי הזה גם מראה לנו כמה דק יכול להיות הגבול בין קורבנות לעבריינים, ומדגים ללא ספק את העבריינות של המשטר הנאצי המנסה להפוך קורבנות לעבריינים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר