"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אלפים הפגינו באמסטרדם נגד אנטישמיות: "לא נשתוק על השנאה"
משתתפים רבים נשאו דגלי ישראל והולנד כאות סולידריות עם הקהילה היהודית, וקראו להיאבק באנטישמיות הגואה בהולנד
הפגנה נגד אנטישמיות בהולנד. צילום: נוצרים למען ישראל

אלפים הפגינו באמסטרדם נגד אנטישמיות: "לא נשתוק על השנאה"

משתתפים רבים נשאו דגלי ישראל והולנד כאות סולידריות עם הקהילה היהודית, וקראו להיאבק באנטישמיות הגואה בהולנד

ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הערב (חמישי) הסתיימה הפגנה המונית מחוץ לאולם ה"סטופרה" באמסטרדם, בה השתתפו אלפי אנשים שנשאו דגלי ישראל והולנד כאות סולידריות עם הקהילה היהודית וקראו להיאבק באנטישמיות הגואה בהולנד. האירוע, שאורגן על ידי נוצרים למען ישראל וארגונים פרו-ישראליים נוספים, הפך לקריאה ברורה לאחדות ולמאבק בשנאה.

עלייה חדה במקרי אנטישמיות בהולנד

בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדהבמקרי אנטישמיות ברחבי הולנד, במיוחד בעקבות ההסלמה במלחמה בין ישראל לחמאס. לפי המרכז למידע ותיעוד ישראל (CIDI), דווח על עשרות מקרי תקיפה של יהודים, כתובות נאצה על בתי כנסת ומוסדות יהודיים, ואף קריאות אנטישמיות במהלך הפגנות פרו-פלשתיניות. גם ברשתות החברתיות ניכרת עלייה מטרידה בדברי שנאה נגד יהודים.

המפגינים מתאספים ברחובות הסמוכים, צילום: נוצרים למען ישראל

אחד האירועים המזעזעים ביותר התרחש במהלך הפגנות פרו-פלשתיניות, שבהן נשמעו קריאות "מוות ליהודים" בכיכרות ציבוריים – מעשה שעורר גינויים נרחבים מצד אישי ציבור ותושבים הולנדים. המציאות הזו הביאה רבים בקהילה היהודית לחשוש לביטחונם, מה שהוביל להגברת האבטחה סביב בתי ספר יהודיים, בתי כנסת ומרכזים תרבותיים.

השיא היה הלילה שבו ביצעו פרו-פלשתיניםפוגרום באוהדי מכבי תל אביבשהגיעו לצפות במשחק שנערך באמסטרדם.

הרב בנימין יעקובס, הרב הראשי של הולנד, התבטא בחריפות בנוגע לאיום הגובר: "עבור רבים מהיהודים בהולנד, ללכת עם כיפה בציבור או להביע את זהותם הפכה לסיכון. זו לא צריכה להיות המציאות במדינה שמתגאה בסובלנות ובחופש".

סולידריות לנוכח השנאה

ההפגנה בסטופרה הייתה מענה ישיר לחששות הללו. המשתתפים נשאו דגלי ישראל והולנד כהבעת סולידריות ואתגר לשנאה הגוברת. בין השלטים ניתן היה לראות מסרים כמו "לא לאנטישמיות" ו"תומכים בישראל, תומכים בחופש".

עומדים לצד ישראל. המפגינים, צילום: נוצרים למעו ישראל

סבסטיאן גרנר, אחד המשתתפים, אמר: "גל האנטישמיות האחרון מזעזע, ואי אפשר להתעלם מזה. ההפגנה הזו היא הדרך שלנו לומר 'די'. אנחנו כאן למען הקהילה היהודית ואנחנו עומדים לצד ישראל".

בין המשתתפים היה גם פאולוס זה ביר, שהחזיק שלט בו נכתב: "ראש ממשלת ישראל נתניהו, אתה מוזמן לעיר אורק". פאולוס הסביר את משמעות המסר שלו: "אורק היא עיר עם היסטוריה ארוכה של תמיכה בישראל ובעם היהודי. בזמנים כאלה, חשוב לנו להראות שישראל זוכה לידידים אמיתיים כאן בהולנד, וששנאה לא תעבור בשתיקה".

מחלוקת סביב שינוי מיקום האירוע

ההפגנה תוכננה בתחילה להתקיים בכיכר דאם המרכזית באמסטרדם, אך ראש העיר פמקה הלסמה דחתה את הבקשה בטענה לחששות סביב הסדר הציבורי והבטיחות. ההחלטה עוררה ביקורת נרחבת, כאשר רבים ראו בה הזדמנות שהוחמצה לנקוט עמדה נחרצת נגד אנטישמיות. העברת האירוע ברגע האחרון לסטופרה לא הרתיעה את הקהל, שהגיע במספרים גדולים כדי להביע תמיכה.

שירת התקווה בסיום, צילום: נוצרים למען ישראל

העצרת הסתיימה בקריאות תמיכה, נאומים מרגשים ושירת "התקווה", אשר הדהדה ברחובות אמסטרדם. המשתתפים עזבו את המקום בהרגשה שהמסר שלהם נשמע: אנטישמיות לא תתקבל בשתיקה, והקהילה היהודית אינה לבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...