"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לראשונה מאז סוף המלחמה הקרה: בגרמניה הוכנה תוכנית הגנה מסווגת
על רקע החשש מפני תקיפה עתידית מצד רוסיה: התוכנית מכילה מאות עמודים • האיומים המיידיים שנלקחים בחשבון: דיסאינפורמציה, תקיפות סייבר נגד חברות תשתית ותקשורת, ריגול ופעולות קומנדו
חיילי וחיילות הצבא הגרמני במשמר. תוכנית מקיפה. צילום: אי.אף.פי

לראשונה מאז סוף המלחמה הקרה: בגרמניה הוכנה תוכנית הגנה מסווגת

על רקע החשש מפני תקיפה עתידית מצד רוסיה: התוכנית מכילה מאות עמודים • האיומים המיידיים שנלקחים בחשבון: דיסאינפורמציה, תקיפות סייבר נגד חברות תשתית ותקשורת, ריגול ופעולות קומנדו

דוד ברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לראשונה מאז התפרקות בריה"מ: גרמניה מכינה תוכנית חדשה ומסווגת להגנה עצמית.

בברלין מתקיים היום כינוס בהשתתפות הבונסדווהר (הצבא), רשויות החירום והתעשיות הביטחוניות, ובו תידון התוכנית החדשה. התוכנית המסווגת מכילה מאות עמודים ומבחינה בין ארבעה סוגים של סיכונים: קמפיינים של דיסאינפורמציה, מתקפות סייבר על חברות תשתית ותקשורת, ריגול ופעולות קומנדו.

שר ההגנה בוריס פיסטוריוס מבקר גדוד שיריון במזרח גרמניה, צילום: אי.אף.פי

מחברי התוכנית מציינים כי המצב של גרמניה שונה היום לעומת זה ששרר לפני 30 שנה. אז הרפובליקה הפדרלית הייתה בגבול המזרחי של נאט"ו, ואילו כעת היא נמצאת עמוק בעורף, לאחר צירוף פולין והמדינות הבלטיות לברית הטרנס-אטלנטית. על כן, התפקיד של גרמניה לפחות בהתחלה יהיה לוגיסטי מעיקרו ויכלול סיוע באספקה סדירה לכוחות בחזית המזרחית.

"אנחנו צריכים להיות ערוכים כבר כעת לאפשרות של פעולות חבלה מצד כוחות מיוחדים, שינסו לשבש את שינוע הכוחות", אמר מפקד זרוע היבשה בצבא גרמניה, גנרל-לויטננט אנדרה בודמן.

עד כמה צבאות אירופה כשירים בכלל לעימות? כתבה נרחבת ב"וול סטריט ג'ורנל" בחודש דצמבר גילתה כי המצב מדאיג מאוד. כך, למשל, לבריטניה יש צי וחיל אוויר חזקים, אבל מתוך 227 טנקים קיימים, רק 157 יכולים להגיע לשדה המערכה בתוך שלושים יום. רק 40 מתפקדים וזמינים לקרב באופן מלא. בריטניה, מזכירים ב"ג'ורנל", היא בעלת הברית המובילה של ארה"ב והמדינה האירופית המובילה בתחום הוצאות הביטחון.

לצרפת, שמחרה-מחזיקה אחרי בריטניה בתחום ההוצאות על הביטחון, יש פחות מ-90 קני ארטילריה – כמספר הקנים שרוסיה מאבדת מדי חודש במלחמה. לדנמרק אין ארטילריה כבדה בכלל, הולנד פירקה את יחידת הטנקים האחרונה שלה ב-2011 ושילבה אותה בבונדסווהר. וזה לא שהמצב בגרמניה טוב יותר.

לגרמניה יש פגזים רק ליומיים של מלחמה ורק 200 טנקים, שגם מתוכם רק מחצית מבצעיים. לדברי בכירים בממשלה הפדרלית, התעשייה המקומית מסוגלת לייצר רק שלושה טנקים בחודש. "לצבא חסר הכל", אמרה בתחילת השנה אווה הוגל, המפקחת על הצבא מטעם הבונדסטג. לדבריה, לא מדובר רק בתחמושת ונשק, אלא בחיבור לאינטרנט. יחידת מסוקים אחת חיכתה עשור (!) כדי לקבל אספקה של קסדות.

הדברים באים על רקע חשש גובר באירופה מפני תקיפה אפשרית של רוסיה נגד נאט"ו. לפני חודשיים אמר מפקד צבא גרמניה, הגנרל קארסטן ברויאר: "אנחנו חייבים להתרגל לרעיון שייתכן ונזדקק לצאת למלחמת מגן. עידן השלום שהחברה התרגלה אליו אינו עוד".

דו"ח של המועצה הגרמנית ליחסי חוץ מסוף נובמבר קבע "השאלה עבור גרמניה ונאט"ו כעת אינה האם אי פעם יצטרכו להילחם נגד מדינה אחרת אלא רק מתי". תפיסת הביטחון החדשה של נאט"ו (מ-2022) רואה ברוסיה את "האיום הגדול ביותר על ביטחון 31 חברות הברית ולשלום וליציבות בכל האזור היורו-אטלנטי". ומה קובע הדו"ח? מרגע סיום המלחמה באוקראינה, רוסיה תוכל לשקם את עוצמתה בתוך שש עד עשר שנים. משמעות הדבר היא שלגרמיה ולנאט"ו יש חמש עד תשע שנים להגיע למצב שבו יוכלו להרתיע את רוסיה ובמידת הצורך להילחם נגדה. לפי המודיעין האסטוני, לרוסיה יספיקו שלוש עד חמש שנים כדי להתחדש מספיק ולתקוף מדינה אחרת. ואילו ראש שירות הביטחון הפולני יאצק סוורה סבור שעמיתיו אופטימיים מדי: להערכתו, לנאט"ו יש עד שלוש שנים להגיע למוכנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...