המהפך הפוליטי בשבדיה, שהחזיר את הימין לשלטון לאחר שמונה שנים באופוזיציה, צפוי להביא לשינוי לטובה גם ביחסי שבדיה וישראל. יחסים אלו היו מתוחים במיוחד תחת ממשלות השמאל השבדיות, ועד להחלטתו של שר החוץ לפיד להיפגש בירושלים עם עמיתתו השבדית הקודמת, אן לינדה. עד אז שבדיה נחשבה בירושלים כאחת המדינות העוינות ביותר באיחוד האירופי.
מחליפה של לינדה בראשות משרד החוץ השבדי, טוביאס בילסטרום, מבכירי מפלגת "המתונים" השמרנית, מבטיח בראיון ל"ישראל היום" דף חדש ביחסי שתי המדינות. "לשבדיה יש אינטרס גדול לקיים יחסים טובים עם ישראל. אני מתכוון להיות שר חוץ שידבק במדיניות הזו", הוא מבטיח.
"עצוב לשמוע שזו היתה הדעה על שבדיה", מתייחס בילסטרום לתדמית השלילית שדבקה בארצו בירושלים בזמן כהונת לינדה. "ההערכה שלי כשר החוץ החדש היא שהיחסים הבילטרליים בין שתי המדינות הם טובים, חשובים ומועילים הדדית. אני מברך על כך שהדיאלוג המדיני בינינו חודש בתקופת כהונתה של קודמתי. אנחנו להוטים להעמיק את שיתוף הפעולה בינינו בתחומים שבהם יש לנו אינטרסים משותפים. אני חושב על תחומי הסחר, ההשקעות, החדשנות, המאבק החשוב נגד האנטישמיות - שהוא נושא שמאוד חשוב לי, קידום שוויון מגדרי, ועוד".
אחת הבעיות המרכזיות ביחסי שתי המדינות היתה הסיוע הנדיב ביותר ששבדיה העניקה לארגונים - פלשתיניים וישראליים - המציגים את ישראל בעולם כמדינת אפרטהייד וקוראים להחרמתה, כמו גם לרשות הפלשתינית ולסוכנות אונר"א. לפי נתונים שאסף מכון NGO Monitir, רק ב־2020 העבירה שבדיה לארגונים המעורבים בסכסוך הפלשתיני־ישראלי כ־20 מיליון דולר.
ממשלת שבדיה החדשה הודיעה על כוונתה לקצץ באופן משמעותי את סיוע החוץ שלה. האם הקיצוץ הזה ישפיע גם על המימון המופנה לתדלוק הסכסוך הפלשתיני־ישראלי?
"כמה ארגוני חברה אזרחית, שעליהם ישראל הכריזה כארגוני טרור באוקטובר 2021, קיבלו תמיכה מהאו"ם, מהאיחוד האירופי, משבדיה ומתורמים אחרים. התורמים בקרב האיחוד האירופי בדקו את ההאשמות ביסודיות, והגיעו למסקנה שלא סופקו להם ראיות מוצקות בעניין. לכן, התורמים ממשיכים לסייע לחברה האזרחית הפלשתינית. אנו מאמינים שחברה אזרחית חופשית וחזקה הכרחית לקידום ערכים דמוקרטיים ולפתרון שתי המדינות. עם זאת, מיותר לציין שאם ישראל תבוא עם ראיות משכנעות ננהג בהתאם".
״ממשלת שבדיה מתייחסת להאשמות בדבר טרור ברצינות. מספר ארגוני חברה אזרחית, עליהם ישראל הכריזה כארגוני טרור באוקטובר 2021, קיבלו תמיכה מהאו״ם, מהאיחוד האירופי, משוודיה ומתורמים אחרים. התורמים מקרב האיחוד האירופי בדקו את ההאשמות ביסודיות והגיעו למסקנה שלא סופקו להם ראיות מוצקות בעניין. לכן, התורמים ממשיכים לסייע לחברה האזרחית הפלשתינית. אנו מאמינים שחברה אזרחית חופשית וחזקה הכרחית לקידום ערכים דמוקרטיים ופתרון שתי המדינות. עם זאת, מיותר לציין שאם ישראל תבוא עם ראיות משכנעות, שיצדיקו בחינה מחודשת של המדיניות כלפי ארגונים אלה, ננהג בהתאם. זה גם המסר שהועבר ע״י האיחוד האירופי במפגש ״מועצת האסוציאיציה״ שנערך עם ישראל באוקטובר (בהשתתפות רה״מ לפיד)״.
