ועדת זכויות האדם הלאומית של דרום קוריאה (NHRCK) קבעה היום (שישי) כי בתי מרחץ הגובים מנשים תשלום נוסף עבור מגבות וסבון, בעוד שגברים מקבלים אותם ללא תשלום, נוקטים אפליה על בסיס מין. לפי העיתון הדרום-קוריאני צ'וסון אילבו (Chosun Ilbo), הוועדה קראה לבעלי העסקים ולרשויות המקומיות לשנות את המדיניות ולהבטיח תנאים שווים לנשים ולגברים.
ההחלטה התקבלה בעקבות תלונה שהגישה אישה, שסיפרה כי בבית המרחץ שבו ביקרה קיבלו הגברים מגבות וסבון ללא תוספת תשלום, בעוד הנשים נדרשו לשלם עבורם בנפרד. "שילמתי את אותם דמי כניסה, ולכן הרגשתי שזה לא הוגן שאצטרך לשלם יותר משום שאני אישה", אמרה המתלוננת, שזוהתה בשם המשפחה לי.
22 מתוך 27 בתי מרחץ
בדיקה שערכה ועדת הטיפול באפליה בעיר גיונגסאן, בדרום-מזרח דרום קוריאה, העלתה כי לא מדובר במקרה בודד. לפי דיווחים, 22 מתוך 27 בתי מרחץ שנבדקו בעיר חייבו נשים בתשלום עבור מגבות, בעוד שהמגבות לגברים ניתנו ללא חיוב נפרד.
בעלי בתי המרחץ הסבירו את הפער, בין היתר, באובדן מגבות ומוצרי רחצה באגף הנשים. מפעיל בית המרחץ שעמד במרכז התלונה טען כי מגבות וסבון נעלמים לעיתים קרובות יותר מאזור הנשים, וכי רכישתם מחדש גורמת לעסק הפסדים.
עוד טען המפעיל כי החוק הדרום-קוריאני המסדיר את תחום בריאות הציבור אינו מחייב בתי מרחץ לספק מגבות וסבון בחינם.
אלא שוועדת זכויות האדם דחתה את ההסבר כהצדקה לחיוב נשים בלבד. לפי החלטתה, גם אם שיעור החזרת המגבות באגף הנשים נמוך יותר, הטלת העלות על כלל הלקוחות הנשים מבוססת על הכללה מגדרית, ולא על אחריותו של הלקוח המסוים שאיבד או לקח את הפריט.
הפתרון: פיקדון מכל הלקוחות
הוועדה הצביעה על חלופות שאינן מבחינות בין נשים לגברים. בין היתר היא הציעה להנהיג פיקדון עבור מגבות, שיוחזר עם החזרתן, וכן להשתמש במתקנים משותפים לחלוקת סבון במקום להטיל תשלום נוסף על נשים.
הוועדה המליצה גם לרשויות המקומיות לחזק את הפיקוח וההנחיות לבתי המרחץ, כדי למנוע מצב שבו לקוחות משלמים מחיר שונה או מקבלים שירותים שונים רק בשל מינם.
המחלוקת אינה מוגבלת למגבות ולסבון. הוועדה התייחסה גם לבתי מרחץ שבהם נשים נדרשות לשלם עבור השימוש במייבשי שיער, בעוד גברים יכולים להשתמש בהם ללא תשלום נוסף.
באחד המקרים שנבדקו, בעיר גוואנגג'ו שבדרום קוריאה, נשים נדרשו לשלם 100 וון (20 אגורות בשקלים) עבור שלוש דקות שימוש במייבש שיער בעוד הגברים לא חויבו כלל.
מבחינת הוועדה, גובה הסכום אינו משנה את העיקרון: כאשר נשים וגברים משלמים את אותם דמי כניסה, אין להטיל על צד אחד בלבד תשלום נוסף ללא הצדקה עניינית ומידתית.
כעת המליצה הוועדה לבתי המרחץ לאמץ פתרונות אחידים, ובהם פיקדונות ומתקני סבון משותפים, ולרשויות המקומיות להגביר את ההנחיה והפיקוח, כך שהתשלום ותנאי השימוש בשירותים לא ייקבעו לפי מינו של הלקוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו