חזרנו ל'סגר', אבל אין פאניקה והכל פתוח

דווקא כאן, בניו זילנד, אותה מדינה שבתחומה התקיים אך לפני ימים אחדים מופע מוזיקה ענק של להקת רוק מקומית באצטדיון מלא עם 30 אלף איש בקהל, שבנו להסתגר באופן הדוק למדי, בגלל שלושה מקרים חדשים של קורונה שהתגלו פה.

שלושת הנשאים הם ממשפחה אחת, ולכן החליטה הממשלה במדינה לפעול באופן מיידי ולהטיל על העיר אוקלנד סגר בדרגה 3 למשך 72 שעות.

על יתר המדינה הוטל סגר בדרגה 2 למשך תקופה זהה, מאתמול. המשמעות של סגר בדרגה 3 כאן היא שאנשים באוקלנד אינם רשאים לעזוב את העיר וחייבים לצמצם את האינטראקציה שלהם עם אנשים אחרים, וכן לעטות מסיכה בתחבורה הציבורית.

מותר להם לצאת מהבית רק למטרות הכרחיות. אפילו המשטרה נפרסה כדי למנוע מאנשים לעזוב את אזור אוקלנד. וזה לא הכל. חברת התעופה אייר ניו זילנד הודיעה שלא תספק יותר ארוחות או משקאות בטיסותיה, לאחר שהתברר שאחד המקרים החדשים שהתגלו הוא של אישה שעבדה בשירות הקייטרינג שלה.

אנשים רבים שהו באותם המקומות שבהם שהתה המשפחה של שלושת הנשאים החדשים, ולכן המונים נאלצו להיבדק כדי לוודא שלא נדבקו בנגיף, הן באוקלנד והן באזור טרנקי, שם המשפחה בילתה לאחרונה.

נוסעים שהזמינו טיסה בינלאומית רשאים להגיע לנמל התעופה. הרכבות אינן פעילות, אבל המעבורות בין האי הדרומי לאי הצפוני של ניו זילנד ממשיכות לשוט, מבלי להעניק שירותי מזון ומשקאות.

בדומה לישראל, גם במדינה שבה אני גר, המוטציה הבריטית היא ה"פופולרית". משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מסרו כי האבחונים האחרונים הם של הווריאנט הבריטי של הנגיף.

ביתר המחוזות, אזרחים חייבים גם הם לצמצם את המגעים שלהם עם אנשים אחרים, אבל אין שום פאניקה. עם זאת, בחנויות ובמסעדות רואים שוב "צמיחה" מחודשת של מחיצות, כדי להפריד בין נותני השירות ללקוחות.

אני נמצא עכשיו מדרום לדנידין, מדווש סביב האי הדרומי כבר שלושה שבועות. המצב נורמלי - יחסית - אך עם ריחוק חברתי.

הכותב הוא תושב ניו זילנד