לא רק כדי להגיד תודה: זלנסקי ילחץ להרחיב את התמיכה

כמה שעות אחרי תחילת הפלישה הרוסית בפברואר, הציע הממשל האמריקני לחלץ את נשיא אוקראינה מקייב. בכל זאת, לפי ההערכות בארה"ב, קייב הייתה אמורה ליפול בתוך שלושה ימים. "המלחמה כאן. אני צריך תחמושת, לא טרמפ", השיב זלנסקי במשפט שמאז הפך להיסטורי – ונשאר בשטח מדינתו במשך 301 יום, יוצא מקייב רק כדי לבקר בנקודות החמות בחזית או בערים ששוחררו.

אמש (רביעי), תחת מעטה עבה של חשאיות, המריא זלנסקי לארה"ב, בעלת הברית וספקית הנשק הראשית של קייב. הוא היה צפוי להיפגש עם הנשיא ג'ו ביידן, לקיים מסיבת עיתונאים בבית הלבן וכן לשאת נאום בפני שני בתי הקונגרס.

טרם נחיתתו, הוציא הבית הלבן הודעה, שלפיה הביקור "יחדד את המחויבות האמיצה של ארה"ב לתמוך באוקראינה כל כמה שיידרש, באמצעות סיוע כלכלי, הומניטרי וצבאי כאחד". המילים "ככל שיידרש" הן בעצם המפתח לביקור עצמו, וזאת משום שכמה בדיוק יידרש תלוי במידה רבה בנכונות האמריקנית להרחיב ולגוון את הסיוע.

אמת, ארה"ב סיפקה עד כה רק סיוע צבאי בסך 23 מיליארד דולר (מתוך סך של כ־50 מיליארד), וגם כעת הממשל יכריז על סיוע צבאי בסך 1.85 מיליארד דולר, שהחידוש העיקרי בו הוא אספקת מערכות פטריוט מתקדמות ומערכי JDAM שהופך פצצות רגילות לחכמות.

מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע להגנה על שמי אוקראינה מפני ההפצצות הרוסיות, המבקשות להקפיא את האוכלוסייה האזרחית בחורף. אולם באוקראינה שבים ומדגישים שלא די באספקת נשק הגנתי בלבד כדי לנצח במלחמה – וזו כנראה אחת הסיבות לביקור של זלנסקי.

ההערכות הן שזלנסקי וצוותו יעשו מאמץ נוסף לשכנע את האמריקנים להעביר לידיהם טילי ATACMS, שיאפשרו לצבא אוקראינה לתקוף כדי 300 ק"מ בעורף הרוסי (כיום, הטווח המקסימלי המושג בזכות מערכות HIMARS הוא 90 ק"מ), וכן כטב"מים תוקפים מתקדמים מסוג Grey Eagle ו־Reaper. הסיכוי שהאמריקנים ייעתרו, בוודאי פומבית, נמוך מאוד, אולם צריך לזכור שאך לפני כמה חודשים ארה"ב סירבה לספק גם מערכי פטריוט כדי למנוע הסלמה עם רוסיה. במילים אחרות, ארה"ב נעה בכיוון המבוקש בידי אוקראינה, אולם תמיד באיחור של כמה חודשים, וזאת בעיקר (אבל לא רק) בגלל ניסיון להחזיק את העימות בגבולות מבוקרים עד כמה שאפשר. למרבה המזל, גם ברוסיה מהססים מספיק.

עכשיו השאלה היא מדוע הביקור נערך דווקא כעת. אם יורדים לרזולוציה של תאריך ממש, העיתוי ככל הנראה אינו מקרי: ב־22.12.1941, אחרי חציית האוקיינוס האטלנטי, הגיע לוושינגטון ווינסטון צ'רצ'יל והתקבל על ידי הנשיא פ"ד רוזוולט. המפגש הזה חיזק את הברית הבריטית-אמריקנית והיה בין הגורמים לתפנית במלחמת העולם השנייה.

כעת זלנסקי, שנבחר בידי כמעט כל עיתון בעולם לאיש השנה ומושווה גם כך לראש ממשלת הוד מעלתה, ינסה לחזק עוד יותר את הברית עם וושינגטון, ובדומה לקודמו לחלץ מהאמריקנים את כל שאפשר.

אבל אם מתרחקים מהסמליות, העיתוי נבחר כדי להקדים שני אירועים גדולים: האפשרות שרוסיה תתארגן מחדש לתקיפה בחורף, ומעבר השליטה בבית הנבחרים לידי הרפובליקנים. לפני ימים אחדים התריע מפקד צבא אוקראינה, הגנרל ולרי זלוז'ני, שרוסיה מכשירה 200 אלף חיילים. "אני בטוח שהיא תנסה לתקוף קרקעית את קייב", אמר.

התקיפה הרוסית עלולה להתחיל כבר בשלהי ינואר או בפברואר, וכדי להקטין את סיכוייה, מטרת העל האוקראינית היא להגיע לעוד הישגים צבאיים בחזית. נשק התקפי – טנקים, משוריינים, ארטילריה – לא יזיקו.

ואשר לבית הנבחרים – התמיכה הדו-מפלגתית באוקראינה בגבעת הקפיטול גבוהה מאוד, אולם ב-8 בינאור צפויה השליטה בבית התחתון לעבור לרפובליקנים, שלפחות באגף הטראמפיסטי שלהם יש רתיעה ואף התנגדות להמשך הסיוע לקייב. המחוקק קווין מק'קארתי מקליפורניה, שעשוי להיות יו"ר הבית הבא, הזהיר שאל לה לאוקראינה לצפות לצ'ק פתוח מהבית החדש. ביקור זלנסקי בא אפוא לא רק להעמיק את התמיכה בוושינגטון, אלא גם לבלום מגמות לא רצויות מבחינתו.

וביידן? עבור הנשיא האמריקני, הביקור הזה יהיה מפגן הוקרה על עמידתו בחזית המאבק למען הביטחון בעולם, ועדות לתפקידו המרכזי בשמירה על הדמוקרטיות מול תוקפנות אוטוקרטית.