אזרחי איראן הביכו את האייתוללות

אברהים ראיסי ניצח אומנם עם 61.9% מקולות המצביעים, אולם הסיפור הגדול של הבחירות לנשיאות איראן טמון בעובדה כי אחריו בהיקף ההצבעות ניצבו הקולות הפסולים - 12.8% מקולות הבוחרים, שהם 3.7 מיליון קולות. מיליוני איראנים הביכו את משטר האייתוללות, תוך שכתבו על מעטפות ההצבעה כיתובים מגוחכים כמו "באטמן", וכן איורים שונים ומשונים.

"נעשה את המיטב כדי לשרת את האומה האיראנית", הכריז ראיסי לאחר פרסום התוצאות, והמנהיג העליון עלי חמינאי אף הוסיף כי "מדובר בניצחון על תעמולת האויב", אולם גם לפי הנתונים הרשמיים - מדובר בכישלון חסר תקדים של משטר האייתוללות.

שיעור ההצבעה הכולל, 48.8%, הוא הנמוך ביותר בבחירות לנשיאות איראן אי פעם - וגם דחיית סגירת הקלפיות ל־02:00 לפנות בוקר לא סייעה למניעת הביזיון, אלא רק החריפה אותו. לצורך ההשוואה, השפל הקודם היה ב־1993 - 50.66%, וזו הפעם הראשונה שפחות ממחצית מאזרחי משטר האייתוללות מגיעים לקלפי. באותן הבחירות, הנשיא הנבחר דאז, אכבר האשמי רפסנג'אני, גרף יותר קולות מראיסי - 64%.

מי שתקפו את המשטר אלו אנשי ארגון האופוזיציה "מוג'אהדין ח'לק" (MEK), שלפי פרסומים זרים היו מעורבים בחיסול בכירים בתוכנית הגרעין האיראנית - ואף זכו לאימונים ממומחי המוסד. "שיעור ההצבעה לא חצה את רף ה־10%", טענו במוג'אהדין ח'לק. מנגד, ברצון או שלא - יריביו של ראיסי במרוץ לבחירות בירכו אותו.

"בחירה מכרעת בראיסי"

"אני מעוניין לברך את המנהיג העליון עלי חמינאי ואת האומה האיראנית", מסר מוחסן רזאי, שגרף 11.7% מהקולות - 3.4 מיליון. לדבריו, "הבחירה המכרעת באחי היקר אברהים ראיסי מבשרת על הקמת ממשלה חזקה שתוכל לפתור את בעיות המדינה".

המועמד הרפורמיסט, עבדולנאסר המאטי, שזכה ל־2.4 מיליון קולות (8.3%) הגיב כי "העם האיראני מצפה לחיים מלאי תקווה, שלום ויציבות. אני מקווה שהממשלה הקיימת תפעל לשיפור חיי האיראנים בחזיתות הפנים והחוץ". המועמד שסיים במקום האחרון, אמיר־חוסיין כזיזאדה, שקיבל מיליון קולות (3.4%), הוסיף: "אני מאחל הצלחה לנשיא הנבחר".

התגובות לבחירתו של הנשיא הנבחר, איש הדת והמשפטן אברהים ראיסי, לא הסתכמו באיראן בלבד. "אני מברך את הנשיא הנבחר ראיסי", מיהר להודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהוסיף: "אני מקווה שנמשיך לפתח את שיתוף הפעולה הבילטראלי בין המדינות". מי שהצטרף לברכות הוא נשיא סוריה בשאר אסד שמסר: "אני מאחל לו שימשיך את שגשוג והתקדמות איראן בכל התחומים".‎ נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הודיע: "מאמין ששיתוף הפעולה בין המדינות יתחזק. אני מצפה לפגישתנו לאחר סוף המגיפה".

בישראל, מי שלא הסתיר את דעתו בנוגע לבחירת ראיסי הוא אדם שמכיר אותו מקרוב־רחוק, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בהווה ולשעבר משנה לראש המוסד, מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים - רם בן ברק.

"אתגר בפני ישראל"

"בחירתו של ראיסי לנשיא הבא של איראן היא עדות חותכת להחלטתו של חמינאי להקצין את ההתנהלות האיראנית בכל הקשור למדיניות החוץ, הגרעין והטרור", מסר יו"ר ועדת חוץ וביטחון. לדבריו, "אתגר גדול מוצב לפתחו של המערב ואתגר גדול מוצב לפתחה של ישראל". לדעת רבים, בחירתו של ראיסי, שהיה אחראי ישירות למותם של אלפי מתנגדי משטר, מהווה שלב ראשון לפני הפיכתו למנהיג העליון הבא של איראן.

אם אכן המסלול הזה יושלם - לא יהיה זה תקדים, שהרי עלי חמינאי כיהן כנשיא איראן בין השנים 1989-1981, ואז - לאחר מותו של רוחאללה חומייני - נבחר על ידי מועצת המומחים לתפקיד המנהיג העליון, ברוב של 60 קולות מתוך 74 חברי המועצה.

בעקבות קורותיו הרצחניים של ראיסי מחד גיסא והעובדה שאם יהפוך בעתיד למנהיג העליון אין מדובר בתקדים, מאידך גיסא - ארגוני זכויות אדם הגיבו בזעם לבחירתו. "במקום להיחקר על פשעי מלחמה, על רצח המוני ועינויים - אברהים ראיסי נבחר לנשיאות", תקפה מזכ"לית אמנסטי, אגנס קלאמארד, את נשיא איראן הנבחר. לדבריה, "מדובר בתזכורת עגומה לכך שמי שפטורים מעונש שולטים באיראן".

בתוך כך, סוגיה מרכזית שתעמוד למבחן עד חודש אוגוסט, עת ראיסי יחליף את הנשיא הנוכחי חסן רוחאני שגבר עליו בבחירות הקודמות, היא אם איראן תחזור להסכם הגרעין עוד לפני מועד החלפת הנשיאים. "כולנו נצטרך לעבוד מעתה עם הנשיא הנבחר ראיסי", הגיב שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף שנמצא בפורום הדיפלומטי באנטליה. הוא סיכם כי הפערים בין טהרן לבין המעצמות בשיחות שמתקיימות בווינה "אינן בלתי ניתנות לגישור, ואני מקווה שנצליח להגיע לסיכום מחודש עוד לפני חודש אוגוסט".