אם מתייחסים לסוכנות אונר״א, הרי היו ראיות ברורות ביותר לכך שבמסגרת פעילותה יש הסתה לאלימות ולאנטישמיות. עם זאת, ממשלת שוודיה מימנה את הסוכנות הזו בסכומים גבוהים. איך ניתן להפסיק את תופעת ההסתה לטרור ושנאה אנטישמית בקרב הפלשתינים?
"בראש ובראשונה אבקש להבהיר חד משמעית: הממשלה השבדית לעולם לא תסכים לכל סוג של אנטישמיות והיא תמשיך להיאבק בכל צורות האנטישמיות, בכל מקום. גם אנחנו, כישראל, אימצנו את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכרון השואה (IHRA). אונר״א חייבת להתיייס ברצינות רבה ביותר לנושאים הללו, וכך גם התורמים לאונר״א. ממשלתנו תמשיך להעלות לדיון את החשיבות של הנושאים הללו בדיאלוג שלנו עם אונר״א. אונר״א משתמשת בתוכנית הלימודים של המדינות המארחות את הפליטים, שלהן יש נהלים ברורים להבטיח שהחינוך שאונר״א מעניקה יעמוד בעקרונות של האו״ם לנייטרליות, זכויות אדם, סובלנות, שיוויון ואי אפליה. כל עובדי האו״ם עובדים במסגרת קפדנית של נייטרליות. למערך החינוך הייתה השפעה ממתנת בעימות באיזור. לו אונר״א לא הייתה קיימת, החינוך היה ניתן ע״י גופים אחרים, או אולי כלל לא. שתי האופציות הללו אינן טובות".
מספר מדינות אירופיות, כגרמניה, אימצו רשמית את דרישת ישראל להכיר בה כמדינה היהודית - דבר שהרשות הפלשתינית סירבה לעשות עד כה. האם שבדיה תצטרף לעמדת המדינות האירופיות הללו?
"אבחן את העניין. אני מצפה למפגש עם עמיתתי הגרמניה בעתיד הקרוב מאוד בברלין. זה נושא שארצה לשמוע את דעתה עליו. חשוב להדגיש, ששוודיה מאוד מעוניינת לעבוד בתוך במסגרת של מדיניות האיחוד האירופי בכל הקשור למזה״ת".
כלומר, שלא צפויה הכרה שבדית בירושלים כבירת ישראל?
"הממשלה שלנו, כמו האיחוד האירופי, תמשיך לכבד את הקונצנזוס הרחב שקיים בקהילה הבינלאומית ואת החלטות האו״ם הנוגעות בדבר, הרואות בירושלים נושא שיוכרע במסגרת ההחלטות על מעמד הקבע".
המשטר באיראן שוב מראה בשבועות האחרונים את פניו וטבעו האמיתיים בדיכוי ההפגנות העממיות ההמוניות נגדו. מה לדעתך צריך להיעשות מצד שבדיה והאיחוד האירופי?
"ממשלת שבדיה מגנה במלוא התוקף את האלימות מצד שלטונות איראן כלפי מפגינים לא אלימים ומביעה מפורשות את תמיכתה בכל האיראנים, ובראשם נשים ונערות, שיוצאים לרחובות ודורשים שיכבדו את זכויות האדם שלהם. ב־17 באוקטובר האיחוד האירופי החליט להטיל עיצומים על כמה גופים ואישים שאחראים לדיכוי האלים של המפגינים הללו. אנחנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המצב ולבחון את הצורך בפעולה נוספת".
בה בעת, המערב והקהילה הבינלאומית ממשיכים בשיחות עם המשטר האיראני על הסכם הגרעין. אתה חושב שהמשך השיחות הללו הכרחי?
"שבדיה ושאר מדינות האיחוד האירופי מודאגות עמוקות מהפעילות הגרעינית האיראנית. עם זאת, שבדיה כשאר האיחוד האירופי מאמינה שפתרון דיפלומטי וחידוש יישום הסכם הגרעין בידי כל הצדדים יהיו הדרך הטובה ביותר לערוב ליציבות אזורית".
ינצחו את האנטישמיות?
לשוודיה היה תפקיד מוביל במאבק נגד האנטישמיות שתרם לניסוח הגדרת האנטישמיות הבינלאומית. אך, למרות ההכרה של מדינות רבות בהגדרה הזו, האנטישמיות - שלעתים קרובות באה לידי ביטוי כאנטי-ישראליות, התחזקה מאוד בשנים האחרונות.
מה ניתן לעשות כדי להיאבק בתופעה הזו ביעילות, בעיקר בקרב קהילות מהגרים מהמזרח התיכון?
