"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קרובי קורבנות הפיגועים בארגנטינה מערערים על זיכוי קירשנר
ארגונים יהודיים, המייצגים משפחות של נרצחי שני הפיגועים שאירעו בשנות ה-90, פנו למערכת המשפט בבקשה להפוך את ההחלטה שלא להאשים את הנשיאה לשעבר בטיוח החקירה
כריסטינה קירשנר | צילום: רויטרס

קרובי קורבנות הפיגועים בארגנטינה מערערים על זיכוי קירשנר

ארגונים יהודיים, המייצגים משפחות של נרצחי שני הפיגועים שאירעו בשנות ה-90, פנו למערכת המשפט בבקשה להפוך את ההחלטה שלא להאשים את הנשיאה לשעבר בטיוח החקירה

דמיאן פצ'טר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מספר ארגונים יהודים ערערו על החלטת בית המשפט לנקות מאשמה את מנהיגת המדינה לשעבר כריסטינה קירשנר (2015-2007), אשר הואשמה בסעיפים של טיוח ובגידה בשל שיתוף פעולה עם איראן. קירשנר משמשת כיום כסגניתו של הנשיא אלברטו פרננדס.

איגוד המשלחות הישראליות של ארגנטינה וקבוצה נוספת של משפחות הקורבנות אשר איבדו את קרוביהם בפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית ב-1994 ביקשו הבוקר (שני) מבית המשפט להפוך את ההחלטה אשר ניקתה את קירשנר, ובכירים נוספים בממשלתה, מאחריות לטיוח חקירת הפיגוע.

כזכור, ב-2013, למרות שמערכת המשפט המקומית קבעה כי איראן וחיזבאללה אחראים לשני הפיגועים במוסדות היהודיים במדינה בשנות ה-90 בהם נהרגו 114 בני אדם ונפצעו מאות נוספים, ממשלת קירשנר הובילה הסכם סודי עם הרפובליקה האסלאמית של איראן לטובת "חקירה משותפת" של הפיגוע הנורא.

זירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994, צילום: איי.אף.פי

על פי ההסכם, שעורר סערה במדינה כולה ובקהילה היהודית בפרט, ממשלת קירשנר התחייבה לספק למשטר בטהרן את כל חומר החקירה בתמורה לשורה של הסכמי סחר. מרגע החתימה, אלברטו ניסמן, הפרקליט שחקר את הפיגוע הורה על שורה של צעדים נגד הבכירים בממשלה, ביניהם האזנות סתר נגד קירשנר, שר החוץ הקטור טימרמן ומספר בכירים נוספים.

ב-2015 השתכנע ניסמן כי הסכם ההבנות הבילטראלי היווה הוכחה לטיוח של חקירתו ולכן הורה על פתיחת הליך רשמי נגד קירשנר, הנשיאה דאז. חמישה ימים לאחר הגשת כתב האישום, התובע ניסמן נמצא ירוי בראשו בשירותים של דירתו והממשלה טענה כי התאבד.

מאז מתנהל מאבק משפטי נגד קירשנר ולפני מספר שבועות בית משפט מקומי החליט לזכות אותה ולבטל את כל ההליך בגין "היעדר הוכחה לפשע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...