מה הקשר בין חילול קיר השמות באנדרטת השואה בפריז לבין שיבושים במערכת התחבורה הציבורית בצ'כיה לבין קנוניה לפוצץ מפעלים צבאיים בגרמניה? לפי סוכנויות המודיעין של מדינות מערב אירופה, בכל המקרים האלה יש עקבות של הביון הרוסי.
המקרה הבולט האחרון התרחש בשבת בבוקר ב־1 ביוני. ברקע: הכרזותיו של עמנואל מקרון על האפשרות לשגר כוח צרפתי לאוקראינה.
חמישה ארונות קבורה מלאים בגבס, עטופים בדגל הטריקולור ועם הכיתוב "החיילים הצרפתים של אוקראינה" נמצאו לא הרחק ממגדל אייפל בפריז. בתוך שבוע, נפוצו ברחבי פריז גם גרפיטי עם ארון קבורה והכיתוב "חייל צרפתי באוקראינה". לא עבר זמן רב והמשטרה הצרפתית עצרה את נהג המסחרית שהביא את הארונות ליעד ושני גברים שעמדו להימלט לברלין.
על פי "לה מונד", חקירה קצרה העלתה שהשלושה עמדו בקשר עם אזרח בולגריה בן 34, שנעצר לפני כן בגלל אירוע משונה - ומקומם - אחר, גם הוא בפריז: חילול של קיר הזיכרון ליד אנדרטת השואה בפריז.
לבולגרי סייעו במזימה שני גברים נוספים ואדם שצילם את התוצאה: כפות ידיים אדומות, המזוהות עם הלינץ' ברמאללה בפרט ועם טרור נגד היהודים בכלל. אותו אדם, אזרח מולדובה בשם ויאצ'סלב וליקו, צילם באוקטובר את ציור מגיני הדוד ברחבי העיר לאחר טבח 7 באוקטובר. לגרסת הצרפתים, בכל המקרים מדובר בפעולות שהוכוונו בידי מנגנוני הביטחון הרוסיים, ואילו קבלן הביצוע היה איש עסקים מולדבי פרו־רוסי.
ומה היה משותף לשלושת המקרים? לפי הפרויקט "חוסם הבוטים", שמנטר דיסאינפורמציה רוסית ברשתות, ימים בודדים אחרי התרחשותם רשת חשבונות המזוהה עם הקרמלין החלה להפיץ ולהדהד את האירועים.
🧵 Who would have thought that pro-Kremlin Doppelganger bots would choose to exploit against Macron the latest vandalism act in Paris?
— bot blocker | блокировщик ботов (@antibot4navalny) May 16, 2024
"Macron is doing nothing to fight anti-semitism, his silence is deafening. How can we tolerate such disrespect to sacred place?"
1/ pic.twitter.com/NZ16iEedDl
במקרה של ארונות הקבורה המסר המרכזי היה שמקרון "מוכן להקריב צרפתים למען האמביציות שלו", במקרים האנטישמיים - טענות שמקרון אינו מסוגל להתמודד עם האנטישמיות בצרפת.
ובזמן שגם כלי תקשורת קרמליניים הדהדו את האירועים וניפחו אותם, בפני הפוליטיקאים הצרפתים האירועים הציבו דילמה: אם יתעלמו מהמקרים, יואשמו בהיעדר טיפול באנטישמיות; אם ייתנו להם תשומת לב משמעותית, יחזקו את המסר הרוסי על אובדן שליטה. כך או כך, הקרמלין היה משיג את מטרתו. "זו מלכודת מושלמת", כתב "לה מונד".
"המטרה של הפעילות הזו היא ליצור כמה שיותר כאוס", אומר ל"ישראל היום" ד"ר יעקב פלקוב, מומחה להיסטוריה ולתיאוריה של ארגוני מודיעין. "נורא קשה ליצור משהו חדש במערכת זרה, אז מתלבשים על מה שקיים. למשל, על המאבק האנטי־ציוני במערב אירופה: יש כבר שמשקיעים בזה, אז כל מה שצריך מבחינת גופי הריגול הוא לזרוק למדורה עוד כמה גחלים".
לדברי ד"ר פלקוב, התיאוריה נהגתה עוד בבריה"מ בידי הקג"ב וה־GRU (שירות המודיעין הצבאי). "בשנות ה־70 וה־80 הם הבינו שבמלחמה גלויה, קינטית, בריה"מ לא תצליח. זה התברר לגמרי באפגניסטן. אז החליטו לעבור למלחמה חשאית ובלתי פוסקת כדי לערער את המערכות היריבות מבפנים, בעבודה שיטתית ובמכלול אמצעים. אף פעם לא זבנג וגמרנו. אני מניח שהתיאוריה לא השתנתה, אבל היכולות השתנו והתפתחו מאוד, ודאי בכל מה שנוגע לרשתות החברתיות".
למעשה, מבצע ההשפעה לערעור המערב החל עוד ב־2022. מסמכי מודיעין אירופיים שהגיעו לידי ה"וושינגטון פוסט" גילו כי כבר במארס אותה השנה הוחלט במטה הנשיאות הרוסי על קידום של מבצע "כפיל", שמטרתו הפצת דיסאינפורמציה במערב וטיפוח אקלים פוליטי שיהיה נוח לרוסיה. במסגרת המבצע הוקמו שיבוטים של כלי תקשורת מובילים - אתרים שמתחזים ל"דר שפיגל" ו"די ולט" בגרמניה, "לה פריזיאן" ו"לה מונד" בצרפת, "גרדיאן" בבריטניה ו"אל־מונדו" בספרד, ו"ידיעות" שנוצרו צוטטו בידי אלפי בוטים ברשתות חברתיות. חלק מהפעילות הרוסית הענפה נבע גם מהעובדה שלאחר הפלישה לאוקראינה נחסמו באירופה שידורים של שופרות אחרים, כמו RT ו"ספוטניק", אולם במקומם הוקמו אתרים כמו "קול אירופה", שהופעל מפראג. חקירת הרשויות הצ'כיות, שארכה שנה, מעלה חשד שהאתר סיפק לא רק במה לקידום מסרים פרו־רוסיים אלא שימש להלבנה של עד מיליון יורו בחודש ששולמו לפוליטיקאים מהימין הרדיקלי באירופה.
חקירת "קול אירופה" התרחבה בינתיים מצ'כיה לבלגיה, לפולין, לצרפת, לגרמניה ולהולנד, ולפי החשד ניסה הקרמלין לגייס באמצעותו פוליטיקאים שישמשו לו אוזניים בפרלמנט האירופי לקראת הבחירות שנערכו בשבוע שעבר. "היתה תוכנית לריגול קלאסי בפרלמנט", אמר מיכאל קודלקה, ראש שירות הביטחון הצ'כי. "זה היה מבצע שנועד לשנות את אירופה".
אבל במוסקבה רחוקים מלהסתפק רק בניסיון לקרב פוליטיקאים או ליצור פרובוקציות מתוקשרות יותר או פחות. בתחילת מאי דיווח ה"פייננשל טיימס" על כך שרוסיה מתכננת מעשי חבלה מסוגים שונים ברחבי אירופה. דובר הקרמלין הכחיש וכינה את הדיווח "האשמות שווא".
בשטח זה נראה אחרת. רק בשלושת החודשים האחרונים נעשה ניסיון הצתה של אוטובוסים בפראג (ראש ממשלת צ'כיה הצביע על מוסקבה כאחראית); שר התחבורה הצ'כי גילה כי רוסיה ניסתה אלפי פעמים לערוך מתקפת סייבר על מערכת הרכבות באירופה; מתקפת סייבר נערכה גם נגד חברה ספרדית שמתקנת טנקים עבור אוקראינה (פצחנים פרו־רוסים קיבלו אחריות); מרכז מסחרי בוורשה נשרף (ר"מ פולין הצביע על רוסיה); ליטא, לטביה ואסטוניה דווחו על שיבושי GPS בים הבלטי; בלונדון הוגשו כתבי אישום נגד שני בריטים שהציתו בשירות רוסיה מחסן של ארגון אוקראיני; ובגרמניה נעצרו שניים בחשד שהסכימו לפוצץ מתקנים ביטחוניים בשירות מוסקבה. "כל מה שמסוגל לגרום לממשלה נתונה לעסוק בענייני פנים כדי שלא יישארו משאבים ופנאי לעסוק במוסקבה - כשר", אומר ד"ר פלקוב.
אף שעשרות מרגלים רוסים שעבדו תחת כיסוי דיפלומטי גורשו ממדינות אירופה לאחר הפלישה, לביון הרוסי לא חסרות דרכי גישה למדינות אירופה - בין השאר באמצעות קהילת האזרחים שהיגרו מרוסיה מאז 2022. רק אתמול דווח כי סלובניה בודקת מה פשר הנהירה של "סטודנטים" רוסים בשנות ה־40 וה־50 לחייהם. פלקוב: "במערב יש כעת קהילה גדולה של דוברי רוסית. הדבר דומה להגירה המאסיבית מרוסיה למדינות מערב אירופה לאחר מהפכת אוקטובר 1917. השנים שבאו אחריה נחשבות לא במקרה לתור הזהב של סוכנויות הביון הסובייטיות". נראה שכעת בקרמלין מבקשים לשחזר אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו