"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוסלמית דורשת מביהמ"ש בגרמניה: אפשרו לי לנהוג עם כיסוי פנים מלא

דרישה המנוגדת לחוקי התעבורה בגרמניה • ההחלטה, שתינתן ב-15 בינואר, צפויה להשפיע על הדיון הציבורי לקראת הבחירות הקרובות במדינה

,עודכן
0השמעה
מבקשת לנהוג עם כיסוי פנים מלא. צילום: איי.פי

בית המשפט לעניינים מנהליים בברלין צפוי לדון ב-15 בינואר בתביעה חסרת תקדים, שהוגשה על ידי אישה מוסלמית המבקשת לקבל אישור לנהוג ברכב כשהיא עוטה ניקאב - כיסוי פנים מסורתי המותיר רק חריץ צר לעיניים. התביעה, שהוגשה נגד רשות התעבורה של ברלין, מעלה שאלות מהותיות על האיזון בין חופש הדת לבטיחות בדרכים.

התובעת, שזהותה לא פורסמה, הציגה בפני בית המשפט טיעונים הלכתיים מוסלמיים המחייבים אותה ללבוש ניקאב במרחב הציבורי. לטענתה, האיסור על נהיגה עם כיסוי הפנים המסורתי מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלה ובחופש הדת המעוגן בחוקה הגרמנית.

נהיגה עם כיסוי פנים מלא אינו חוקי בגרמניה,צילום: איי.פי

מנגד, רשות התעבורה של ברלין מתבססת על סעיף 23 לתקנות התעבורה, האוסר על נהגים לכסות את פניהם בעת נהיגה. הרשות טוענת כי הדבר נחוץ הן לצורך זיהוי הנהג והן מטעמי בטיחות, שכן כיסוי הפנים עלול להגביל את שדה הראייה ולסכן את בטיחות הנסיעה.

המקרה בברלין מצטרף למגמה של החלטות סותרות ברחבי גרמניה. במדינת נורדריין-וסטפאליה, למשל, קיבל בית המשפט המנהלי העליון את עתירתה של אישה מוסלמית מהעיר נוייס, והתיר לה באופן חריג לנהוג עם ניקאב. לעומת זאת, במדינת ריינלנד-פפלאץ, דחה בית המשפט המנהלי העליון בקובלנץ בקשה דומה באוגוסט האחרון.

בניין הרייכסטאג בברלין. סוגייה שמעוררת דיון נרחב בגרמניה,צילום: דניאל לוי

הפיצול בפסיקות משקף את המבנה הפדרלי של גרמניה, המחולקת ל-16 מדינות משנה בעלות ריבונות חלקית. מצב זה מאפשר פרשנויות משפטיות שונות באזורים שונים של המדינה, דבר היוצר לעיתים חוסר אחידות בהחלת החוק.

בברלין, שבה כ-9% מ-3.66 מיליון התושבים הם מוסלמים, להחלטה עשויות להיות השלכות נרחבות. אף שרוב המוסלמיות בעיר אינן נוהגות ללבוש ניקאב, המקרה מעורר דיון ציבורי נוקב על שילוב מהגרים בחברה הגרמנית, במיוחד לקראת הבחירות הקרובות בחודש הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר