המציאות של המלחמה באוקראינה מתעתעת: למרות שנעלמה מהכותרות הראשיות, אסור להתבלבל - בשטח היא רק מתחזקת ומתעצמת, וגובה מחיר דמים איום ונורא. חלקים גדולים מהמדינה אמנם שקטים כרגע, אולם הדבר נובע מריכוז המאמץ הרוסי בחזית אחת במזרח, שם סופגים האוקראינים אבדות כבדות ביותר, ולא מהיחלשות הלחימה.
כמות הנפגעים וההרוגים, עוצמת האש, כלי הנשק החדשים שמוכנסים למערכה והמעורבות של מדינות נוספות נמצאות במגמת עלייה. הרוסים נכשלו בשלב הראשון שבו ניסו לתקוף בחמש חזיתות שונות, בניגוד לעיקרון "ריכוז המאמץ", וכעת הם מפיקים לקחים ומיישמים אותם. הם מקיימים תנועה איטית ומרוכזת בחזית המזרחית בלבד, המלווה באש ארטילרית כבדה ביותר שלמעשה קוצרת את כל הנקרה בדרכם של הכוחות.
האסטרטגיה החדשה של הרוסים אינה מאפשרת עוד לאוקראינים לעמוד בפניהם באמצעות מתקפות ומארבים של כוחות קטנים המצוידים בטילי נ"ט, שעשו שמות בשיירות הרוסיות המסורבלות בתחילת הלחימה. כמות הנפגעים מקרב החיילים האוקראינים עצומה, וייתכן שהיא אף גדלה מיום ליום. על פי חלק מההערכות כ-500 חיילים אוקראינים נהרגים מדי יום. יחד עם הפצועים, השבויים והעריקים, המשמעות היא שהצבא האוקראיני מאבד בין 60 אלף ל-80 אלף חיילים ולוחמים מדי חודש. זהו קצב שאף מדינה אינה יכולה לעמוד בו לאורך זמן.
מנגד, האוקראינים רחוקים משבירה למרות הקשיים העצומים הללו. קצב הגיוס וההתנדבות לצבא מרשים ביותר, אך הם נתקלים בקשיים בהכשרת כמויות גדולות כל כך של כוחות תוך כדי לחימה, ובציוד הלוחמים החדשים. ללא ירידה בקצב האבדות או בעוצמת המתקפה של צבא רוסיה, שמן הסתם מתמודד גם הוא עם קשיים משמעותיים, קשה לראות כיצד יצליחו האוקראינים לעמוד במצב הנוכחי לאורך זמן.
העמידה האיתנה של האוקראינים מסייעת לתמיכה המסיבית שהם מקבלים מהמערב, אך תמיכה זו עדיין אינה משמעותית מספיק. בימים אלה מסופקים לצבא האוקראיני מערכות רקטות עוצמתיות מסוג MLRS, סוללות טילי פטריוט וכמויות גדולות של טילי נ"ט מתקדמים מדור 3. כל זה בהחלט עוזר - אך אינו יכול להכריע את המלחמה.
מהצד השני, הצבא הרוסי נמצא במלכוד בין גודלו ויכולותיו לבין המטרות שהציב לו השלטון במוסקבה. הוא קרוב מאוד למיצוי סדר הכוחות שלו, ללא יכולת להגדיל אותו בלי להכריז על גיוס כללי - מה שיתפרש ככישלון. גם אז, ייקח זמן רב להכשיר את הכוחות החדשים, שכן כוחות המילואים הרוסיים אינם כשירים למעשה, ולא ניתן לבסס את המערכה עליהם.
בהקשר לאפשרות של גיוס כללי, יש לשים לב לנעשה במובלעת קלינינגרד. ההחלטה של ליטא למנוע מעבר של אספקה למובלעת, שבה שוכן הבסיס החשוב ביותר של הצי הרוסי באזור, נתפסת במוסקבה כפגיעה חמורה בריבונותה על ידי מדינות נאט"ו שליטא נמנית עליהן, ועלולה לספק לפוטין את התירוץ להכריז על גיוס כללי. אם יחליט פוטין לפתוח מסדרון אספקה לקלינינגרד דרך שטח ליטא, הדבר עלול להוביל גם להתלקחות צבאית מול נאט"ו.
מבחינה צבאית, נכון לעכשיו הרוסים קרובים לכיבוש כל החלק המזרחי של אוקראינה ולהתייצבות לאורך כביש M-3. הם מכתרים כרגע את שרידי המובלעת בסבורודונצק שעליה למעשה השתלטו, ומשם יתקדמו לליסיקאנסק - המעוז האחרון של הצבא האוקראיני בחלק המזרחי של המדינה. כדי לתמוך במאמץ הצבאי במזרח, הצבא הרוסי מחזק כל העת את הבדלנים האוקראינים באזור, ומכריח את האזרחים בשטחים שנכבשו להצטרף אליהם, להילחם באחיהם ולהפוך למעשה לבשר תותחים.
בשלב הבא עשוי הצבא הרוסי למקד את מאמציו בכיבוש זופרז'יה וחרקיב - שתי ערים גדולות שההשתלטות עליהן לא תהיה משימה פשוטה כלל ועיקר, אך תהווה הישג גדול. בסביבות נובמבר, אם יצליחו לעמוד במשימות אלה ולתגבר את צבאם, יצטרכו הרוסים לקבל החלטה אם להמשיך לעבר קייב, אודסה ואולי אף למולדובה.
על הרקע הזה מתכוננת הממשלה האוקראינית למציאות שבה תחולק המדינה בין הדרום, שעשוי להיכבש על ידי רוסיה, לצפון שימשיך להילחם במה שעלול להתברר כמערכה של שנים ארוכות. לאור התסריט הקודר הזה מבינים האוקראינים שביטחונם תלוי ביכולתם לפתח במהירות נשק גרעיני - תחום שבו יש להם ידע ויכולת מוכחים.
לאחר התפרקות ברית המועצות אוקראינה אמנם העבירה לרוסיה את הארסנל הגרעיני שלה במסגרת הסכם בודפשט (ובתמורה להתחייבות של מדינות המערב להגן עליה), אולם המדענים שפיתחו את יכולתה הגרעינית, והטכנולוגיה שמיושמת כיום בכורים אזרחיים, עדיין קיימים.
בתוך כל הכאוס הזה, השלטון האוקראיני מצליח להפגין מנהיגות מרשימה וזוכה להערצה יוצאת דופן מהעם. ראשיו מבינים את גודל השעה וגם את ההזדמנות שמספק המשבר הקשה - לבנות מתוך המלחמה את העם ואת המדינה ולצקת להם מורשת וערכים לדורות רבים קדימה. לצד ניהול מאמץ הלחימה עוסק הממשל ברפורמות חקיקה נרחבות, בשידוד מערכות במוסדות המדינה, בביעור השחיתות, בבניית תשתית כלכלית איתנה ובחיזוק קשריה ומעמדה של אוקראינה בעולם.
כ-8.5 מיליון אוקראינים, מתוך כ-44 מיליון, עזבו את המדינה או את בתיהם. לצד הטרגדיה האנושית מדובר בנזק כלכלי עצום, אולם במקביל יש לומר כי היקף הנזק בערים הגדולות שאינן מעורבות בלחימה אינו גדול, ומאפשר קיומה של שגרה רגילה יחסית - למשל בקייב ובלביב. באזורי הלחימה, לעומת זאת, תמונת המצב אחרת לגמרי.
לבסוף, יחסי ישראל-אוקראינה נמצאים בשפל חסר תקדים לאחר שעשינו כמעט את כל הטעויות האפשריות ופספסנו את כל ההזדמנויות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. אנו קרובים מאוד לנקודת האל-חזור במערכת היחסים בין המדינות, שעשויה להשפיע עליהן גם עשרות שנים קדימה.
רס"ן (במיל') פטר גיזונטרמן, לשעבר מ"פ בצנחנים וכיום ממייסדי "מועדון 2141 - ארגון מפקדי הפלוגות לשעבר", וממייסדי חברת הנדל"ן Vision and Beyond. אנשי המועדון חזרו השבוע ממשלחת סיוע לאוקראינה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו