"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדריך: כך תורישו את כספכם לחתול

מעצב האופנה קרל לאגרפלד הוריש לחתולה שלו 150 מיליון ליש"ט • עורכי הדין דניאל פרידנבג ואוהד הופמן מסבירים איך גם אתם תוכלו לנקום במשפחה מהקבר

,עודכן
הוריש לה את עזבונו. קרל לאגרפלד וחתולתו שופט // צילום: איי.אף.פי

ספק אם האבל השורר בעולם האופנה על הסתלקותו של מעצב העל קרל לאגרפלד אוחז גם ב"שופט" - חתולתו הקשישה – אותה אחת שלפני לא הרבה זמן, סיפר לאגרפלד בריאיון, כי אם היה זה חוקי, הוא היה מתחתן איתה – שכן על פי ההערכות, היא עתידה להיכלל בין יורשיו שיחלקו ביניהם עיזבון המוערך בשווי של כ-150 מיליון ליש"ט.

זהו איננו מקרה תקדימי. לפני מספר שנים פורסמו מקרים דומים של ירושה לבעלי חיים בניו יורק (לחתולים טייגר וטרוי) ובלונדון (לחתולה טינקר) למשל, אבל נדמה שלא בכדי אירועים אלה לא התרחשו בישראל.

בארץ עדיין אין חוק המתיר נישואין בין בני אדם ובעלי חיים, אבל להוריש להם – ייתכן בהחלט שזה אפשרי. עקרון העל בפסיקת בתי המשפט הוא "מצווה לקיים את רצון המת", ולכן המדיניות היא לנסות ככל האפשר לקיים את רצונו. מאותה הסיבה, החוק מתיר לכל איש ואשה לקבוע מה ייעשה ברכושם לאחר לכתם מן העולם – וזאת באמצעות צוואה.

שופט, החתולה העשירה בתבל //

הורשה לבעלי חיים היא בעייתית מטבעה, שכן אלה נעדרים ישות משפטית, מה שעלול למנוע אפשרות של רישום זכויות ו/או ניהול כספים, ויכול אף להוביל לפסילת הצוואה בעילה של "צוואה בלתי חוקית". אולם ניתן להעריך כי קביעת מנגנון מסודר של בעל תפקיד, דוגמת נאמן או מנהל עיזבון שיקבל מראש הוראות ברורות באשר לניתוב כספים וזכויות לטובת בעלי חיים – לא ייפסל, וצוואה שכזו אף תקוים.

מנגד, ניתן להעריך כי התנגדות לצוואה שכזו תתקבל בהבנה מסוימת. גם העיקרון של קיום רצונו של המת יכול לסגת מפני שיקולים רציונליים של הדרת בני משפחה, ללא אמתלה מוכחת או מפני טיעונים משפטיים בדבר חוסר מודעות או פגם בכשרות לצוות. חשוב לזכור, כי בכל מקרה של התנגדות לצוואה – התיק מועבר להכרעת בית המשפט, אשר יבחן את הנסיבות הספציפיות בעיניים משפטיות, תוך שהקו המנחה הוא העדפה לקיים את הצוואה.

הכותבים הם בעלים של משרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר