טרגדיה ארכיטקטונית, תיירותית וספרותית

הטרגדיההארכיטקטונית והתיירותית שהתרגשה אתמולעל העיר פריז- היא גםטרגדיהספרותית. שהרי קתדרלת נוטרדאם עומדת בלב אחד הרומנים הקלאסיים המצליחים ביותר של המאה ה־19 ואולי בכל הזמנים - "הגיבן מנוטרדאם" מאת ויקטור הוגו.

הרומן, שהתפרסם בשנת 1831 תחת השם Notre-Dame de Paris (נוטרדאם של פריז), מתרחש במאה ה־15 ומגולל את חייו מלאי הייסורים של קווזימדו, גיבן וחירש שאומץ על ידי כומר קתולי וכל חייו עובד כמפעיל הפעמונים בקתדרלה. הקיום הפריזאי העלוב של קווזימודו מתעצם כאשר הוא מואשם בחטיפתה של אזמרלדה, הצוענייה היפה, ועובר עינויים – עד שאזמרלדה עצמה מצילה אותו (מה שלא מנע ממנה סוף טרגי משלה).

"הגיבן מנוטרדאם" היה פורץ כיוון שהציג את הרומן כתיאטרון אפי: מבעד למקום (הקתדרלה), הצטיירה החברה הצרפתית כולה – ממלכיה המושחתים ועד העניים והחלכאים שבה. הוגו, ש"הגיבן מנוטרדאם" היה הרומן הראשון שלו והתפרסם כשהיה בן 29, זכה להצלחה סנסציונית והיצירה השפיעה על סופרים רבים אחריו, דוגמת בלזאק, פלובר ודיקנס.

יש הסוברים כי לא קווזימודו הוא הגיבור המרכזי של הרומן, אלא דווקא הקתדרלה עצמה. "הגיבן מנוטרדאם" נחשב לרומן ארכיטקטוני, כיוון שהוגו ראה בארכיטקטורה אמנות שחופשייה מצנזורה וכבלים. הוא ביקש בספרו להציג את פנימיותה של הקתדרלה לציבור הצרפתי, לאחר שההמון הרס חלקים ממנה בימי המהפכה הצרפתית. הצלחתו של הספר הביאה לעניין מחודש של אזרחי צרפת בקתדרלה, גרר שיפוץ נרחב שלה והביא להקמת תנועה לשימור מבנים מהתקופה הגותית.

ב־120 השנים האחרונות זכה "הגיבן מנוטרדאם" לאינספור מחוות קולנועיות,תיאטרליות, טלוויזיוניות ומוזיקליות. החל מסרט אילם בשם "אזמרלדה" שעלה לאקרנים בשנת 1905, דרך עיבוד מוזיקלי של דיסני שנוצר באמצע שנות ה־90, ועד סדרת תסכיתי רדיו שהפיק הבי.בי.סי בהשראת היצירה.

"הגיבן מנוטרדאם" תורגם לעברית לראשונה על ידי הסופר יעקב שטיינברג בשנת 1931 (הוצאת אמנות), ובהמשךתורגם מחדשלא פחות משש פעמים, כשהאחרונה בשנת 2013.