לקראת הבחירות לפרלמנט: הקיצונים משתלטים על מחנה השמאל בצרפת

אם בעבר המפלגה הסוציאליסטית הצליחה לאחד סביבה את השמאל, כולל זרמיו הרדיקליים, הרי כיום הזרם הקיצוני הפך לכוח המרכזי של מחנה השמאל הצרפתי.

מנהיגו, ז'אן לוק מלנשון, הצליח להקים לקראת הבחירות לאסיפה הלאומית שייערכו בחודש הבא קואליציה אלקטורלית, שעשויה להפוך לכוח משמעותי ביותר בפרלמנט הצרפתי הבא.

הקואליציה הנושאת את השם "האיחוד העממי, האקולוגי והסוציאלי החדש", כוללת בשורותיה את מפלגתו של מלנשון, "צרפת המתמרדת", את מפלגת הירוקים האקולוגית, את שרידי המפלגה הקומוניסטית ואת המפלגה הסוציאליסטית, שנאבקת על קיומה.

הסוציאליסטים היו האחרונים שהצטרפו לקואליציה הזו, וההחלטה בעניין עוררה מרד בשורות המפלגה ובהנהגתה. מתנגדי הקואליציה בשורות המפלגה הסוציאליסטית מדברים על התגייסות להצביע לגושים פוליטיים אחרים תחת הכותרת "רק לא מלנשון".

אחד מבכירי המפלגה הצהיר בתחילת השבוע: "את המדיניות של מלנשון אפשר לסכם בקצרה כמדיניות שלוש העזיבות: עזיבת אירופה, עזיבת נאט"ו ועזיבת ארגון הסחר העולמי. מצבה של צרפת יהיה זהה לזה של צפון קוריאה".

מבקרים אחרים של ההצטרפות לקואליציה בראשות מלנשון מתריעים, שעיקרי המדיניות הכלכלית־חברתית שלו יהפכו את צרפת לוונצואלה של אירופה - אם חלילה ייווצר לאחר הבחירות לפרלמנט מצב שיחייב את הנשיא עמנואל מקרון להפקיד את ראשות הממשלה בידי ז'אן לוק מלנשון.

הקריסה הסוציאליסטית

מלנשון וראשי "האיחוד העממי החדש" מקווים להשתמש בבחירות לפרלמנט כ"סיבוב הצבעה שלישי", שיקצץ את כנפיו של מקרון כנשיא ויאלץ אותו לעבוד עם פרלמנט לעומתי בשליטת השמאל, בשיטת ה"דו־קיום" שחייבה בעבר את הנשיא הסוציאליסטי, פרנסואה מיטראן, לשלוט עם ממשלה שמרנית, ואת הנשיא השמרני, ז'אק שיראק, לשלוט עם ממשלת שמאל.

גם הימין הפופוליסטי מפתח תקוות דומות - אך לנוכח הפיצול העמוק בשורותיו, הסיכויים להקמת ממשלה בהנהגתו נמוכים למדי.

אם להאמין לסקרי דעת הקהל האחרונים בצרפת, שתוצאותיהם השתקפו גם בבחירות לנשיאות לנוכח הימנעות השיא מהצבעה, רוב הצרפתים (58%) אינם סומכים על עמנואל מקרון שיצליח להתמודד עם הבעיות והאתגרים העומדים בפני צרפת, לעומת 34% בלבד שכן סומכים עליו.

בתשובה לשאלה מי מראשי האופוזיציה יתאים יותר להתמודד עם הבעיות, 37% ציינו את שמו של מלנשון לעומת 33% שציינו את לה פן. עם זאת, שיעור הצבעה יהווה גורם מכריע בבחירות הכלליות.

קריסתה של המפלגה הסוציאליסטית כמפלגת השמאל המרכזית החלה בשנות נשיאותו האחרונות של פרנסואה הולנד, שלנוכח שיאי אי-הפופולריות שרשם, החליט שלא להתמודד בשנית לנשיאות צרפת מטעם המפלגה.

מקרון, בעבר חבר המפלגה הסוציאליסטית שכיהן כשר האוצר תחת הולנד, גרף את רוב קולותיהם של הסוציאליסטים בבחירות לנשיאות ב-2017 (וכזכור, גם לאחרונה כשהתמודד בסיבוב השני שוב מול מועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן). מפלגתו של מקרון, "הרפובליקה בתנועה", צימקה באופן משמעותי את כוחה של המפלגה הסוציאליסטית בבחירות האחרונות לפרלמנט, שנערכו ביוני 2017: אם בבחירות 2012 החזיקה המפלגה ב-295 צירים, באותן בחירות צנחו הסוציאליסטים ל-30 צירים בלבד.