סכין בגב: פוטין הושפל על ידי ואגנר, והוא לא יסלח לפריגוז'ין כל כך מהר

בבוקר שאחרי האופרה האחרונה של ואגנר, נותרו לא מעט שאלות פתוחות ונקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת.

1. הפרידה של תושבים ברוסטוב מכוחות ואגנר במהלך הלילה הייתה מחזה מדהים. התושבים הסתחבקו עם שכירי החרב, עשו איתם סלפי ומחאו כפיים. החגיגה הזו רק הבליטה את קבלת הפנים הצוננת לכוחות המשטרה ששבו לפטרל בעיר לאחר יציאת ואגנר והתקבלו בבוז. אפשר לשער שהדינמיקה הזו מלמדת דבר או שניים על רמת התמיכה האמיתית בפוטין ומערכת השחיתות סביבו.

מתחילת השנה טיפח לעצמו מייסד ואגנר, יבגני פריגוז'ין, תדמית של טריבון עממי, שאומר בלי למצמץ את כל מה שהוא חושב על ניהול המלחמה בידי הצמרת הצבאית, הוסיף אינספור השתלחויות נגד האליטה סביב פוטין, ונראה שלא פספס את דעת הקהל. נראה כי שיעור התמיכה בפריגוז'ין וב"וואגנר" - ארגון שביצע פשעי מלחמה ומפקדו הישיר, אוטקין, הוא ניאו-נאצי גלוי – לא נמוך בכלל. לפחות חלקית, מדובר בתמיכה בגלל שהם מהווים מעין אנטי-שויגו ואולי אפילו אנטי-פוטין קיבוציים.

2. למה לוקשנקו, דיקטטור של מדינה שכנה, היה צריך לנהל את המו"מ עם פריגוז'ין? לא נמצא איש אחד בצמרת הקרמלינית (הרשמית או המורחבת), שיוכל להידבר עם מורד מבפנים? או שכולם היו בהלם וחיכו מה יוליד המסע למוסקבה? אני לא מרמז כאן לשום קונספירציה אלא למצב משונה שבו גורם חיצוני צריך לתווך במיני-מלחמת אזרחים אצל השכנים. בקרמלין טענו רשמית שלוקשנקו הציע את עצמו והתקבל, אבל זה עדיין לא מסיר את השאלה. לבסוף, הוסכם שהתיק שנפתח לפריגוז'ין בגין המרדה ייסגר, והוא יעבור לבלארוס. "מילה של פוטין", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. אבל בדיוק בגלל "המילה" הזו, במקום פריגוז'ין הייתי בודק היטב לפני כל נסיעה מתחת לרכב. פוטין, שהושפל בידיו בפומבי לאורך יממה שלמה, לא יסלח במהירות על תקיעת סכין בגב האומה. גם ל"אומה" בדמות ולדימיר ולדימירוביץ' יש סכינים לתקוע.

3. השלישית - מה גרם לפריגוז'ין לסגת ברגע האחרון? הוא יכול היה להיכנס למוסקבה, ואף שעדיין יש קושי להאמין בכך, אולי אפילו להיכנס לקרמלין. למה? כי בפועל לא נמצאו די כוחות שיתייצבו נגדו או ירצו להילחם עבור שר ההגנה שויגו, למרות ההפעלה של חיל האוויר (ואובדן שישה מסוקים ומטוס בעת הניסיון לעצור את הטורים). האם נבהל? האם נאמר לו משהו שהיה עבורו חשוב ממיצוי המהלך? ואולי המהלך יצא מכלל שליטה גם מבחינתו והמיצוי הזה עצמו הרתיע אותו, כשלפתע הבין שהוא באמת יכול למצוא עצמו בקרמלין? ויכול להיות שגם קיבל הבטחה להדחת שויגו וגרסימוב - שזו הייתה מטרתו מלכתחילה - ומינוי אנשיו, מושל מחוז טולה אלכסיי דיומין והגנרל סרגי סורוביקין (שפיקד על הנסיגה המאולצת מחרסון) לתפקידי השר והרמטכ"ל, בהתאמה. הערכות כאלה קיימות, ויש גם טענה שדיומין - בעבר מאבטחו של פוטין - היה מתווך בשיחות (הוא מכחיש). אבל גם המינוי שלהם אינו מבטיח את ביטחונו של פריגוז'ין. ערובה טובה יותר מבחינתו, אגב, היא חשיבותו לפעילות ואגנר באפריקה (אבל זו כבר פרשה אחרת).

ולקינוח: היה משעשע לעקוב אחר הברדק שהשתרר ברוסיה סביב המרד וסיומו המפתיע. בבוקר החלו להיעלם מחנויות רשת מוצרים ממותגים או כאלה שמזוהים עם ואגנר - בערב הם שבו להימכר; בבוקר החלו להסיר את פרסומות ואגנר בשלטי החוצות - ותוהה אם כעת יתחילו לתלות מחדש; אתר אחד מסנט פטרבורג העלה כתבות על מה שנמצא בחיפושים במטה ואגנר בעיר - ובערב מחק אותן במהירות. בבוקר פריגוז'ין הוצא סמלית להורג - ובערב הוא "קם לתחייה". אגב, בין הדברים שנמצאו במשרדו במלון "טרזיני" בפטרבורג היו שלושה דרכונים מזויפים. ובנימה זו גם נקנח - הכירו את שלוש הפרסונות של פריגוז'ין: ולדימיר וסילייביץ' בוברוב, אולג יורייביץ' סמיונוב ודמיטרי איסקוביץ' גיילר. כי איך אפשר בלי שם משפחה יהודי כשאפשר בבוא היום לנסות לעלות לישראל על פי סעיף הנכד?