"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דרמה בצרפת: הממשלה נפלה בהצבעת אי אמון
יומיים אחרי שראש הממשלה ברנייה העביר תקציב באמצעות "סעיף ההתגברות" על בית המחוקקים, השמאל הקיצוני והימין הפופוליסטי חברו כדי להפיל את הקבינט • מארין לה פן תקפה את ראש הממשלה ברנייה: "נתת לנו רק פירורים"
נשיאת "האיחוד הלאומי" לה פן במהלך הדיון. "רק פירורים". צילום: אי.אף.פי

דרמה בצרפת: הממשלה נפלה בהצבעת אי אמון

יומיים אחרי שראש הממשלה ברנייה העביר תקציב באמצעות "סעיף ההתגברות" על בית המחוקקים, השמאל הקיצוני והימין הפופוליסטי חברו כדי להפיל את הקבינט • מארין לה פן תקפה את ראש הממשלה ברנייה: "נתת לנו רק פירורים"

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דרמה פוליטית בצרפת: הממשלה בראשות מישל ברנייה נפלה בהצבעת אי אמון. המשמעות המיידית: הנשיא עמנואל מקרון יצטרך לאתר בדחיפות מועמד או מועמדת חלופיים לראשות הממשלה. בינתיים, הרפובליקה מסתכנת בכאוס פוליטי וכלכלי.

תזכורת: ביום שני העביר ברנייה את הצעת התקציב באמצעות סעיף מיוחד, המאפשר לממשלה להתגבר על היעדר רוב בבית המחוקקים. ברנייה ידע שלא יהיה לו רוב בגלל התנגדויות גוש השמאל, שנמצא באופוזיציה, ושל "האיחוד הלאומי" של מארין לה פן, שאמנם נמצאת מחוץ לקואליציה השולטת, אך התנתה את תמיכתה בביטול של כמה סעיפים בתקציב. עד לשעת הדיון ביום שני הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה וברנייה פנה לסעיף 49.3 - מהלך שבוודאות היה מוביל להצבעות אי אמון ביום רביעי (היום), כפי שאכן קרה.

ברנייה יוצא מפגישה בארמון האליזה. בסכנת הדחה, צילום: אי.אף.פי

המשבר התחיל לצמוח מאז מונה ברנייה בספטמבר ומיד הודיע כי בכוונתו להילחם בגירעון התקציבי של צרפת, הגבוה פי שניים מהמותר בתקנות האיחוד האירופי. לשם כך, הציג ברנייה תוכנית גרנדיוזית כדי להוריד את הגרעון מ-6.1% השנה ל-5% בשנה הבאה: קיצוצים בהיקף 40 מיליארד יורו והעלאת מסים שאמורה להניב לקופת המדינה 20 מיליארד יורו. אי-עמידה ביעדים עלולה להביא לסנקציות של האיחוד נגד צרפת ולגרור תגובת שרשרת פיננסית.

המהלכים זכו להתנגדות חריפה הן משמאל והן מימין. לפני זמן קצר תקפה לה פן את הממשלה במהלך הדיון באסיפה: "סירבתם לקבל אפילו מספר סביר של הצעות שהעלינו. סיפקתם רק פתרון אחד: מסים, מסים, תמיד מסים. התקציב שאתם מציגים – טכנוקרטי והוא אינו מתמודד עם הסיבות לעלייה המסחררת באתגרים הביטחוניים ובפשע במדינתנו". לה פן הוסיפה כי דרישות המפלגה היו טיפול בהגירה, בכוח הקנייה ובביטחון. "נתתם לנו רק פירורים". את נאומה סיכמה לה פן במילים: "אני רוצה לומר לאלה הסובלים כעת: גל של תקווה מחכה לצרפת".

ברנייה השיב בנאום התגובה: "התקציב לא היה מושלם, אבל עודכן בהתאם לחלק מהתיקונים שלכם".

במקרה של נפילת הממשלה, יצטרך מקרון לאתר מועמד או מועמדת חדשים להרכבת הקבינט, שכן לפי החוקה הצרפתית, אי אפשר לערוך בחירות חדשות עד ליוני הקרוב. בבורסת השמות מזכירים את ברנאר קזנב, שהיה ראש ממשלה תחת הנשיא פרנסואה הולנד; קסבייה ברטראן, שהיה שר תחת הנשיאים ז'אק שיראק וניקולא סרקוזי; ושר ההגנה הנוכחי סבסטיין לקורנו.

בפעם האחרונה נפלה ממשלה בפריז בעקבות הצבעת אי אמון ב-1962.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...