"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהלומה לקייב: גרמניה מתכננת קיצוץ דרמטי בסיוע התקציב הצבאי לאוקראינה
ברלין שוקלת לקצץ דרמטית את הסיוע הצבאי לאוקראינה, מ-8 מיליארד אירו ל-500 מיליון אירו בלבד עד 2027 • במשרד החוץ הגרמני הכחישו את הדיווחים וטענו כי אם יהיה צורך יספקו השלמות כספיות לאוקראינה עד שיאושר תקציב
קנצלר גרמניה אולף שולץ ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. צילום: אי.אף.פי
דיווח

מהלומה לקייב: גרמניה מתכננת קיצוץ דרמטי בסיוע התקציב הצבאי לאוקראינה

ברלין שוקלת לקצץ דרמטית את הסיוע הצבאי לאוקראינה, מ-8 מיליארד אירו ל-500 מיליון אירו בלבד עד 2027 • במשרד החוץ הגרמני הכחישו את הדיווחים וטענו כי אם יהיה צורך יספקו השלמות כספיות לאוקראינה עד שיאושר תקציב

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בזמן שאוקראינה ממשיכה להילחם בפלישה הרוסית, גרמניה מתכננת לצמצם באופן דרמטי את התמיכה הצבאית שלה במדינה.על פי דיווח בעיתון הגרמני "אלגמיינר צייטונג", ברלין מתכוונת להפחית את הסיוע לכשישה אחוזים מהיקפו הנוכחי עד שנת 2027, צעד שמעורר ביקורת חריפה בגרמניה ומחוצה לה.

חיילים רוסים נכנעים לצבא אוקראינה במחוז קורסק %2F%2F X

מוקדם יותר, ברלין הודיעה כי תצמצם את המימון לקייב משמונה מיליארד אירו הנוכחיים לארבעה מיליארד אירו בלבד בשנת 2025. אולם, טיוטת תקציב שנחשפה בעיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" מגלה תוכניות לקצץ את ההוצאות ל-500 מיליון אירו בלבד בשנת 2027. טיוטת התקציב עוררה גל של ביקורת בזמן שכוחות אוקראינים מנסים להגן על המדינה מפני הפלישה הרוסית.

בברלין מכחישים

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, מתקשה למצוא קיצוצים תקציביים כדי לגשר על פער עצום בכספים, כאשר הסיוע לאוקראינה נופל קורבן לחוסר התקציבי. בשנת 2026, אוקראינה תקבל מגרמניה רק כשלושה מיליארד אירו. בשנים 2027 ו-2028, הסכום יורד, כאמור, ל-500 מיליון אירו בלבד.

קנצלר גרמניה אולף שולץ, צילום: רויטרס

חלק מהתוכניות כבר מוקפאות. מערכת הגנה אווירית שיצרנית Diehl תכננה לספק לקייב - אם תקבל את המימון מברלין - נראית כעת כבלתי סבירה לאספקה. מאז 2022, גרמניה הקצתה כ-34 מיליארד אירו בסיוע צבאי, הומניטרי וכלכלי לאוקראינה - מה שממחיש את היקף הצמצום המתוכנן.

"הממשלה הגרמנית הצהירה שגרמניה היא כעת התומכת הצבאית השנייה בגודלה באוקראינה אחרי ארצות הברית", אמר מיכאל רות, יושב ראש ועדת החוץ של הפרלמנט הגרמני וחבר במפלגתו הסוציאל-דמוקרטית. "יהיה זה אסון אם כעת ייווצר הרושם שהביטחון והחופש של אוקראינה כבר אינם בעלי ערך עבורנו. אסור לנו להקריב את גורלה של אוקראינה על מזבח החוב".

משרד החוץ הגרמני פרסם הודעה לפיה ברלין מוכנה להעביר כספים ייעודיים לאוקראינה עד שיאושר תקציב שיבטיח את המשך הסיוע הצבאי לאוקראינה. עוד דיווחה רשו תהשידור האוקראינית "סוספילנה" כי משרד החוץ האוקראיני גם הכחיש את הדיווחים וכינה אותם "מניפולציה".

כוחות ביטחון באוקראינה מחלצים אזרחים אחרי ההפצצה הרוסית, צילום: אי.אף.פי

שר האוצר הגרמני, כריסטיאן לינדנר, שמפלגתו הליברלית "הדמוקרטים החופשיים" מהווה חלק מקואליציית "רמזור" הנוטה שמאלה של שולץ יחד עם הירוקים - טוען כי קייב תוכל להחליף את המימון הגרמני באמצעות 50 מיליארד אירו שמדינות ה-G7 הסכימו לאחרונה להעמיד לרשותה מנכסי הבנק המרכזי הרוסי שהוקפאו ב-2022.

עם זאת, מבקרים מציינים כי כסף זה הוא רק הלוואה לאוקראינה המשתמשת בנכסים המוקפאים כבטוחה, והיא תספיק רק לשנה אחת, כאשר עדיין אין הסכמה של ה-G7 על תפיסת 300 מיליארד הדולר בנכסים המוקפאים עצמם.

ההרס באוקראינה אחרי ההפצצות הרוסיות, צילום: אי.פי.אי

"הרעיון שניתן לפצות על קיצוצים אלה כרגע עם הריבית על נכסים רוסיים מוקפאים הוא אבסורדי. המכשירים הפיננסיים פשוט עדיין לא קיימים," אמר מנכ"ל הלשכה הגרמנית-אוקראינית, מטיה נלס. "קיצוץ הסיוע הצבאי כעת הוא בעיתוי הגרוע ביותר האפשרי. זה מחליש את אוקראינה ומשדר את המסר הלא נכון למוסקבה לגבי המחויבות שלנו," הוסיף נלס בדבריו ל"טלגרף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...