לא מחכה לאיחוד האירופי: אירלנד בוחנת הגבלת סחר עם ישראלים מיהודה ושומרון

ממשלת אירלנדמבקשת לקדם הצעת חוק המגבילה סחר עם יישובים ישראלים מעבר לקו הירוק, לאחר שטענה כי החלטת בית הדין של האו"ם מאפשרת לדבלין לקבל החלטות סחר בצורה עצמאית בלי קשר למדיניות האיחוד האירופי.

לפי דיווח ב״רויטרס״, הצעת החוק הוגשה לראשונה ב-2018 על ידי חבר פרלמנט עצמאי, ולמרות שזכתה לתמיכה רחבה בפרלמנט האירי, הממשלה טענה שאינה יכולה לקדם אותה מכיוון שהאיחוד האירופי, ולא המדינות החברות באיחוד, אחראי למדיניות הסחר של הגוש.

עם זאת, שר החוץ מייקל מרטין אמר אתמול (שלישי) כי חוות דעת מייעצת של בית הדין הגבוה של האו"ם שקבעה בחודש יולי כי ״הכיבוש הישראלי״ ביהודה ושומרון אינו חוקי, מאפשרת לממשלה להתקדם עם חקיקת החוק.

"סחר הוא בסמכות בלעדית של האיחוד האירופי, ולכן הממשלה התמקדה בלגרום לאיחוד האירופי לפעול״, אמר מרטין בהצהרה.

"היועץ המשפטי הבהיר כי אם זה לא אפשרי, יש בסיס בחוק האיחוד האירופי המאפשר למדינות לנקוט בפעולה ברמה הלאומית. בהקשר זה הממשלה תבחן מחדש את הצעת חוק השטחים הכבושים״, הודיע.

השר האירי אמר עוד כי הצעת החוק תיבחן ויוכנסו אליה תיקונים על מנת להתאימה לחוק האיחוד האירופי ולחוקה האירית. לדבריו נותרו מגוון סוגיות מדיניות ומשפטיות מורכבות שיש לפתור.

אירלנד צפויה לערוך בחירות בתוך שבועות. ב״רויטרס״ דווח כי הקואליציה שמרטין חבר בה נמצאת בסיכון גבוה לנצח, אם כי כל מפלגות האופוזיציה המרכזיות תמכו מזה זמן רב בהטלת איסור על סחר עם יישובים ישראלים ביו״ש.

אירלנד הכירה רשמית במדינה פלשתינית בחודש מאי האחרון, מהלך שעורר את זעמה של ישראל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג התראיין אז לתוכניתו של העיתונאי הבריטי פירס מורגן, ומתח ביקורת על הכרה החד-צדדית במדינה פלשתינית על ידי אירלנד ומדינות נוספות כמו ספרד ונורבגיה. "אלו צעדים חסרי תוחלת שלא יסייעו לשום התקדמות באזור, והם מוסיפים אתגר על הצורך הבסיסי והמתבקש - לשחרר את החטופים", אמר הרצוג.

הנשיא הדגיש כי "הכרה כזו עלולה להיחשב כפרס למעשי חמאס. יש ויכוח גדול בישראל לגבי היכולת או הקבלה של רעיון המדינה הפלשתינית, כי בעקבות 7 באוקטובר, בישראל, התחושה העמוקה היא שהשכנים שכולם הבטיחו לנו איתם שכנות שלווה, תקפו אותנו בצורה אכזרית – הרגו, שחטו, אנסו וחטפו בראש ובראשונה את התומכים הגדולים בשלום בישראל״.