רעש האדמה העז, בעוצמה של 7.4 דרגות, שפקד את מערב קולומביה בתחילת החודש, הותיר אחריו נתיב קטסטרופלי של הרס, כאוס ואובדן. הרעידה, שהוגדרה על ידי מומחים מקומיים כחזקה ביותר שחוותה המדינה בעשור האחרון, פגעה קשות בתשעה מחוזות שונים והובילה להכרזה מיידית על מצב חירום לאומי.
מניין ההרוגים הרשמי באסון הכבד טיפס ועומד על לפחות 265 בני אדם, לצד למעלה מ-3,500 פצועים ומאות נעדרים שגורלם אינו ידוע. עיקר החורבן והקריסות התרכזו בעיר קאלי - העיר השלישית בגודלה בקולומביה - שם קרסו עשרות מבנים ובתים מרובי קומות, ותושבים רבים נותרו לכודים מתחת להריסות הבטון והברזל.
נוכח האסון ההומניטרי הכבד ובהנחיית הדרג המדיני בישראל, יצאה מהארץ משלחת הסיוע והחילוץ "ברית רעים" של פיקוד העורף, משרד החוץ ומשרד הביטחון. המשלחת, בפיקודו של תא"ל (מיל') יוסי פינטו, מונה כ-80 מחלצים ומומחי הנדסה בסדיר ובמילואים, שהגיעו לשטח כעבור 96 שעות מרגע האסון והחלו מיד בעבודה מאומצת מסביב לשעון באתרי ההרס הקשים ביותר.
סגן מפקד המשלחת, אלוף-משנה (מיל') זהר משה, קצין ותיק בן 63 מנתניה המשרת ביחידה לחילוץ והצלה הארצית (יחצ"א) מאז שנת 1996, מתאר בשיחה ישירה מהשטח את מגוון המשימות המוטלות על כתפיהם. לדבריו של זהר, "בקולומביה הפעילות שלנו כיחידת פיקוד העורף, מלבד המאמץ ההסברתי היא לעבוד באתרים שיש בהם לכודים, לחלץ את החיים או המתים".
לצד פעולות אלה, הוא מפרט על שיתוף הפעולה ההדוק עם שאר המשלחות: "המאמץ בין השאר הוא לעזור לגופים ומשלחות מקבילות לאתר גופות לכודים". זהר מסביר כי היחידה עושה שימוש בכלי מפתח יוצא דופן: "יש לנו שיטה ייחודית שנקראת מודיעין אוכלוסיה שמאפשרת לנו לדקור נקודה ולבחון האם יש בה לכודים והיכן".
לדבריו השיטה הזו משלבת הצלבת נתונים הנדסיים יחד עם מידע שנאסף ממשפחות ומשכנים, לצד דרישת תוכניות בניין מהרשויות המקומיות כדי למפות במדויק היכן נמצאים הלכודים ובכך לחסוך זמן יקר ומשאבים.
בנוסף, סגן-אלוף (מיל') אריאל לובינר, מפקד החפ"ק המבצעי של המשלחת, סיפר על ההתמודדות המנטלית והארגונית הקשה בלב זירת האסון. לובינר מתאר את תחושותיו מול החורבן המקיף אותם: "אתה רואה כאוס, ובתוכו לכודים אנשים, חיים ולא חיים. אתה מניח את הרגשות בצד וצריך לדאוג לנשמות שנמצאות שם".
הוא מבהיר כי המפתח להצלחת המשימה ולחיבור עם האוכלוסייה המקומית המוכרת טמון בגישה הערכית של המחלצים בשטח: "כשאתה מגיע בענווה וצניעות העבודה מטייבת את עצמה בעשרות מונים, ואתה עובד בשיתוף פעולה מוצלח ומביא תוצאות נהדרות". מול תסכול אפשרי נוכח ממדי האסון, לובינר מפגין קור רוח מרשים ומציין: "אני קיבלתי גזרה ואני אמצה אותה ואציל כמה שאפשר. אני מסתכל על כל מי שהצלתי ולא על מי שלא".
מהחורבן לשיקום ושימור הנפש
המקצועיות והמהירות של לוחמי פיקוד העורף בקולומביה נשענות במידה רבה על הניסיון של הכוחות משורה ענקית של פעולות חילוץ בעבר וכן גם על המבצעי הטרי שהיו שותפים לו אך שבועות ספורים קודם לכן במדינה השכנה.
כזכור רק לפני כשלושה שבועות פעל כוח של המשלחת בוונצואלה, שחוותה אף היא שתי רעידות אדמה קשות ותכופות בעוצמות של 7.2 ו-7.5.
בוונצואלה התמודדו התושבים עם קריסת תשתיות קריטיות, הפסקות חשמל ונתק מוחלט ברשתות התקשורת. בוונצואלה, משימתם של אנשי פיקוד העורף הייתה שונה באופייה. לא דובר במשלחת חילוץ פיזית של שליפת לכודים חיים, אלא בפעילות הנדסית מורכבת של פינוי מבנים מסוכנים, הריסת קירות רעועים ומיון בטיחותי של התשתיות המקומיות.
מפקד המשלחת, תא"ל פינטו, הדגיש כי הניסיון שנרכש בוונצואלה סייע ישירות לייעול העבודה בקולומביה: "אנחנו מדייקים את הפעולה ומסיימים מהר יותר מאשר הזמן שבו היה לוקח למקומיים וכך חוסכים במשאבים".
כעת, לאחר שהכוחות השלימו את איתור וחילוץ כלל הנעדרים באתרי ההרס שבהם פעלו, הם עוברים בהדרגה למיון מבנים ולסיוע בתכנון השיקום ארוך הטווח של קאלי.
לצד המקצועיות ההנדסית, העבודה הממושכת באזורי אסון גובה מחיר רגשי ונפשי כבד מהלוחמים שנחשפים למראות קשים מנשוא. אל"מ (מיל') זהר משה, שמאחוריו מעל ל-12 משלחות סיוע ברחבי העולם - מקניה והאיטי ועד טורקיה ונפאל - משתף בכנות יוצאת דופן בהתמודדות הפנימית של חברי היחידה: "אנחנו עושים הרבה פעולות כדי לשמור על הנשמות שלנו".
הוא מספר כי הצוותים נתקלים בסיפורים קורעי לב ומפעילים מעגלי שיח יזומים כדי לתמוך זה בזה, מתוך הבנה עמוקה שהם בני אדם בעלי משפחות המבקשים לשמור על בריאותם הפיזית והנפשית כאחד. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, סיכם את פעילות המשלחת ואמר למפקדים כי שליחת מיטב היכולות לסייע למדינה אחרת בעת צרה, דווקא בימים שבהם ישראל מתמודדת עם איומים משמעותיים מבית, נושאת עמה מסר ערכי נעלה מהמעלה הראשונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו