"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אסון אקולוגי בברזיל
לא רק באמזונס: בצורת חריגה גרמה לאלפי שריפות באחד מנכסי הטבע הגדולים ביותר של המדינה והותירה פעילי שימור שבורי לב
תנין מחפש מסתור מהשריפה בצמחיית מים יבשה // צילום: איי.פי // תנין מחפש מסתור מהשריפה בצמחיית מים יבשה // צילום: איי.פי

אסון אקולוגי בברזיל

לא רק באמזונס: בצורת חריגה גרמה לאלפי שריפות באחד מנכסי הטבע הגדולים ביותר של המדינה והותירה פעילי שימור שבורי לב

נטע בר
, עודכן

לאחר שבשנה שעברה גרמו השריפות ביערות האמזונס בברזיל לזעקה בינלאומית להצלת אוצר הטבע חסר התחליף, כעת עולה בלהבות אזור נוסף במדינה, הנחשב על ידי מדענים לאחד מנכסי הטבע החשובים בעולם, מישורי ההצפה של הפנטנל.

ערבות העשב והביצה האדירות, שמקיימות מגוון ביולוגי אדיר של חי וצומח, שניות בחשיבותן רק ליערות הגשם ברשימת אוצרות הטבע של המדינה הדרום אמריקנית. המערכת האקולוגית הנדירה המתקיימת בהן היא תוצאה של שיטפונות עונתיים הממלאים בכל שנה את הערבות רחבות הידיים בכמות אדירה של מים.



מי השיטפונות, שנמשכים מחודש דצמבר עד סוף אפריל, מתייבשים כמעט לגמרי עד בוא הסתיו, אך הם שומרים על הצמחייה ירוקה וחיה ומספקים מזון ומקומות מחיה לאלפי מינים של בעלי חיים. השנה, בצורת חסרת תקדים בהרי האנדים גרמה לכך שלא התרחש שיטפון משמעותי כלל, אירוע חריג המתרחש רק פעם בכמה עשורים, והמשמעות עבור ערבות העשב העצומות היא הרסנית.

הווטרינר ופעיל שימור הסביבה, ז'וזה סלומאו, מספר בשברון לב לסוכנות הידיעות רויטרס על הקטל האדיר של חיות בר: "ראינו הרבה מאוד חיות בר מתות. בהמון זוחלים, תנינים ונחשים מפוחמים אבל גם המון איילות, קופים, קואטים ויגוארים".

ניצול בלב ההרס, יגואר בשטח שרוף בפנטנל // צילום: איי.פי
ניצול בלב ההרס, יגואר בשטח שרוף בפנטנל // צילום: איי.פי
השריפות בפנטנל היבש גדולות פי ארבע בהיקפן מהשריפות שפקדו בשנה שעברה את האמזונס, והבוקרים המעטים שחיים באזור מתקשים להילחם בהן. השר לאיכות הסביבה של ברזיל, ריקרדו סאלס, ביקר באזור בחודש שעבר והתחייב להעביר חמישה מטוסי כיבוי ומאה כבאים מיתר חלקי ברזיל, זאת על מנת לסייע בכיבוי השריפות. "השריפות האלו גורמות לנזק מחריד לחי ולצומח של הפנטנל", אמר סאלס בקצרה לכלי התקשורת.

המקומיים מתקשים לכבות את הדליקה העצומה // צילום: איי.פי
המקומיים מתקשים לכבות את הדליקה העצומה // צילום: איי.פי


מדענים סבורים כי הסיבה לבצורת שגרמה לשריפות היא התחממות שמתרחשת באוקיינוס האטלנטי ומסיטה לחות צפונה, במקום דרומה. המדענים חלוקים לגבי מקור ההתחממות והקשר שלו להתחממות גלובלית או דווקא לתופעה המכונה "התנודה האטלנטית הרב עשורית" המביאה להתחממות או התקררות של מי האוקיינוס האטלנטי במחזוריות של ששלושה עד ארבעה עשורים.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...