סוף עידן בגרמניה: הופסק ייצור החשמל בכורים הגרעיניים

היסטוריה גרעינית בגרמניה: לאחר עשרות שנים של מחאה, ויכוחים עקרוניים והפגנות סוערות נותקו היום (שבת) שלושת הכורים הגרעיניים האחרונים במדינה מרשת החשמל.

באיחור של ארבעה חודשים מהמועד המתוכנן ב-2022, בגלל השלכות מלחמת אוקראינה, חדלה גרמניה לייצר חשמל באמצעות כורים גרעיניים והיא נסמכת כעת על אספקת חשמל באמצעות אנרגיות חלופיות (רוח, שמש, מים, צמחים), פחם וגז שמקורו אינו ברוסיה.

בשנה האחרונה צומצם בגרמניה ייצור החשמל באמצעות כורים גרעיניים ל-6% בלבד. אשתקד חלקן של תעשיות האנרגיות החלופיות באספקת החשמל בגרמניה עמד על 46,2%. המטרה היא להגיע ל-80% בשנת 2030.

ראש האופוזיציה השמרנית, פרידריך מרץ, הגיב בפסימיות רבה לשינוי ההיסטורי. "מדובר ביום שחור לגרמניה", אמר. ארגון התעשיינים הגרמני התריע מפני איטיות פיתוח האנרגיות החלופיות והביע חשש מפני השלכות המהלך בתקופה של משבר אנרגטי עולמית.

מנגד, יושבות הראש של סיעת הירוקים בבונדסטאג, בריטה האסלמאן וקטרינה דרגה, בירכו על הצעד ואמרו שאנרגיה גרעינית היא "טכנולוגיה של אתמול, יקרה ומסוכנת מדי".

הכור הגרעיני האזרחי הראשון החל לפעול ב-1957. החל מאמצע שנות ה-70 התעוררה התנגדות ציבורית לשימוש בגרעין מסיבות אקולוגיות – התנגדות שהולידה את מפלגת "הירוקים", שהפכה כיום לאחת המפלגות הגדולות ברפובליקה ושותפה בכירה בממשלה הפדרלית.

אסון הגרעין בצ'רנוביל ב-1986, שהשפיע על מרכז אירופה כולו, חיזק את תנועת המחאה נגד הגרעין בגרמניה. ממשלת השמאל של גרהרד שרדר, שהוקמה ב-1998 לראשונה בשותפות עם "הירוקים", החליטה על ניתוק הכורים הגרעיניים מרשת החשמל וסגירתם ב-2002.

עם זאת, ממשלת הימין בראשות אנגלה מרקל החליטה ב-2009 להאריך את הפעלת הכורים הגרעיניים ב-17 שנים לאחר מועד הסגירה המתוכנן ב-2022. שנתיים לאחר מכן, בעקבות האסון בכור הגרעין פוקושימה ביפן, שינתה הקנצלרית את מדיניותה והודיעה על סגירת הכורים בתאריך המקורי: סוף 2022.

במקביל, הכריזה מרקל על האצת ההליכים להרחבת ייצור אנרגיות חלופיות. ממשלתה הנוכחית של גרמניה החליטה לדחות בארבעה חודשים את מועד הניתוק בגלל החשש שהפסקה של אספקת הגז מרוסיה יגרום למחסור בחשמל.

ניתוק הכורים הגרעיניים וסגירתם בגרמניה עומדים בסתירה מוחלטת למדיניות האנרגטית של רבות משכנותיה של גרמניה, שהחליטו לבנות כורים חדשים כדי להבטיח את עצמאותן האנרגטית. 13 מכלל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי מייצרות חשמל בכורים גרעיניים, והמובילה בהן היא צרפת שלה 56 כורים פעילים.

הניתוק לא חתם את הוויכוח הציבורי-פוליטי על הגרעין בגרמניה. מפלגות האופוזיציה הימניות דורשות למנוע את סגירתם המוחלטת ולהמשיך להשקיע במחקר בתחום הגרעין. גם שאלת קבורתה של הפסולת הגרעינית מהכורים בגרמניה וממדינות שכנות בשטחה של גרמניה מעוררת התנגדות גדולה.