קלאס רלוציוס, מהעיתונאים הנחשבים בגרמניה, עבד במשך שנים עבור ה"דר שפיגל" ככתב ועורך, וב-2014 אף זכה בפרס של ה-CNN: ה"עיתונאי החשוב של השנה". אמש (רביעי), הודה כי זייף לפחות 14 מתוך 60 הכתבות המפורסמות ביותר שפרסם. בהודעה קצרה בטוויטר אמר קלאס רלוציוס בן ה-33: "אני חולה מאוד, וזקוק לטיפול".
רלוציוס התפטר בינתיים מה"דר שפיגל", שמצדו פרסם הודעה בה נכתב כי זו אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר אליהם הגיע העיתון ב-70 שנותיו. בין הכתבות שהתבררו כשקריות: ראיון טלפוני עם הורי אחד מכוכבי ליגת הפוטבול האמריקנית, קולין קאפרניק - לכאורה; ראיון לכאורה עם אישה אמריקנית שטענה כי התנדבה לשמש כעדה להוצאות להורג של פושעים אמריקניים.
כתבה נוספת שהעביר העיתון הייתה מהעיר פרגולס פולס במיין, בה הסתובב כשלושה שבועות וליקט לכאורה עדויות מפי תושבים שונים. אולם למעשה הוא בדה סיפורים שלא סופרו לו, כדי להציג את העיר באור שלילי - בעקבות תמיכתה הגורפת בנשיא האמריקני טראמפ.
סיפורי הבדים של רלוציוס החלו להיחשף אחרי שהחל לסקר את אזור הגבול בין ארה"ב למקסיקו, על רקע פעולות ממשל טראמפ למניעת הגירה לארצות הברית והניסיונות הנואשים של מהגרים מדרום אמריקה לחדור למדינה. רלוציוס "ראיין" אנשים ממיליציה חמושה ממדינת אריזונה, אלא שכתב נוסף שעבד אתו חזר אל המקורות עימם לכאורה שוחח העיתונאי, ואלו הופתעו לשמוע על ה"ראיונות", וסיפרו שלא שמעו מעולם על קלאס רלוציוס.
חקירה של הכתב העמית הובילה לבדיקה מקיפה של סיפוריו של רלוציוס, ואז התבררו ממדי הזיוף של העיתונאי המוערך. זה אמר להגנתו כי "לא התכוונתי שהדברים יגיעו לממדים כאלו: רק הוספתי קצת צבע בהתחלה לכתבות, ואז הסתבכתי בתוכן". עוד סיפר כי, "הלחץ האינסופי לייצר תוכן הוא שגרם לי להמציא את הסיפורים והכתבות". יש לציין כי מעבר לפרס של ה-CNN זכה האיש גם בפרס "כתב השנה" בגרמניה על ראיון עם נער פליט סורי, ראיון שמעולם לא קרה מחוץ למוחו הקודח של הכתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו