צרפת בוחרת: הימין הקיצוני על סף ניצחון היסטורי

עשרות מיליוני אזרחי צרפת יצאו היום (ראשון) לקלפיות בבחירות בזק לאסיפה הלאומית. לראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה, הימין הקיצוני במדינה עשוי להיות זה שירכיב את הממשלה לאחר הבחירות.

תוצאות הבחירות רחוקות מלהיות ודאיות, זאת בשל שיטת הבחירות המורכבת של צרפת, שתכלול מאות סבבים שניים של הצבעה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, החליט ללכת לבחירות לאחר שמפלגתו נחלה תבוסה צורבת בבחירות לפרלמנט האירופי, החלטה שזכתה לביקורת בימין השמרני במדינה. נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, טען כי החלטתו של מקרון "מסכנת את ביטחון צרפת".

מפלגת "האיחוד הלאומי", המייצגת את הימין הקיצוני בצרפת, הובילה בכל סקרי דעת הקהל לפני הבחירות. נשיאתה, מרין לה פן, מצפה לזכות ברוב אבסולוטי באסיפה הלאומית, או לפחות ברוב של 289 מושבים מתוך 577 המושבים באסיפה. המפלגה הציגה את ז'ורדן ברדלה, צעיר בן 28, אנרגטי וכריזמטי, כמועמד המפלגה לתפקיד ראש הממשלה, תפקיד שמאפשר הכתבת מדיניות שונה לגמרי מזו של הנשיא.

ברדלה אמנם בדרך לניצחון, אבל לא מסתפק בהובלה וכבר הצהיר, שאם מפלגתו לא תקבל רוב מוחלט באסיפה הלאומית - כלומר לפחות 50% מ-577 המושבים – הוא לא יוכל למשול באופן אפקטיבי. "לא אמכור לצרפתים רפורמות שלא אוכל ליישם", אמר בשורת ראיונות בשבוע שעבר.

כבר בשעות הראשונות של ההצבעה נרשמו נתוני הצבעה גדולים משמעותית מאלו של הבחירות הקודמות, שהתקיימו בשנת 2022. בחלק ממחוזות ההצבעה נרשמו נתונים של כמעט 25 אחוזים לפני 12 בצהריים, דבר שככל הנראה מעיד על עניין ציבורי גדול בבחירות.

בפרבר צפוני של הבירה פריז, מורה בשם אגנס סיפרה לרשת החדשות הבריטית בי.בי.סי כי היא מודאגת מהתפרקות המשמעת במערכת החינוך בצרפת ואמרה כי היא תומכת בתוכניותיו של ברדלה לחולל "מפץ גדול בתחום המשמעת בבתי הספר". "אני חושבת שאצביע לימין או לימין הקיצוני. אני אוהבת את הכריזמה של ברדלה", אמרה. "אני דואגת למדינה שלנו", אומרת תושבת אחרת לרשת החדשות. "אנשים שכחו שלהיות פטריוט זה לא אותו דבר כמו להיות לאומן", הוסיפה.

סתו בר, ישראלית תושבת פריז, מספרת: "הרבה מאוד אנשים חיים פה בחשש. הרבה חברים שלי הם מהגרים או אנשים שסטטוס השהות שלהם במדינה לא ברור, והם באמת מפחדים מעליה של הימין הקיצוני. מצד שני יש תחושה, אפילו בקרב מהגרים ובני מהגרים, שהאופי של המדינה השתנה באופן קיצוני מהר מדי, והתחושה הזו היא שנותנת כוח לימין הקיצוני".

שיטת הבחירות לאסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי, היא מורכבת ונשענת על מאות מחוזות בחירה בהם צריך מועמד לקבל יותר מ-50 אחוזים מקולות הבוחרים על מנת להיבחר. בשל ריבוי המפלגות, במחוזות רבים דרוש סיבוב שני ואפילו שלישי על מנת להגיע להכרעה והתוצאה הסופית לרוב לא משקפת את שיעור התמיכה במפלגה בקרב האוכלוסייה הכללית.

בסוגיית ההגירה – היסטורית, הדגל המשמעותי ביותר של RN - אמר ברדלה פעם אחר פעם כי "צרפת נעלמת". "הציביליזציה שלנו תגווע, משום שהיא תוטבע בידי מהגרים, המשנים את מנהגינו, את תרבותנו ואת דרך חיינו באופן בלתי הפיך", אמר באחת מהעצרות. בה בעת, ברדלה מקפיד לומר כי אינו נגד מהגרים או כל קבוצה אחרת. "הוא אומר שמי שאוהב את צרפת הוא מבחינתו צרפתי וכי בעצם הבעיה שלו היא עם אלה שפועלים נגד המדינה. הוא אומר דברים שאנשים אוהבים לשמוע, אבל בסוף לא כל כך ברור מה הגישה שלו בנושאי ליבה שחשובים למצביע הצרפתי, מהתחום הכלכלי, דרך מלחמת רוסיה-אוקראינה ועד לסוגיית ההגירה".

מול ברדלה עומדים שלושה גושים משמעותיים נוספים. מפלגת "ביחד" של מקרון, שצפויה לאבד המון מכוחה בבחירות הקרובות, מפלגת השמאל "החזית העממית החדשה" שמנהיגה הוא איש השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון ומפלגת הרפובליקנים, מפלגת ימין שמרנית שאיבדה רבים ממצביעיה לימין הקיצוני בשנים האחרונות.