"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפלה לביידן: בית המשפט העליון פסל חלק מרכזי ממבצע החיסונים

הרוב השמרני בבית המשפט העליון קבע כי לממשל אין סמכות להשתמש ברגולציית הבטיחות התעסוקתית כדי לקבוע חובת חיסונים של עובדים במגזר הפרטי ופסל את ההוראה המחייבת חברות גדולות לחסן את עובדיהן • להערכת מומחים אם ההוראה הייתה מיושמת באופן מלא לפחות 6,500 איש היו ניצלים ו-250 אלף אשפוזים היו נמנעים

,עודכן
0השמעה
חיסון נגד קורונה בישראל //, צילום: גדעון מרקוביץ'

מאמציו של הנשיא ג'ו ביידן להשתמש בממשל הפדרלי כדי למגר את מגפת הקורונה ספגו זעזוע ביום חמישי כאשר בית המשפט העליון פסל את ההוראה שהוציא שמחייבת עובדים במגזר הפרטי להתחסן אם הם נמצאים במשרדים גדולים (חברות של מעל 100 איש) או להיבדק באופן תכוף.

כל ששת השופטים השמרניים בבית המשפט העליון קבעו כי לממשל הפדרלי אין סמכות להכריח עובדים להתחסן, אפילו לא במצבי חירום כמו מגפה. הם ציינו כי ההוראה חורגת מהתחום המשפטי שעליו מופקדת הסוכנות הרלוונטית לבריאות תעסוקתית (OSHA), שאמונה על רגולציה בתחום העבודה ובריאות במקום העבודה. בכך למעשה פטר בית המשפט העליון מ-80 מליון אמריקנים במגזר הפרטי מהחובה להתחסן או להיבדק באופן תכוף, ולהערכת מומחים אם ההוראה הייתה מיושמת באופן מלא לפחות 6,500 איש היו ניצלים ו-250 אלף אשפוזים היו נמנעים.

"הגוף OSHA מעולם לא הטיל חובה כזאת, וגם לא הקונגרס", כך ציינו השופטים בהחלטתם. "אף שהקונגרס חוקק חוקים משמעותיים בכל הנוגע למגפה, הוא לא חוקק כל חקיקה שדומה להוראה של OSHA", הם המשיכו, ולמעשה אמרו לממשל כי הדרך היחידה שיוכל להוציא הוראה כזאת היא קבלת אור ירוק מהרשות המחוקקת, דהיינו על-ידי חקיקה רשמית שתקנה לממשל את זכות האכיפה הנרחבת הזאת.

שלושת השופטים הליברלים טענו מנגד בדעת המיעוט כי בית המשפט העליון לא צריך להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הממשל בתחום הזה.

ביידן אמר בתגובה להחלטה שהוא "מאוכזב מכך שבית המשפט העליון החליט למנוע יישום של הגיון בריא על-ידי דרישות שהיו מצילות חיים של עובדים בעסקים גדולים, שכן מדובר בהחלטות שמעוגנות היטב הן בחוק והן במדע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר