"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף לרומן הרוסי של אורבן: פולין הפכה לנשיאת האיחוד האירופי

הממשלה הפרו-אירופית בוורשה קיבלה את הנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי • כהונת הוגנריה תיזכר בין השאר בניסיונות של ראש ממשלתה לסכל סנקציות נגד הקרמלין

,עודכן
0השמעה
טוסק (משמאל) לצד אורבן. מחליף אותו בנשיאות התורנית. צילום: אי.פי

תחת הסיסמה "ביטחון, אירופה!", פולין החליפה היום באופן רשמי את הונגריה בנשיאות התורנית של האיחוד האירופי.

הלכה למעשה, תעמוד פולין בראשות מועצת האיחוד האירופי - גוף שמורכב משרים, ובעל סמכות לתקן, לאשר או להטיל וטו על הצעות הנציבות האירופית.

הנשיאות הפולנית תושפע בעיקר מהמלחמה באוקראינה השכנה ומהמתחים הגואים בגבול פולין עם בלארוס, שאותם כינה ראש הממשלה הפולני דונלד טוסק "מלחמה היברידית". על פי תוכנית העבודה שלה, ורשה מתכוונת "לתמוך בחיזוק הביטחון האירופי בכל הממדים: חיצוני, פנימי, בזירות המידע, הכלכלה, האנרגיה, המזון והבריאות".

פולין היא אחת התומכות הגדולות ביותר של אוקראינה מאז החלה הפלישה הרוסית, ומהמדינות המודאגות יותר ממלחמת הצללים הרוסית נגד מדינות המערב. אי לכך, עמדת ורשה בראשות מועצת האיחוד האירופי ביחס לרוסיה צפויה גם להיות שונה תכלית השינוי מזו של בודפשט.

פוטין ואורבן בקרמלין, ביולי אשתקד,צילום: אי.אף.פי

תזכורת: ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, נחשב באיחוד האירופי לאחד התומכים הבולטים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא הביע עמדות שעלו בקנה אחד עם הצרכים הדיפלומטיים של רוסיה וכן סיכל או לפחות הערים קשיים על סנקציות נגד הקרמלין. את תחילת הנשיאות התורנית של הונגריה, למשל, ציין אורבןבנסיעה למוסקבה ובפגישה עם פוטין- בלי לעדכן על כך מראש את הנציבות האירופית. הנסיעה עוררה מחאה גדולה באיחוד. "הנשיאות העוברת בתורנות לא מעניקה מנדט להיכנס לשיחות עם רוסיה בשם האיחוד האירופי", כתב אז שארל מישל, נשיא מועצת אירופה (גוף, המורכב מנשיאי מדינות וראשי ממשלה באיחוד; ד"ב). "דיונים על אוקראינה אינם יכולים להתקיים בלי אוקראינה", כתבה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר לאיין. "ריצוי לא יעצור את פוטין".

"אנחנו מוכנים לנשיאות", אמר אדם שוופקה, השר לענייני האיחוד בממשלת פולין. "עם זאת, חשוב לנו שגם אירופה תדבר בשפה שלנו ותשים לב לסדר העדיפויות. והיום אין דבר חשוב יותר מאשר לקבל אחריות לביטחון המשותף שלנו".

הנשיאות מגיעה גם בנקודה משמעותית עבור הפוליטיקה הפנים-פולנית: כשנה חלפה מאז החליפה מפלגת "הקואליציה האזרחית" בראשות דונלד טוסק הפרו-אירופי את מפלגת "החוק והצדק" מהימין הפופוליסטי והיורוסקפטי, שלא אחת נכנסה לסכסוכים עם בריסל בסוגיות של זכויות להט"ב, הגירה וכמובן הרפורמות המשפטיות, שבעיני מתנגדיהן וראשי האיחוד האירופי עצמו נראו ככרסום בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות.

"קיבלנו אחריות מלאה למה שקורה ויקרה בפולין בשנים הבאות", מסר טוסק. "הירושה שקיבלנו תתבע מאיתנו לקבל החלטות קשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר