יש פרויקטים שנראים כמו נדל״ן, ויש פרויקטים שנראים כמו הצהרת כוח של מדינה. ניאום, המגה-פרויקט הסעודי שנבנה בצפון מערב הממלכה, קרוב למפרץ אילת, שייך בבירור לסוג השני. זו לא עוד שכונה חדשה, אלא ניסיון לבנות חלון ראווה לעתיד שבו סעודיה כבר לא תלויה רק בנפט, אלא בתיירות, טכנולוגיה, תעשייה, אנרגיה ירוקה וכסף בינלאומי. כשהוכרז ב-2017, דובר על השקעות של יותר מ-500 מיליארד דולר מצד סעודיה, קרן ההשקעות הציבורית ומשקיעים נוספים.
גולת הכותרת של ניאום היא The Line, אחת התוכניות הכי משונות ומסקרנות שהוצגו אי פעם בתחום העירוניות: במקום עיר שמתפשטת לכל הכיוונים, הסעודים הציגו רעיון של עיר שבנוי כפס ארוך. מאוד ארוך: 170 ק"מ, רק 200 מטר רוחב, וכ-500 מטר גובה. הכול אמור היה להיכנס בין שתי דפנות ענק מצופות מראות, מבנה שנראה בהדמיות כמו להב מתכתי שחותך את המדבר. לפי התוכנית המקורית, העיר אמורה לאכלס בסוף עד 9 מיליון תושבים.
הרעיון מאחורי The Line היה לא רק להרשים את העולם, אלא גם להציע מודל הפוך כמעט לכל עיר שאנחנו מכירים. בלי מכוניות, בלי כבישים, בלי נסיעה אינסופית מהבית לעבודה. עיר שבה שירותים בסיסיים נמצאים קרוב, והתחבורה הפנימית אמורה להזיז אנשים במהירות מקצה לקצה בקו ישר. זה נשמע כמו פתרון לכל מה שמעצבן אותנו בעיר מודרנית, רק בגרסה סעודית, יקרה, נוצצת ומעט מגלומנית.
ואז הגיע המונדיאל. סעודיה נבחרה לארח את גביע העולם ב-2034, וניאום אמורה להיות חלק מההצגה הגדולה הזאת. לפי אתר ההצעה הסעודי, מתוכנן שם אצטדיון עם יותר מ-46,000 מקומות, כשהמגרש עצמו אמור להיות בגובה של יותר מ-350 מטר מעל הקרקע, משולב בתוך The Line. כלומר לא רק עיר עתידנית, אלא גם אצטדיון שנשמע כאילו מישהו ביקש מאדריכל לתכנן “משהו שאף אחד לא יאמין שקיים”.
כאן הסיפור מתחיל להסתבך. במשך שנים ניאום נמכרה כחזון כמעט בלתי מוגבל. כסף סעודי, מדבר ריק, טכנולוגיה, כוח פוליטי. מה כבר יכול להשתבש? בפועל, כמעט הכול. העלויות תפחו, היעדים נראו פחות ופחות מציאותיים, המשקיעים לא עמדו בתור כמו שקיוו, והפרויקט התחיל לעבור התאמות. כבר ב-2024 דווח ברויטרס שחלק מהתוכניות, כולל The Line, צומצמו בגלל עלויות מאמירות, ושסעודיה עדיין תלויה מאוד בהכנסות מנפט.
השאלה האם המלחמה בין ישראל לאיראן “הרסה” את ניאום גם היא שאלה טובה, אך אין לה תשובה פשוטה. היא כנראה לא הרסה אותו לבד. ניאום הסתבכה עוד לפני כן, אבל המלחמה וההתלקחות האזורית כן הפכו את החלום הזה להרבה יותר קשה לשיווק. כשאתה מנסה לשכנע את העולם להשקיע בעיר העתיד ליד ים סוף, אתה לא רוצה שהכותרות מסביב ידברו על טילים, נתיבי שיט מאוימים וסכנה אזורית.
זה בדיוק מה שקרה: המלחמה מול איראן והאיומים של החות׳ים על השיט בים סוף העלו מחדש את החשיבות והפגיעות של האזור כולו. לפי AP, באב אל מנדב, השער הדרומי של הים האדום, הוא נתיב שבו עוברים בדרך כלל כ-12% מהסחר העולמי, והחות׳ים כבר הוכיחו בעבר שהם מסוגלים לשבש תנועה ימית שם. בזמן מלחמה, כל האזור הזה מפסיק להיראות כמו פרסומת לעיר העתיד ומתחיל להיראות כמו סיכון ביטחוני וכלכלי.
במקביל, לפי דיווח של Semafor ממאי 2026, סעודיה דחתה את המשך העבודה על The Line עד אחרי 2030, והעבירה את הדגש לחלקים מעשיים יותר של ניאום, כמו נמל, תשתיות ודאטה סנטרים. לפי אותו דיווח, גם היעדים הדמוגרפיים קוצצו משמעותית, ובמקום חזון של מאות אלפי או מיליוני תושבים עד סוף העשור, היעד המעודכן הוא עד 100 אלף תושבים בניאום עד 2030.
זה בעצם הסיפור האמיתי. ניאום לא בהכרח נעלמת, אבל היא עוברת מהפנטזיה לגרסה הרבה יותר קרה של גיליון אקסל. פחות “עיר מראה באורך 170 ק"מ”, יותר “בואו נבנה קודם נמל, חשמל, קירור, תשתיות וחיבורי נתונים”. פחות חלום אדריכלי שמטרתו להדהים את העולם, יותר פרויקט תשתית שמנסה להצדיק את עצמו כלכלית.
יש בזה משהו כמעט סמלי: סעודיה רצתה לבנות את העיר שתוכיח שהיא כבר לא תקועה בעולם הישן של נפט, מלחמות ומדבר. אבל העולם הישן סירב להתיישר. מחירי אנרגיה, ביטחון אזורי, נתיבי שיט, מלחמות, משקיעים מהססים ועלויות בנייה, כל הדברים האלה לא נעלמים רק בגלל שההדמיה נראית מדהים, אבל הם כן לוקחים צעד אחורה.
ובכל זאת, אי אפשר לבטל את ניאום לגמרי. גם גרסה מצומצמת שלה יכולה להפוך למרכז תעשייה, לוגיסטיקה, תיירות וטכנולוגיה משמעותי. אבל The Line, כפי שהוצגה בהתחלה, העיר הענקית בין שתי חומות מראה, כנראה כבר לא תקרה בקצב ובגודל שהסעודים דמיינו.
האם המלחמה הרסה את הפרויקט הכי מטורף בעולם? לא. היא רק חשפה את האמת שהייתה שם מההתחלה: גם החלום הכי עתידני בעולם עדיין צריך לחיות באזור אמיתי, עם פוליטיקה אמיתית, ביטחון אמיתי וכסף אמיתי. ובמזרח התיכון, כמו שאנחנו יודעים טוב מדי, המציאות תמיד מגיעה בלי לבקש אישור מההדמיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו