מסתמן: רשימות הימין בדרך להתחזק באירופה - וזה עשוי להקל על ישראל

373 מיליון בעלי זכות בחירה ילכו מהיום ועד יום ראשון לקלפיות במדינות האיחוד האירופי, כדי להכריע איך ייראה הפרלמנט בבריסל בחמש השנים הבאות.

לפי הסקרים, כמעט בכל תרחיש אפשרי מפלגות הימין האירופי צפויות להגדיל את כוחן בבית המחוקקים של האיחוד. לדברי ד"ר אייל רובינסון, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמחלקה למזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, הנושאים המרכזיים עבור הבוחר האירופאי הפעם הם היציבות הכלכלית, מחירי האנרגיה המאמירים, ביטחון תעסוקתי ואקלים.

"בוחרי הימין מוטרדים בראש ובראשונה מסוגיות של הגירה וביטחון לאומי, אינטגרציה חברתית והתערבות האיחוד בחייהם", אומר רובינסון. "כנגזרת מכך, אנו עדים לאחרונה להיווצרות בריתות פוליטיות בין מפלגות 'מיינסטרים' כגון ה־EPP (מפלגת העם האירופית) לבין קבוצות כמו ה־ECR ("שמרנים ורפורמיסטים אירופאים"), הפועלות כדי לקדם אג'נדה המאיימת על סדר היום הליברלי המסורתי של האיחוד האירופי". להערכתו, לצד הימין השמרני המתון, צפויות להתחזק בבחירות לפרלמנט גם מסגרות כמו "האיחוד הלאומי" מייסודה של מארין לה פן ומפלגת Fratelli d'Italia של ג'ורג'ה מלוני.

עדות להתחזקות הצפויה של הימין נמצאה כבר בהתחזקות המפלגות של המחנה בהולנד, בצרפת, באיטליה ובפורטוגל. "השיח על הקטנת מספר המהגרים והפליטים קיים כבר משנות ה־70, והוא התמקד בשני מישורים: אם המהגרים מהווים סכנה לצביון התרבותי והלאומי של מדינת הלאום, ואם הם בבחינת נטל כלכלי ומתחרים על מקומות העבודה עם המקומיים", מסבירה ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה באוניברסיטת תל אביב. "מרגע שהחלו להתבצע מעשי טרור בידי מהגרים מוסלמים, שרבים מהם מתקשים להתערות בחברה מסיבות תרבותיות ודתיות מגוונות, האזרח האירופאי כבר התחיל להרגיש שהמהגרים מהווים סכנה לביטחון האישי שלו, לעתיד הלאומי ולאורח החיים שבו הוא מאמין".

"יכול לקרות גם להן"

לדבריה, יש התחזקות של הימין האנטי־אסלאמיסטי, "מתוך דאגה לעתיד אירופה וכמחאה נגד ההנהגה המקומית. 7 באוקטובר והתגובות בעולם המוסלמי למעשים השפלים שבוצעו באותה השבת תרמו גם הם להתגברות התמיכה בימין במדינות מסוימות, שחוששות שאירוע כזה יכול לקרות גם בהן".

מכיוון שהפרלמנט האירופי הוא גוף מחוקק, התחזקות הימין עשויה לייצר ניסיון לקדם חקיקה נוקשה יותר בנושאי הגנת הגבולות, הגבלת הגירה, חיזוק הריבונות הלאומית על חשבון הסמכות הכלל־אירופית לקבוע מדיניות, ובין כל אלה גם לשנות את היחס כלפי ישראל. "התחזקות הימין היא בשורה למדיניות החוץ של ישראל, שכן בקרב הימין השמרני והפופוליסטי באירופה יש לה הרבה תמיכה", מסבירה ד"ר לופטין. בנסיבות האלה, העבודה הדיפלומטית של ישראל באירופה עשויה להיות מעט פחות קשה. "אף שהפרלמנט האירופי עוסק בעיקר בנושאי פנים, יש לו נוכחות בנוגע למדיניות החוץ ובקביעת הטון כלפי מדינת ישראל, ויש בידיו גם הכוח לאשר או להכשיל פרויקטים המתבצעים בשיתוף פעולה עם ישראל".

אך האם מה שטוב לישראלים יהיה גם טוב ליהודים, שחוששים מאוד מהאנטישמיות שמצויה גם בחוגי הימין הפופוליסטי באירופה? "הקהילות היהודיות נמצאות בדילמה", אומר הרב מנחם מרגולין, נשיא איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA). "בצרפת יש התנגדות למארין לה פן. מנגד, בהולנד כבר עובדים עם חירט וילדרס, ובאיטליה מלוני היתה מוקצית וכיום היא מקובלת. אני חושב שלצד ההסתכלות על העבר ועל שנות ה־30 של המאה הקודמת, צריך גם להסתכל על שנת 2030 ולראות איך בצל האנטישמיות הגוברת, עדיין יהיה אפשר לקיים חיים יהודיים באירופה. מנהיגים רבים מדברים נגד אנטישמיות, אבל בפועל לא עושים כלום.

"בימין האירופי יש מנהיגים שמחויבים לישראל וליהודים, אבל חלקם נגד שחיטה וברית מילה. צריך לבחון כל מנהיג לגופו, וכל מי שמחויב לעמוד בקריטריונים שיאפשרו חיים יהודיים הוא אדם שצריך להביא אותו בחשבון כשותף".