מאמר מערכת של ה"אקונומיסט" קורא לישראל להמשיך במלחמה נגד חמאס, וכן לדאוג לסיוע הומניטרי אך בשום אופן לא להסכים להפסקות אש. "הדרך היחידה לשלום מצויה בהקטנה דרמטית של יכולות חמאס להשתמש בעזה כמקור לאספקה וכבסיס לצבא", כותבים מחברי המאמר. "למרבה הטרגדיה, הדרך היחידה לשלום דורשת מלחמה".
"אתה אשם במחדל": מאות מחו מול ביתו של נתניהו בקיסריה (ארכיון) // ירון דורון
במאמר שצפוי לראות אור בגיליון הקרוב של העיתון הבריטי החשוב בסוף השבוע, מתוארת המחאה נגד המלחמה שאסר צה"ל על עזה.
"ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד את האמון"
"כאשר מאזינים לכמה מהפוליטיקאים הישראלים, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו שאיבד את האמון, קוראים לנקמה, רבים מגיעים למסקנה שפעולות ישראל חסרות פרופורציה ולא מוסריות," כותבים בא"אקונומיסט".
"רבים מאלה שמחזיקים בעמדות אלה מאמינים בצורך במדינה יהודית, אולם חוששים ממדינה יהודית שבעיניה חיי פלשתינים שווים כה מעט... אלה טיעונים חזקים, אולם הם מוליכים למסקנה שגויה", ב"אקונומיסט" מסבירים כי הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר הוביל להפרה של "החוזה הייחודי שיש לאזרחי ישראל עם המדינה: ליצור מקום שבו היהודים לא יירדפו ויירצחו על שום היותם יהודים".
"המדינה כיבדה את החוזה הזה לאורך זמן... אולם לאורך זמן גם שכחה שגם לפלשתינים מגיעה מדינה. נתניהו חיזק את חמאס כדי לפגוע במתונים הפלשתינים... ב-7 באוקטובר כל זה נהרס: הטרוריסטים קרעו לגזרים את החוזה הבסיסי על ידי ריסוק הדוקטרינה הביטחונית שנוצרה כדי להגן עליו".
לדברי העורכים, "הדרך היחידה לצאת ממעגל האלימות היא להרוס את שלטון חמאס – ופירוש הדבר להרוג את בכיריו ולרסק את התשתית הצבאית שלו. ההנחה שמלחמה, שבה ייהרגו אלפי חפים מפשע תוכל להוביל לשלום, עשויה לזעזע רבים... עם זאת, כאשר חמאס מושל בעזה, השלום אינו מן האפשר. הישראלים ירגישו לא מוגנים, וכך ישראל תכה בחמאס כל פעם שתזהה איום. והפלשתינים, נחנקים על ידי אמצעי הביטחון של ישראל ומשמשים מגינים אנושיים לחמאס, רק ילכו ויקצינו. הדרך היחידה קדימה היא להחליש את השליטה של חמאס ובמקביל ליצור תנאים למשהו חדש".
הפלשתינים יזדקקו למנהיג מתון עם מנדט דמוקרטי
על פי ה"אקונומיסט", ה"משהו" הזה מצריך הנהגה חדשה בשני הצדדים. "בישראל יהיה על נתניהו לפרוש מהתפקיד משום שהמוניטין שלו כאיש ביטחון נהרסו. ככל שיקדים לעזוב, כן ייטב. היורש שלו יצטרך לקבל מנדט לדוקטרינה ביטחונית חדשה, שתידרש גם לרסן את המתיישבים, שגם היום מציקים והורגים פלשתינים ביו"ש. ואילו הפלשתינים יזדקקו למנהיגים מתונים עם מנדט דמוקרטי. כרגע אין להם כאלה".
"התנאי השני הוא לשלום הוא לספק ביטחון לעזה. ישראל לא תוכל לעשות זאת ככוח כובש. תחת זאת, הרצועה צריכה קואליציה בינלאומית, אולי עם מדינות ערב שמתנגדות לחמאס ולתומכת שלה, איראן. "כל זה", מסכמים ב"אקונומיסט", "מוביל חזרה לתנאי שבו התחלנו: מלחמה שתחליש את חמאס מספיק כדי שמשהו טוב יותר יתפוס את מקומו".
הם קוראים להקים אזורי מקלט אמיתיים לעזתים בדרום עזה, במצרים ואף תוך הנגב, בשטח ישראל, ומבהירים: בשום אופן אין להגיע להפסקות אש. "הפסקות אש הן אויבות השלום מכיוון שהן תאפשרנה לחמאס להמשיך לשלוט ברצועה ולשמור על כוחו.
הפסקות חוזרות ונשנות יגדילו את הסיכוי להישרדותו. איש אינו יודע אם שלום יגיע לעזה. אולם למען הישראלים והפלשתינים מגיע לה לקבל את הסיכוי המיטבי. הפסקת תחסל אותו כליל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו