“מי היה מאמין שיהודים יפחדו שוב?": שגריר ישראל בגרמניה מוקיר את בני משפחתו ששרדו את השואה

שגריר ישראל לגרמניה, רון פרושאור, הניח אמש (שני) אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מהמדינה ב-1933. האירוע התקיים ברחוב אייזנצאהן שטראסה 3, בית המגורים האחרון של המשפחה שנבחר באופן חופשי. את האבנים יצר גינטר דמינג, האמן שהגה ויזם את פרויקט אבני הנגף בגרמניה.

האירוע התקיים 91 שנה לאחר בריחת בני המשפחה ושנה לאחר התאריך המקורי - 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שאירע יום קודם לכן. במהלך האירוע הונחו ארבעה אבני נגף מול בית המשפחה, כשעליהן מצויינים שמותיהם של בני משפחת פרוסקאואר - אלפריד וברטולד וילדיהם ליזלוטה ואולריך, שהשאירו את חייהם הישנים מאחור כדי להציל את עצמם.

השגריר פרושאור: "דחיית הטקס טענה את האירוע המיוחד הזה עבורי במשמעות לאומית ולא רק אישית. כשאזרחי ישראל נתונים לירי בלתי פוסק, אני עומד היום בגרמניה כשגריר מדינת הלאום של העם היהודי הנלחמת על חייה, ולצערי גם על זכותה להגן על עצמה".

"אם ארבעת בני משפחתי לא היו נמלטים ב-1933, אולי היו כאן היום ארבע אבני נגף עם כיתוב אחר. במרחק מספר בתים מכאן, במורד הרחוב, יש אבני נגף לסלמה לוינסון ופרנציסקה פרידלנדר, שנלקחו שניהם מהרחוב הזה ב-1942, גורשו ונרצחו. וזה מה שמייחד את אבני הנגף של משפחתי מרוב אבני הנגף האחרות. עם כל אבן נגף אנו מחזירים לאנשים את שמותיהם ובכך מחלצים אותם מהשכחה. כל שם הוא ניצחון קטן".

"ארבעת אבני הנגף של משפחת פרסקאואר מספרות גם סיפור של פחד, עצב, אובדן וחיים שנותרו מאחור, אבל הם גם מספרים את סיפורה של בריחה מוצלחת. הם מספרים את הסיפור של בניית חיים חדשים - ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה. ואני עומד כאן היום עבור שניהם: כנכד, אחיין ובן - וכנציג גאה של מדינת ישראל היהודית", אמר בהתרגשות.

בהמשך לעליית התקריות האנטישמיות בגרמניה, הוסיף השגריר: “מי היה מאמין שיהודים בגרמניה יפחדו שוב? תופעת האנטישמיות האלימה, מימין ומשמאל, הינה תזכורת שזוהי אינה המלחמה שלנו - בני העם היהודי - בלבד. במלחמה הזו אנו נלחמים גם על הערכים המערביים המשותפים שלנו. המאבק הזה לא מתרחש רק במזרח התיכון. הוא מתקיים גם בגרמניה: ברחובות, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, במגזר התרבותי. המאבק הזה עוסק גם בשאלה האם נוכל להמשיך לחיות בשלום ובחופש בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו