"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח בשוויץ: עשרות יצירות באוסף אמנות בולט חשודות כרכוש יהודי שנשדד בשואה

היסטוריון בכיר בגרמניה טוען כי אוצרי התערוכה, המוצגת לקהל בציריך בחסות משפחת יצרני נשק, לא עשו די על מנת למצוא את מקור היצירות • "בלי המוצגים שנגנבו מיהודים, האוסף לעולם לא היה בא לעולם", טוען החוקר

,עודכן
0השמעה
המבנה בו מוצג האוסף במוזיאון קונטסהאוס בציריך. צילום: ויקיפדיה

התפתחות משמעותית בפרשה שחוללה סערה תקשורתית בשוויץ ובעולם האמנות. דו"ח של ועדה בראשה עמד ההיסטוריון הגרמני רפאל גרוס מצא כי עשרות יצירות אמנות שמוצגות כחלק מאוסף בורלה, אחד מאוספי האמנות הנחשבים בשוויץ, מכיל עשרות יצירות שמקורן, ככל הנראה, מאוספי אמנות של יהודים שנבזזו על ידי הנאצים במהלך השואה.

הדו" ח קבע כי אוצרי האוסף לא עשו די על מנת לברר את מקורן של היצירות. גרוס טען כי קרן משפחת בורלה, האמונה על האוסף, ערכה מחק מקיף, אך לא כזה שעומד בסטנדרטים שהציבו הרשויות בשוויץ והמוזיאון בו האוסף מוצג, מוזיאון הקונטסהאוס בצירי. גרוס קובע כי הקרן לא עשתה די על מנת להבטיח כי לא יוצגו יצירות שיש סימנים כי היו בבעלות "אנשים שנרדפו על ידי גרמניה הנאצית".

החקירה שביצעה הוועדה בראשותו של גרוס מצאה 62 יצירות שונות, מתוך 205, שייתכן כי נשדדו מיהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. הדו"ח מאשש את האשמות כלי קרן בורלה שצצו לפני שלוש שנים, ומרחיבה את היקף החשדות באופן משמעותי.

העיתון השווצרי Neue Zürcher Zeitung טוען כי יוצר האוסף, איל ההון המקומי אמיל ברולה היה ידוע כמי שלא בוחל באמצעים לקנות יצירות וקנה אוספים שלמים מידי אזרחי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. "בלי האוספים היהודיים, או אם לנסח במילים אחרות, בלי הרדיפה של היהודים, האוסף הזה מעולם לא היה נוצר", אמר גרוס.

מייסד האוסף, אמיל בורלה,צילום: ויקיפדיה

לפי הדוח, התעשיין אמיל בורלה עשה את הונו ממכירת נשק לגרמניה הנאצית והרוויח מעבודות כפיה של נשים במחנות ריכוז. בורלה צבר את אוסף האומנות יוצא הדופן שלו שכולל כ-600 יצירות של האמנים הגדולים ביותר, בין השנים 1936 ו-1956, שנים שבהן שוק האומנות היה מוצף בציורים שנגזלו מאספנים יהודים או שנאלצו למכור אותם הרבה מתחת לשווים, תוך שהוא מנצל את מצוקתם.

גדעון טיילור, נשיא איל"ר, הארגון היהודי להשבת רכוש, שמוביל את המאמץ הבינלאומי בנושא אמר: "אנו קוראים למוסדות אחרים ללכת בעקבות ציריך ולאמץ את שיטות העבודה בנושא האומנות הגזולה שפרסמנו בחודש מרץ יחד עם מחלקת המדינה האמריקאית". לדברי טיילור, "חשיבות המאבק להשבת האומנות הגזולה היא בהשבתה של מורשת תרבותית ומתן כבוד לאלה שנפגעו מהשואה, תוך שאנו דואגים לכך שפריטים יקרי ערך אלה יוחזרו לבעליהם החוקיים. הדו"ח הזה מדגיש עוד יותר את הצורך בבחינה מתמשכת ובהקמת ועדה ייעודית כדי להבטיח שייעשה צדק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר