"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
500 ימים למלחמה באוקראינה

לראשונה: ארה"ב תספק פצצות מצרר לקייב

למרות לחצים מבית ומחוץ, ביידן הכריע בעד העברת החימוש המסוכן: "החלטה קשה, אך הכרחית" • הסיבה: מחסור מסתמן בפגזים מערביים • המכון לחקר מלחמה: מוסקבה כבר הזרימה רזרבות לחזית הדרום; המשמעות: מתקשה לעמוד בלחץ של מתקפת הנגד האוקראינית

,עודכן
0השמעה
חימוש מצרר בפעולה בעת ניסוי בנבאדה, ארה"ב (צילום מתוך סרטון של צבא ארה"ב). צילום: רויטרס

עמוק בתוך מתקפת הנגד האוקראינית בדרום המדינה ובמזרחה, הפלישה הרוסית הגיעה ליומה ה־500. לקראת היום הסמלי הזה, הודיעה ארה"ב כי החליטה להעביר לקייב פצצות מצרר, למרות ביקורת מצד האו"ם, ארגוני זכויות אדם ואפילו בתוך המפלגה הדמוקרטית עצמה.

רקע קצר: תחמושת מצרר - פגזים או פצצות המלאות בעשרות פצצונות, המתפזרות על פני שטח גדול - נחשבת נשק מסוכן עבור אוכלוסייה אזרחית. הסיבה: שיעור נפלים גבוה, שעלולים להתפוצץ זמן רב אחרי סיום המלחמה.

פצצונת מתוך חימוש מצרר. 123 מדינות החליטו לא להשתמש,צילום: רויטרס

הנשק, שמיועד בדרך כלל לפגיעה מסיבית בחי"ר או בשריון, אסור לשימוש ביותר מ־120 מדינות החתומות על אמנה בנושא. ארה"ב, רוסיה ואוקראינה אינן חתומות על האמנה.

כך נראה השימוש בפצצות מצרר| רויטרס

"זו היתה החלטה קשה", אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ל־CNN. "לקח זמן עד שהשתכנעתי. קיבלתי לבסוף את ההמלצה של מחלקת ההגנה (לספק את פצצות המצרר) מכיוון שלאוקראינה נגמרת התחמושת הארטילרית. פצצות מצרר יתנו מענה זמני".

ביידן וזלנסקי בפגישתם האחרונה לפני כחודשיים,צילום: אי.פי

"אנו מכירים בסיכון שיוצרות פצצות מצרר לאזרחים עקב מטענים שכשלו", אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סליבאן. "אולם יש גם סיכון מסיבי של נזק אזרחי אם הכוחות הרוסיים יכבשו עוד שטחים של אוקראינה ויכפיפו עוד אזרחים אוקראינים. הדבר לא יעלה על הדעת".

שרת ההגנה של ספרד מרגריטה רובלס עם מקבילה האוקראיני, אולכסיי רזניקוב, בחודש שעבר,צילום: אי.פי.אי

ההחלטה האמריקנית עוררה ביקורת רחבה. סגן דובר האו"ם מסר כי מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש "רוצה שמדינות יחדלו מלהשתמש בפצצות מצרר בשדה המערכה". גם בעלות הברית של ארה"ב, כמו בריטניה וגרמניה, החתומות על האמנה לאי שימוש במצרר, הביעו הסתייגות. שרת ההגנה של ספרד מרגריטה רובלס היתה תקיפה יותר ואמרה: "יש לנו מחויבות לכך שסוגי תחמושת מסוימים לא צריכים להישלח לקייב".

הסנאטור הרפובליקני טום קוטון. תמך בהחלטת ביידן,צילום: אי.פי

ביקורת הושמעה גם במפלגתו של ביידן. "החלטה לא הכרחית וטעות קשה", הגדירה אותה חברת בית הנבחרים הדמוקרטית בטי קולום. עמיתה ג'ים מקגאברן אמר כי "הסיכון יישאר גם לאחר שהמלחמה תסתיים". מנגד, ביידן זכה לגיבוי דווקא מהסנאטור הרפובליקני טום קוטון, שאמר כי אוקראינה צריכה גישה לנשק שרוסיה ממילא משתמשת בו.

בפנטגון ובבית הלבן, מצידם, מבהירים כי נעשה כל מאמץ כדי להפחית את הסיכונים. על פי תת־מזכיר ההגנה קולין קאהל, לתחמושת המצרר שתישלח לאוקראינה יש שיעור נפלים של 2.35% - עשרות מונים פחות משיעור הנפלים בתחמושת הסובייטית־רוסית, המגיע ל־40%.

חיפוש מוקשים בדרום אוקראינה, לפני חודשיים,צילום: רויטרס

על פי קאהל, קייב גם התחייבה לא להפעיל את הנשק באזורים עירוניים. אולם דומה שהנימוק המשמעותי ביותר לאספקה הוא שאוקראינה עתידה להשתמש בתחמושת המסוכנת בשדות הקרב בדרום העמוסים במוקשים רוסיים ממילא - עד כדי כך שיידרשו שנים כדי לנקות את השטחים שבהם פרחה עד לפני הפלישה החקלאות. פינוי המוקשים יאפשר גם את הוצאת הנפלים.

מכל מקום, אספקת פצצות המצרר - חלק מתוך חבילת סיוע צבאי בסך 800 מיליון דולר - עוררה תגובות נזעמות ברוסיה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שפרסם אתמול שני סרטונים לרגל היום ה־500 והבטיח "לצעוד עד הניצחון", הודה לביידן על "חבילת הסיוע הרחבה והכל כך נדרשת".

זלנסקי מבקר באי הנחשים| לשכת נשיא אוקראינה

בשטח, רוסיה הפציצה אתמול את העיר לימאן והרגה 8 אזרחים. מאז תחילת המלחמה, הרגו הרוסים לפחות 9,083 בלתי מעורבים, אם כי לפי האו"ם, המספר בפועל כנראה גבוה הרבה יותר.

בשדה המערכה, הלחץ האוקראיני בחזית הדרום הביא את רוסיה להזרים אליה רזרבות מזירות אחרות, ולפי המכון לחקר המלחמה בוושינגטון, הדבר מעיד על קשיים של רוסיה להחזיק בהגנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר