שר החוץ ההונגרי, פטר סיירטו, הודיע אתמול (שלישי) כי ארצו מתנגדת למדיניות החרם נגד הגז והנפט הרוסיים.
"לא נתמוך בסנקציות נגד נפט וגז רוסיים. הגז הרוסי מסופק להונגריה ללא הפרעה", הכריז השר במה שמסתמן כמשבר ראשון באסטרטגיית המערב לבודד את מוסקבה בשל המלחמה באוקראינה.
בתוך כך, בגרמניה החל לחץ של ועדי עובדים מקומיים על הממשלה שלא להחרים גז רוסי. "החרם על הגז יוביל לאובדן ייצור, להשבתות ולאובדן משרות בגרמניה לטווח ארוך", כך הצהירו ריינר דולגר, יו"ר איגוד מעסיקים בגרמניה, ועמיתו ריינר דוגלר, מנהיג איגוד הסחר.
נזכיר ש־27 המדינות אשר מרכיבות את האיחוד האירופי מייבאות מרוסיה כ־40% מהגז וכ־25% מהנפט שלהן. גרמניה, מעצמת הכלכלה החזקה ביבשת, תלויה במשאב הרוסי עד לרמה של 55% בגז ו־34% בנפט.
מדיניות העיצומים של המערב כבר מורגשת היטב באירופה עם עליית מחירים בשבועות האחרונים, לא רק במשאבי אנרגיה אלא גם במצרכים בסיסים.
בד בבד, ניו זילנד הודיעה על שורה של סנקציות נגד הבנק המרכזי של רוסיה, נוסף על עוד שמונה בנקים מהגדולים במדינה.
"אנחנו מודאגים מאוד מהדיווחים על אכזריות מצד כוחות רוסיים", אמרה שרת החוץ, ננאיה מהוטה, לאחר שהודיעה על הצעדים. "ניו זילנד ממשיכה לגנות את המלחמה של פוטין, ותומכת בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי את הזוועות שבוצעו נגד אזרחי אוקראינה", הבהירה השרה.
כמו כן, בריטניה, שמצטיירת כאחת מבעלות הברית הקרובות של קייב, הודיעה אמש גם כן על סנקציות כלכליות נוספות נגד מוסקבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו