הנוף במרכזה של אוקראינה מספר את הסיפור של החודשיים האחרונים שעברו על המדינה מאז החלה הפלישה הרוסית בסוף פברואר. דרכים שניזוקו, בתים ומפעלים שהופצצו ובכל מקום מחסומי דרכים עם חיילים דרוכים ומוטרדים, שבוחנים בחשדנות מובנת את הדרכון הזר שלי.
רויטרס
סמוך לעיר ווזנסנסק בדרום המדינה, הרכב עוצר מול גשר גדול שפוצץ לגמרי. גשרון קטן ומאולתר מאפשר לתושבים לחצות את הנהר. המראה הסוריאליסטי של גשר הפלדה והבטון המרוטש ניצב מעל גדות הנהר הירוקות ומלאות פרחי אביב קשה לעיכול. וולודיה, קשיש מקומי, מספר כי הגשר הושמד על ידי חיילי הצבא האוקראיני, במטרה למנוע מחיילי הצבא הרוסי לחצות את הנהר. "הרוסים הגיעו משני כיוונים ונתקעו בפקק תנועה גדול בסמוך לגשר, זה נתן לחבר'ה שלנו זמן לפוצץ אותו", מספר האיש במבט גאה.
"הרוסים כמובן זעמו. הם פשוט ירו לכל עבר ממקלעים. פשוט ירו על הבתים. אתה רואה, הבית שלי נמצא שם", הוא מחווה אל מעבר לנהר. "ספרתי חמישים פגיעות של כדורים ברחבי הבית שלי. למזלנו היינו במקלט באותו ערב. אחד הנערים בשכונה החליט לצאת נגד הרוסים עם בקבוק מולוטוב. אימא שלו אספה את מה שנשאר ממנו לשקית. אני לעולם לא אשכח את זה. אבל אחרי שפוצצו את הגשר והם הבינו שהם תקועים מול הארטילריה שלנו, המפקדים שלהם נבהלו והם ברחו מפה".
ליד מפעל שהופצץ אנחנו מוצאים את גרישה, שומר שיושב בעמדת שמירה קטנה של מפעל הבטון סמוך. "הממשלה הורתה לפנות את כל המפעלים מפה. היה פה בסמוך מפעל רתכות ששימש את הצבא, הממשלה העבירה את כל המכונות מערבה, כדי להמשיך את הייצור שם, הם פגעו במבנה ריק", אומר השומר בגאווה.
כשהוא שומע שאני מישראל הוא מחבק אותי בשמחה. "ישראל היא מדינה טובה, אמיצה מאוד. אתם כבר עכשיו תומכים בנו ואני בטוח שתגדילו את העזרה כשתראו מה הם עושים לנו", הוא אומר בהתרגשות.
במהלך היום הרוסים מגבירים את ההפצצות על ערי אוקראינה, כשבמרכז המתקפה נמצאת העיר אודסה. בשמיים אנחנו יכולים לראות מטוסי קרב רוסיים טסים בגובה נמוך ושובלים של טילי שיוט.
אליהו רופו, מתנדב ישראלי שמצטרף אלי בדרך מהעיר מיקולייב מערבה מספר כי חבריו מהעיר אודסה מתקשרים כל הזמן לבדוק שהוא בסדר. "עד כה אודסה לא הופגזה בצורה קשה מאוד", הוא מספר, לקול הדי הפיצוצים. "אבל במלחמה – הכל יכול להשתנות ברגע אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו