"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כברווזים במטווח: רוסיה יצאה למתקפה - ואיבדה שליש מהמשוריינים
48 טנקים ונגמ"שים ניסו לכבוש כפר באחת הגזרות החמות - ונקלעו למארב מתוחכם של האוקראינים • מדובר באחת המתקפות הכושלות ביותר של מוסקבה מתחילת המלחמה • עם זאת, לאורך החזית כולה נהנים הרוסים מיתרון באמצעי לחימה ומנסים להבקיע את ההגנה בכמה גזרות
פיצוץ אחד הטנקים בשיירה הרוסית, ממערב לאבדייבקה. צילום: חטיבת צנחנים 25
צפו בתיעוד

כברווזים במטווח: רוסיה יצאה למתקפה - ואיבדה שליש מהמשוריינים

48 טנקים ונגמ"שים ניסו לכבוש כפר באחת הגזרות החמות - ונקלעו למארב מתוחכם של האוקראינים • מדובר באחת המתקפות הכושלות ביותר של מוסקבה מתחילת המלחמה • עם זאת, לאורך החזית כולה נהנים הרוסים מיתרון באמצעי לחימה ומנסים להבקיע את ההגנה בכמה גזרות

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שנתיים וחודשיים בתוך המלחמה, מצבה של אוקראינה בחזית קשה למדי, בעיקר בגלל מחסור בפגזים ובאמצעי יירוט. אלא שלמרות החסרונות, מצליחים האוקראינים לרשום הישגים על הקרקע – ונראה שבשבת האחרונה הדפו בתחכום את אחת מהתקפות השיריון הגדולות ביותר של רוסיה מתחילת הפלישה.

חטיבת צנחנים 25

זה קרה ממערב לאבדייבקה, עיר שאת הריסותיה הרוסים כבשו לפני כחודשיים. מאז הם דחקו אט-אט את האוקראינים מערבה, מנצלים עדיפות ארטילרית של שבעה שיגורים לאחד.

השיירה בתנועה בצג של החטיבה האוקראינית,

לפי הדיווח ב"פורבס", בסוף השבוע ניסו הרוסים לפרוץ עם 36 טנקים ו-12 רכבי קרב משוריינים (רק"מ) ממערב לכפר טוננקה ולהתקרב אל הכפר השכן. הם יצאו בשיירה ארוכה בדרך עפר ונקלעו למארב, שכלל מיקוש, ירי טילי נ"ט ושימוש מדויק בכטב"מי FPV (ר"ת First Person View).

מפעיל רחפני FPV אוקראיני בפעולה, צילום: אי.אף.פי

מה שהחל כאחת המתקפות המשוריינות הגדולות במלחמה, הסתיים באחת התבוסות הגדולות בה. לפי "פורבס", רוסיה איבדה במתקפה שליש מהטנקים ושמונה רק"מים. השאר נאלצו לסגת. בלוגרים צבאיים רוסים אישרו את היקף האבידות וציינו כי "למצב הביא פיקוד לא חכם, בלשון המעטה".

כטב"מים באוקראינה. הייצור הוגדל פי עשרה, צילום: רויטרס

זו הייתה המתקפה המשוריינת הראשונה של רוסיה בגזרה. במשך שבועות השתמש שיגר הפיקוד הרוסי מתקפות חי"ר נקודתיות ללא כל חיפוי של משוריינים. הסיבה: כיבוש אבדייבקה עלה למוסקבה במאות יחידות טנקים ומשוריינים. רק לשם המחשה, על פי פרויקט המודיעין הפתוח Oryx, בשבוע אחד באוקטובר אשתקד, עם תחילת הניסיון לכבוש את העיר, איבדה רוסיה 118 טנקים ורק"מים – מול 25 שאיבדה אוקראינה.

הפגיעה בטור השריון בסוף השבוע מצטרפת לאירועים דומים בעבר, כאשר האוקראינים הופתעו מההתעקשות הרוסית לנוע לאורך דרכי עפר, חשופים לארטילריה ולכטב"מים. בפברואר 2023הושמדו31 יחידות משוריינים ליד ווהלדר, דרומה יותר באותה הגזרה.

זלנסקי סוקר את הביצורים החדשים באזור סומי, צפון מזרח אוקראינה, בחודש שעבר, צילום: אי.אף.פי

עם זאת, למרות ההישג הנקודתי של אוקראינה, המצב הכללי בגזרת אבדייבקה בפרט ולאורך החזית בכלל עדיין מורכב מאוד עבור האוקראינים. הרוסים תוקפים בחמש עד שבע בגזרות נקודתיות במקביל, אולם עד כה לא רשמו הישגים משמעותיים. ביום שישי התראיין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לדיוויד איגנשיוס מה"וושינגטון פוסט" ואמר: "בלי תמיכה אמריקנית, לא יהיו לנו מערכות הגנה אווירית, לא מערכות ללוחמה אלקטרונית, ולא פגזי 155 מ"מ. המשמעות היא שניאלץ לסגת, עקב בצד אגודל, כדי לקצר את קו המגע". ההיגיון פשוט: ככל שקו המגע יתקשר, כך אפשר יהיה לרכז בו יותר ארטילריה זמינה. הבעיה: פריצה רוסית תביא להשלכות מרחיקות לכת יותר.

התחמושת אינה הבעיה היחידה. לאחרונה חזר מביקור באוקראינה מייקל קופמן, אחד האנליסטים הצבאיים החשובים ביותר שעוסקים במלחמה, וכתב שרשור ארוך ברשת החברתית X. לדבריו, לאוקראינה שלושה קשיים הקשורים ביניהם: גיוס, בניית ביצורים ותחמושת. הגיוס תלוי במימון (אבל הקופה הציבורית מוגבלת ולכן חשיבותו הקריטית של הסיוע האירופי); באימון, שמצריך לפחות שלושה חודשים (אבל החזית צריכה כוחות עכשיו); בחקיקה רלוונטית (למשל, בהגדלת מאגר המלש"בים); ובהחלטות מי ישוחרר - כי קשה לשכנע אנשים להתגייס בלי שמובטחים להם אימון ראוי ואופק לשחרור.

המחסור בכוח אדם משפיע בתורו על הקמת ביצורים, כי חלק מהכוח שנדרש ללוחמה מופנה לבנייתם. קצב הבנייה גבוה ומוקמים שלושה קווים כאלה, אולם קופמן התרשם שהקו השני והשלישי עדיין חלשים. היעדר ביצורים טובים גם משפיע על הנכונות להתגייס. ולבסוף, מעבר לבעיות בלוחמה עצמה, המחסור בתחמושת גם מעכב את הרצון להתגייס. לדברי קופמן, בלי כוח לוחם, אין טעם בביצורים ובתחמושת; בלי תחמושת - בכוח לוחם ובביצורים; ובלי ביצורים - מה יעזרו לכוח הלוחם הפגזים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...