גרמניה מתכננת לבנות מערך טילים ארוכי טווח שיאפשר לה לפגוע במטרות במרחק מאות ואף אלפי קילומטרים מעבר לקו החזית במטרה להרתיע את רוסיה, כך דיווח אתמול (שישי) אתר ״פוליטיקו״ בהתבסס על מסמכים פנימיים של משרד ההגנה הגרמני. לפי הדיווח, עלות המהלך מוערכת בכמעט 12 מיליארד יורו, ובריטניה עשויה להיות שותפה לחלקים בו.
לפי הדיווח, התוכנית מורכבת מארבעה מערכים שונים. הראשון והמיידי שבהם הוא טיל שיוט זול שברלין מבקשת להפוך למבצעי כבר ב-2027, ומתואר במסמכים כנשק שהדרישה ממנו תהיה להיות ״יעיל מבחינת עלות, ומעל לכל בר ייצור המוני״. מדובר בהחלטה שהיא פועל יוצא של המערכה האוקראינית נגד מטרות בעומק רוסיה, מלחמה שעשתה שמות בתעשיית הדלקים הרוסית, הלוגיסטיקה והייצור הצבאי.
גרמניה מנהלת מגעים עם שניים משלושת המועמדים לספק את הטיל, ומקווה לקבל דגמים לבחינה כבר בשנה הבאה.
הבולט שבמועמדים הוא טיל השיוט ״פלמינגו״ של החברה האוקראינית Fire Point, שלפי יצרניתו מסוגל לשאת ראש קרב במשקל 1,150 קילוגרם למרחק של יותר מ-3,000 קילומטרים, וכבר שימש את אוקראינה בתקיפות עומק בשטח רוסיה. מועמד שני הוא הטיל ״ברס״ האוקראיני גם הוא, והשלישי הוא הטיל ״אנת׳ם״ של קובננט, סטארט-אפ אמריקני-ישראלי.
המערך השני הוא אמריקני. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הודיע לבונדסטאג בתחילת יולי כי ברלין הגיעה להסכם עם ממשלת ארה״ב בפסגת נאט״ו באנקרה לרכישת טילי שיוט מסוג טומהוק ולפריסתם בגרמניה. ״אנחנו סוגרים פער אסטרטגי חשוב בהגנה שלנו״, אמר מרץ, והוסיף כי במקביל תפתח גרמניה מערכות אירופיות משלה. היעד שמופיע במסמכים הוא יכולת ראשונית של משגרי Typhon אמריקניים חמושים בטילי טומהוק עד סוף העשור.
הרכישה אמורה להעניק לברלין נשק ארוך טווח מוכח בזמן שהחלופות האירופיות עדיין בפיתוח, אך היא מתרחשת על רקע מחסור עולמי בטילי הטומהוק בעקבות השימוש רחב ההיקף שעשתה בהם ארה״ב במלחמה מול איראן. וושינגטון מתעדפת כעת את חידוש המלאי שלה, ובעלות בריתה באירופה נותרות הרחק מאחור ברשימת ההמתנה. כל אלה, עשויים להקשות על מימושה.
שני המערכים האחרונים מפותחים יחד עם בריטניה, במסגרת הסכם ההגנה ״טריניטי האוס״ בין המדינות. מדובר בטיל שיוט מתקדם ובנשק היפרסוני דואה, ולפי המסמכים היעד הוא יכולת ראשונית באמצע העשור הבא. שתי הממשלות כבר הודיעו בעבר כי הנשק החדש אמור להגיע למטרות במרחק של יותר מ-2,000 קילומטרים. הפרויקט המשותף הזה מהווה את החלק הארי של התקציב בהערכה הגרמנית הנוכחית.
התקציב טרם אושר, והעלויות הוגשו כחלק מהליך תכנון התקציב הממשלתי. משרד ההגנה בברלין סירב להתייחס לסכומים או לתוכניות הספציפיות, ודובר מסר לפוליטיקו כי הצעדים כפופים ככלל לאישור הבונדסטאג.
ההיערכות מתרחשת על רקע הערכות בצמרת הצבא הגרמני כי רוסיה עשויה להיות מסוגלת לתקוף שטח של נאט״ו עד סוף העשור, ושר ההגנה בוריס פיסטוריוס כבר קבע כי המדינה צריכה להיות מוכנה למלחמה עד 2029. ברלין מבקשת להבטיח שאם ההרתעה תיכשל, התשתיות הצבאיות הרוסיות לא יהיו מוגנות רק בזכות מרחקן מקו החזית.
זהו נדבך נוסף בהתעצמות הצבאית הגרמנית, שכוללת גם את חוק הגיוס שאושר בבונדסטאג בדצמבר האחרון והמבוסס על שירות התנדבותי עם אפשרות להפעיל גיוס חובה, ואת חיזוק מערך ההגנה האווירית, ובכלל זה פריסת סוללת ״חץ 3״ ישראלית בעסקה הגדולה בתולדות התעשייה הביטחונית של ישראל.
מרץ הציב כיעד להפוך את הבונדסוור לצבא הקונבנציונלי החזק באירופה, אולם הדרך לשם רצופת קשיים: הצבא מונה כיום כ-185 אלף חיילים בסדיר מול יעד של 260 אלף עד 2035, וגיוס המתנדבים מתקשה להמריא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו