פרשה מביכה לרוסים: כספי תרומות "לעזה" הועלמו; החשודים - מקורבים לחמאס

ועדת החקירות של רוסיה, יחידת החקירות הפדרלית שמקבילה ל-FBI האמריקני,  פתחה בבדיקה בעקבות חשד כי כספים שנאספו ברוסיה "למען תושבי רצועת עזה" לא הגיעו ליעדם. בין החשודים, ששמותיהם עלו בפרסומים בתקשורת הרוסית בהקשר להעלמת הכספים, מוזכרים פליטים פלסטינים שקיבלו אזרחות רוסית, ובהם מי שהציג עצמו כעוזרו של בכיר בחמאס.

הסיפור כולו יוצר מבוכה גדולה עבור מי שמבקשים להציג את עצמם כנציגי המאמץ ההומניטרי למען תושבי רצועת עזה. החשד המרכזי הוא שכספים שנאספו בתואנה של סיוע הומניטרי לעזה לא נוצלו במלואם למטרה שלשמה גויסו ותועלו לשימושים אחרים לגמרי.

לפי גרסה שהופיעה בתקשורת הרוסית, באמצעות תרומות מקוונות נאספו מדי חודש סכומים של יותר מעשרה מיליון רובל. החוקרים מבקשים לברר מה עלה בגורל הכספים, מי ניהל אותם ולאילו מטרות הועברו בפועל.

על פי הפרסומים הרוסיים, בין המעורבים האפשריים נמצאים בראא אל־גמארי, מוחמד גאבין ואיסמעיל שאפיק, המתגוררים בעיר נלצ'יק, בירת חבל קברדינו בלקריה, וכן איאד עיסא אבו זאהר, המתגורר בחבל אינגושטיה. שמו של אבו זאהר אינו זר לחלוטין למי שעוקב אחרי פעילות חמאס ברוסיה: בפרסומים רוסיים קודמים הוא הציג את עצמו כעוזרו של מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס.

לא עובדים - וקונים נכסים יקרים

רוסיה הייתה בשנים האחרונות אחת הזירות המרכזיות שבהן פעלו גורמים פלסטיניים, ובהם נציגים המקורבים לחמאס. במוסקבה התקיימו גם פגישות רשמיות עם הנהגת הארגון, בעוד מוסדות וארגונים רוסיים עסקו בגיוס סיוע לתושבי הרצועה, במיוחד בקרב האוכלוסייה המוסלמית של הפדרציה הרוסית.

נתונים בדוקים לגבי כמות הכספים שנאספו אינם בנמצא, אולם הסימנים המחשידים ביחס לפעילות הפלסטינית הולכים ומתרבים. כאן נכנסת לתמונה גם שאלה נוספת: כיצד ייתכן שאנשים האוספים מיליוני רובלים בתרומות בשם אוכלוסייה הנתונה למצוקה הומניטרית אינם מסוגלים, לכאורה, להציג תמונה ברורה של אופן השימוש בכספים?

על פי הטענות שפורסמו, חלק מהמעורבים אינם מחזיקים במקום עבודה מסודר, אולם מצליחים, ככל הנראה, לרכוש נכסים יקרים. עצם קיומם של נכסים או רמת חיים גבוהה אינו מוכיח שכספי התרומות שימשו לרכישתם, אך כאשר הדבר נעשה על ידי מי שנמלטו, כביכול, מן ההרס ברצועת עזה והציגו את עצמם ברוסיה כ"פליטים חסרי כל", התהיות מתעצמות.

תדמית "הומניטרית"

המעורבות של אבו זאהר בפרשה מוסיפה לה משנה חשיבות. האיש הוצג בעבר ברוסיה כדמות המקושרת לחמאס ואף כמי שמוסמך לייצג את הארגון. במקביל, ניסה לשוות לעצמו תדמית "הומניטרית", כאשר התפרסם כרופא, כמנכ"ל משרד הבריאות של עזה תחת שלטון חמאס וכמי שעמד בראש בית החולים "שוהדא אל־אקצא" בדיר אל־בלח.

הוא אף הועבר מן הרצועה לרוסיה, בהסכמת ישראל, במסגרת פינוי קבוצת רופאים עזתיים בעלי אזרחות רוסית בחודש פברואר 2024.

אחרי הפינוי, אבו זאהר הרבה להפיץ בתקשורת רוסית עלילות תעמולה נגד ישראל וצה"ל. סיפוריו, בהם טען שישראל מבצעת פשעי מלחמה, רוצחת תינוקות וילדים ומקדמת רצח עם, עודדו את עליית מפלס האנטישמיות בקרב האוכלוסייה המוסלמית ברוסיה, ותרמו לא מעט לגיוס הכספים "עבור ילדי עזה".  

גם קרן הצדקה הרוסית "רוסאר" סיפקה בעבר כספים שיועדו לתושבי עזה לאבו זאהר. לפי הקרן, בדצמבר 2025 הועברו אליו תרומות, והוא אישר את קבלתן. בהמשך טען כי הכסף הגיע לרצועה ושימש לרכישת שמיכות. הפרט הזה עשוי להיות משמעותי לחקירה, שכן הוא מצביע על כך שאבו זאהר אכן היה חוליה בשרשרת העברת תרומות מרוסיה לעזה, וככזה יכול לשפוך אור הן על מקור הכספים והן על השימוש שנעשה בהם.

"רוסאר" הוקמה בשנת 2014 במטרה לקדם את יעדי המדיניות הרוסית בסוריה של אסד, אולם מאז הרחיבה את היקף הפעילות שלה לעבר אזורים חדשים.

הקרן נודעה לשמצה בשל האופי האנטישמי הקיצוני של פרסומיה, מאבקה בציונות ותמיכתה הגלויה בארגוני טרור הפועלים נגד מדינת ישראל ובמשטר האייתוללות באיראן. בין הפרסומים באתר האינטרנט שלה, שכולם נושאים אופי אנטי-ישראלי מובהק, ניתן למצוא גם דיווח על אירוע שערכה לרגל שנה למותו של נשיא איראן איברהים ראיסי, בהשתתפות אבו זאהר שהוצג כ"נציג הרשמי של חמאס ברוסיה".

בד בבד עם ההתחקות אחרי הכספים, גורמי האכיפה ברוסיה מנהלים בדיקה באשר לאופן בו חלק מן המעורבים קיבלו את האזרחות של רוסיה. אבו זאהר רכש את האזרחות הרוסית בשלהי שנות התשעים, כאשר למד ברוסיה רפואה. מספר בעלי האזרחות הרוסית בקרב הפלסטינים מוערך בכמה אלפים. מרביתם למדו ברוסיה או התחתנו עם נשים רוסיות.

בשונה מהם, עזתים אחרים זכו באזרחות של רוסיה בנוהל מזורז כבר אחרי שיצאו מרצועת עזה. מדובר בכמה מאות פלסטינים שהגיעו לרוסיה, ובעיקר לצפון הקווקז הרוסי, כ"פליטים".