מחלוקת באי האזמרגד: האם אירלנד תסיים את מדיניות הניטרליות הצבאית?

המלחמה באוקראינה עשויה להביא גם אירלנד ללכת בעקבות פינלנד ושבדיה ולנטוש את מדיניות הניטרליות המסורתית שלה, שליוותה את הרפובליקה האירית מאז עצמאותה ב-1937. כיום אירלנד ואוסטריה הן שתי החברות היחידות באיחוד האירופי, שדבקות במדיניות של ניטרליות צבאית.

עם זאת, השבוע הסתיים סבב "השימועים הפומביים", שנערך ביוזמת ממשלת דבלין במטרה לבצע הערכה מחדש של מדיניות ההגנה והביטחון הניטרלית של אירלנד בהשתתפות מומחים, אישי צבא ופוליטיקאים ומאות אזרחים. שימועים דומים נערכו בעבר לפני שהאירים נקראו להכריע במשאל עם על סוגיות עקרוניות כמו אישור הפלות או נישואים חד-מיניים.

יוזם הדיון על שינוי מדיניות הניטרליות האירית, סגן רה"מ, שר ההגנה ושר החוץ, מיהאל מרטין, ראש המפלגה השמרנית "פיאנה פול", נאלץ להתמודד עם ההתנגדות העממית למהלך המוצע, כשהגיע לפני שבוע להשתתף בשימוע שנערך באוניברסיטת קורק. מאות מפגינים זועמים קידמו את פניו בקריאות "לא לנאט"ו" וכרזות שעליהן נכתב "מלחמות נאט"ו - מיליוני מתים", "הישארו ניטרליים, התנגדו למלחמה" ו"הלחמו במלחמה".

סקר דעת קהל, שפורסם החודש בעיתון "אייריש טיימס", העלה ש-61% מהאירים תומכים בהמשך מדיניות הניטרליות. אולם, 55% מהאירים תומכים בהגדלה משמעותית של הוצאות הביטחון האיריות. כיום עומד תקציב הביטחון של אירלנד על 1.2 מיליארד יורו בלבד, מהנמוכים ביותר בקרב חברות האיחוד האירופי. ממשלת אירלנד הנוכחית התחייבה להעלות את התקציב ל-1.5 מיליארד יורו עד לשנת 2028. בצבא אירלנד 8,500 חיילים, ש-500 משרתים בכוחות שלום מחוץ לגבולות ארצם, בעיקר בכוח "יוניפי"ל" בלבנון.

הדיון שיזמה ממשלת אירלנד על פרידה ממדיניות הניטרליות הביאה גם את נשיא אירלנד, מייקל היגינס בן ה-82, בעבר ראש מפלגת הלייבור המקומית, להפר את השתיקה לה הוא מחויב במסגרת תפקידו הטקסי ביחס לסוגיות פוליטיות ולצאת בראיון שהעניק לפני עשרה ימים במתקפה חריפה על ממשלת ארצו. בראיון שהעניק לעיתון הכלכלי "ביזנס פוסט", הצהיר היגינס שממשלת אירלנד "משחקת באש", "נסחפת מבלי לדעת מה היא עושה" וצריכה להימנע מ"לקבור את האירים באג'נדות של אחרים". לדבריו, אירלנד צריכה להימנע מללכת בעקבות אלה "המכים על חזיהם", מעוניינים לאמץ "גרסה אירית של מדיניות 'תחזיקו אותי חזק' ורוצים לעמוד בראש הצועדים לבריתות צבאיות כנאט"ו". "האם היגינס חצה קו אדום בהתבטאויותיו?", שאל היומון הנפוץ "אייריש טיימס" והשיב, "בהחלט".

סגן רה"מ מרטין הבהיר מלכתחילה שהדיון על נסיגה ממדיניות הניטרליות אינו דיון על הצטרפות לשורות נאט"ו. לדבריו, יש מגוון רחב של אפשרויות נוספות, שלצורך זיהוין וגיבושן נועדו השימועים הציבוריים. אולם, המסר שבפיו ברור: "הפלישה הרוסית הברוטלית והלא-חוקית לאוקראינה שינתה באופן בסיסי את הנוף הגיאו-פוליטי והביטחוני באירופה. אירלנד אינה יכולה להתעלם מהשינוי הזה. להימנע מפעולה או לפעול רק מאחורי דלתות סגורות תהיה טעות פונדמנטלית והימנעות מנטילת אחריות". מה גם, שאירלנד עצמה כבר מוצאת את עצמה בלב הסערה: ב-2021 השתיקה מתקפת סייבר רוסית את מערכת הבריאות הציבורית האירית.

רוסיה הגבירה לאחרונה את נוכחותה הימית הצבאית בקרבת חופי אירלנד, בצפון האוקיאנוס האטלנטי. התנועה הימית הזו גורמת לחששות כבדים באירלנד, באיחוד האירופי ובנאט"ו. חיל הים האירי מורכב משש ספינות בלבד ושני מטוסי תצפית. בפברואר החליטה ממשלת אירלנד להעמיד 30 אנשי צבא לאימון חיילים אוקראיניים במסגרת תוכנית סיוע צבאית של האיחוד האירופי. המאמנים האירים יתמקדו בסוגיית נטרול מוקשים, והאימונים יתבצעו על אדמת מדינות אירופאיות אחרות, לא על אדמת אוקראינה.

המהלך הזה אפשר לממשלת אירלנד להלך בין הטיפות: לפי החוק האירי, הצבת מעל ל-12 אנשי צבא אירים באזורי לחימה מחייבת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, ממשלת אירלנד ובית הנבחרים התחתון. מנגד, ממשלות ימין באירלנד שואפות כבר מזה שני עשורים להגביר את שה"פ הצבאי בין הרפובליקה לבין המסגרות הצבאיות המתגבשות של האיחוד האירופי. ככל שרוסיה תגביר את התגרויותיה מול חופי אירלנד, לא תיוותר לאירלנד ברירה אחרת, אלא לסגת מאידיאולוגיית הניטרליות שלה.