"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
“מי היה מאמין שיהודים יפחדו שוב?": שגריר ישראל בגרמניה מוקיר את בני משפחתו ששרדו את השואה
באירוע מרגש, רון פרושאור הניח אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מגרמניה ב-1933 • הטקס התקיים 91 שנה לאחר בריחתם ושנה לאחר התאריך המקורי - 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שהתרחש יום קודם לכן • "האבנים מספרות את הסיפור של בניית חיים חדשים - ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה", אמר השגריר בהתרגשות
שגריר ישראל לגרמניה, רון פרושאור מניח אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מהמדינה ב-1933. צילום: Daniel Nartschick

“מי היה מאמין שיהודים יפחדו שוב?": שגריר ישראל בגרמניה מוקיר את בני משפחתו ששרדו את השואה

באירוע מרגש, רון פרושאור הניח אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מגרמניה ב-1933 • הטקס התקיים 91 שנה לאחר בריחתם ושנה לאחר התאריך המקורי - 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שהתרחש יום קודם לכן • "האבנים מספרות את הסיפור של בניית חיים חדשים - ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה", אמר השגריר בהתרגשות

ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שגריר ישראל לגרמניה, רון פרושאור, הניח אמש (שני) אבני נגף לבני משפחתו שנמלטו מהמדינה ב-1933. האירוע התקיים ברחוב אייזנצאהן שטראסה 3, בית המגורים האחרון של המשפחה שנבחר באופן חופשי. את האבנים יצר גינטר דמינג, האמן שהגה ויזם את פרויקט אבני הנגף בגרמניה.

"נלחמתי למען העם שלי"%3A בגיל 93%2C שלום זריהן ניצול השואה חזר למקום בו נלחם במלחמת ששת הימים (09.09.24) %2F%2F עזר מציון


האירוע התקיים 91 שנה לאחר בריחת בני המשפחה ושנה לאחר התאריך המקורי - 8/10, שנדחה בצל הטבח הנוראי שאירע יום קודם לכן. במהלך האירוע הונחו ארבעה אבני נגף מול בית המשפחה, כשעליהן מצויינים שמותיהם של בני משפחת פרוסקאואר - אלפריד וברטולד וילדיהם ליזלוטה ואולריך, שהשאירו את חייהם הישנים מאחור כדי להציל את עצמם.

השגריר פרושאור: "דחיית הטקס טענה את האירוע המיוחד הזה עבורי במשמעות לאומית ולא רק אישית. כשאזרחי ישראל נתונים לירי בלתי פוסק, אני עומד היום בגרמניה כשגריר מדינת הלאום של העם היהודי הנלחמת על חייה, ולצערי גם על זכותה להגן על עצמה".
הנחת אבני נגף - משפחת פרוסקאואר,

"אם ארבעת בני משפחתי לא היו נמלטים ב-1933, אולי היו כאן היום ארבע אבני נגף עם כיתוב אחר. במרחק מספר בתים מכאן, במורד הרחוב, יש אבני נגף לסלמה לוינסון ופרנציסקה פרידלנדר, שנלקחו שניהם מהרחוב הזה ב-1942, גורשו ונרצחו. וזה מה שמייחד את אבני הנגף של משפחתי מרוב אבני הנגף האחרות. עם כל אבן נגף אנו מחזירים לאנשים את שמותיהם ובכך מחלצים אותם מהשכחה. כל שם הוא ניצחון קטן".

"ארבעת אבני הנגף של משפחת פרסקאואר מספרות גם סיפור של פחד, עצב, אובדן וחיים שנותרו מאחור, אבל הם גם מספרים את סיפורה של בריחה מוצלחת. הם מספרים את הסיפור של בניית חיים חדשים - ושל בניית מדינת ישראל המחודשת לפני 75 שנה. ואני עומד כאן היום עבור שניהם: כנכד, אחיין ובן - וכנציג גאה של מדינת ישראל היהודית", אמר בהתרגשות.

שגריר ישראל לגרמניה, רון פרושאור, צילום: Daniel Nartschick

בהמשך לעליית התקריות האנטישמיות בגרמניה, הוסיף השגריר: “מי היה מאמין שיהודים בגרמניה יפחדו שוב? תופעת האנטישמיות האלימה, מימין ומשמאל, הינה תזכורת שזוהי אינה המלחמה שלנו - בני העם היהודי - בלבד. במלחמה הזו אנו נלחמים גם על הערכים המערביים המשותפים שלנו. המאבק הזה לא מתרחש רק במזרח התיכון. הוא מתקיים גם בגרמניה: ברחובות, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, במגזר התרבותי. המאבק הזה עוסק גם בשאלה האם נוכל להמשיך לחיות בשלום ובחופש בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...