"שבדיה מגנה אנטישמיות בכל צורה שהיא. אין קול תקיף יותר בגינוי האנטישמיות מאשר קולי כשר החוץ של שבדיה. אנחנו עובדים יחדיו עם ישראל ועם שותפות אחרות להיאבק באנטישמיות. ישראל היא המדינה שבה חיים רוב היהודים. היא מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב ערבי משמעותי. הקשר ההיסטורי של העם היהודי לשטח ישראל אינו ניתן לערעור.
"החלטת החלוקה 181, שאומצה ע״י האו״ם ב-1947 - עם תמיכה חזקה של שבדיה, דיברה על חלוקת השטח למדינה יהודית ולמדינה ערבית. ישראל הוקמה ב-1948 וזכתה זמן קצר לאחר מכן להכרה מצד שבדיה. אני מצפה, שבתי הספר ומערכת החינוך אצלנו יהיו מחוייבים למורשת שלנו בנוגע לקשר בין שבדיה וישראל. היחסים הללו מאוד חשובים לי, אישית, כנכד למשפחה שאירחה בביתה פליטים יהודיים בסוף מלה״ע השנייה. מגיל צעיר למדתי על סבלו של העם היהודי. יש לי מחוייבות רגשית חזקה ביותר כלפי ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי".
ארגונים יהודיים, בשוודיה ומחוץ לה, מביעים דאגה ממפלגת ״השוודים הדמוקרטים״, שמעניקים תמיכה לממשלה שלך, בשל עברה הימני קיצוני. האם אכן יש סיבה לדאגה?
"לא. אני רוצה להדגיש שני דברים: ראשית, השבדים הדמוקרטים תומכים במדיניות שלנו ביחס לישראל ורואים בישראל את מולדת העם היהודי. זו המדיניות הרשמית של המפלגה הזו. שנית, השבדים הדמוקרטים אינם חלק מהממשלה. הם תומכים בממשלה בפרלמנט. מדיניות החוץ נקבעת בידי הממשלה. אני כשר החוץ, מפלגתי ״המתונים״, מפלגת הנוצרים-הדמוקרטים והמפלגה הליברלית הם האחראים לעיצוב מדיניות החוץ השבדית. ויש רוב בפרלמנט השבדי התומך במדיניות עלינו דיברנו בראיון הזה.
יש סיבה לחשוש שהשבדים הדמוקרטים עדיין קשורים לשורשים הרעיוניים שלהם בימין הקיצוני, הגזעני והאנטישמי?
"השבדים הדמוקרטים צריכים, כמובן, להסביר זאת בעצמם. אבל בדיון הציבורי שהיה בעקבות פרסום ״הספר הלבן״ (מחקר היסטורי, שהמפלגה ערכה על עברה ושורשיה הרעיוניים, א.ב.) הם הראו ברורות שהם לא מתכחשים לשורשיהם וברור שהם כעת מפלגה אחרת עם גישה אחרת מהעמדות שהיו להם בתחילת דרכה של המפלגה. זה דבר שהתחשבנו בו כשהחלטנו לשתף איתם פעולה.
מלחמת אוקראינה נמשכת. שבדיה עומדת להצטרף לנאט"ו. עד כמה גדול האיום הרוסי על אירופה, והאם שבדיה חוששת ממנו?
"בתקיפתה את אוקראינה רוסיה ניסתה לשנות את הסדר הבינלאומי. התוקפנות הזו אינה מקובלת, ועלינו להגיש לאוקראינה את כל התמיכה הדרושה - כלכלית, פוליטית וצבאית - כדי שאוקראינה תוכל לשרוד כאומה ולנצח את הקרב ההירואי נגד התוקפנות הרוסית. החלטנו להצטרף לנאט"ו, כי היה ברור שאין גבול למחטפים של הממשלה הרוסית ושהצטרפות לנאט"ו תעניק דרגה גבוהה יותר של ביטחון לשבדיה, לפינלנד ולאזור הים הבלטי. זה יחזק את ביטחון שבדיה".
תבוא לבקר בישראל אחרי הבחירות?
"הבה נקווה שאוכל לעשות זאת. כעת אנחנו מכינים ביקור ממלכתי של המלך ורעייתו לממלכת ירדן. במסגרת זו לא אוכל לקפוץ לישראל, אבל אשמח לבוא בנקודת זמן אחרת. חשוב מאוד שיהיו יחסים טובים בין ישראל ושוודיה מסיבות רבות: סחר, כלכלה, מדע ולא פחות חשוב - השלום.".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו