לאחר שבוע של הפגנות סוערות וחריגות ברחבי הודו, הודיע היום (שבת) שר החינוך של המדינה, דהרמנדרה פראדהאן, כי הוא מתפטר מתפקידו בעקבות המחדל בהדלפת שאלוני מבחן הכניסה הארצי ללימודי רפואה, שאילצה יותר משני מיליון נבחנים לגשת שוב לבחינה. הוא הסביר בהודעה על התפטרותו כי החליט על כך ״כדי שכוחות אנטי-לאומיים לא ינצלו את המצב״.
אי-השקט החברתי בהודו הלך והתפתח בחודשים האחרונים, כאשר במרכזו עמדה "תנועת המקקים". ב-15 במאי, במהלך דיון בבית המשפט העליון בהודו, אמר נשיא בית המשפט סוריה קאנט כי ״יש צעירים שהם כמו מקקים, שלא מוצאים תעסוקה ואין להם מקום במקצוע. חלקם הופכים לאנשי תקשורת, חלקם לפעילי רשתות חברתיות, פעילי חופש מידע ופעילים אחרים, ומתחילים לתקוף את כולם״, ותקף את ה״טפילים״ כלשונו שתוקפים את המוסדות.
למחרת הקים אבהיג'יט דיפקה, יועץ תקשורת בן 30 שלמד באוניברסיטת בוסטון שבארה״ב, אתר וחשבונות רשת תחת השם ״מפלגת המקקים של העם״ (CJP), עקיצה לשמה של מפלגת השלטון של מודי, ״מפלגת העם ההודית״ (BJP).
קאנט ניסה לסגת מדבריו והבהיר כי לא התכוון לכלל הצעירים, אך התנועה כבר החלה לזכות בפופולריות ברשת. תוך פחות משבוע היא גרפה 22.8 מיליון עוקבים באינסטגרם, יותר מכפול ממפלגתו של מודי. ההצלחה של ״המפלגה״ התרחשה על רקע תסכול מתמשך של צעירי הודו, שמתמודדים עם יוקר מחיה עולה ועם מחסור במשרות איכותיות למרות הצמיחה המהירה של הכלכלה. לפי ״בלומברג״, בהתבסס על נתוני אוניברסיטת אזים פרמג׳י, כמעט 40% מבוגרי התואר הראשון עד גיל 25 בהודו מובטלים.
ב-3 במאי ניגשו יותר משני מיליון מועמדים לבחינת הכניסה הארצית ללימודי רפואה, שבה הם נאבקים על כ-137 אלף מקומות בלבד בפקולטות ברחבי המדינה. זמן קצר לאחר מכן התברר ששאלוני הבחינה דלפו. הממשלה ביטלה את הבחינה, העבירה את החקירה לסוכנות החקירות המרכזית. היא גם קבעה מועד חדש שתוצאותיו פורסמו ב-16 ביולי.
לפחות 20 סטודנטים שמו קץ לחייהם בעקבות הפרשה, כך לפי הדיווחים בתקשורת המקומית ופעילי המחאה. אחת מהם הייתה רמה בגום בת ה-20, שגדלה בכפר נידח במדינת אסאם שבצפון מזרח הודו לצד אמה החולה וחלמה להיות רופאה. אביה, סוחר דגים, שלח אותה במשך שנתיים לקורסי הכנה בערים גדולות והוציא על לימודיה הון. ״אחרי הבחינה היא הייתה בטוחה לחלוטין שהיא עברה״, סיפר ל-AFP, ״אבל אחרי שהוכרז על בחינה חוזרת בגלל שהשאלון דלף, היא הפכה לאדם אחר והסתגרה בתוך עצמה״. ימים ספורים לפני מועד הבחינה החדש היא נמצאה מתה.
סיפור דומה התרחש במדינת רג'סטאן, שם מכר חקלאי אדמות ולווה 1.1 מיליון רופי, כ-11,400 דולר, כדי לממן לבנו שלוש שנות הכנה. ״עמלתי 16 שעות ביום בשדה כדי שהוא יוכל ללכת לשיעורי ההכנה, כי חשבתי שאם הוא יהיה רופא הכל יהיה שווה את זה״, סיפר. אחרי הבחינה חיבק אותו הבן ואמר לו שאפילו אלוהים כבר לא יכול לעצור אותו מלהיות רופא. יום לאחר שהוכרז על הבחינה החוזרת שם הבן בן ה-22 קץ לחייו.
גל המחאה הגיע לרחוב ב-6 ביוני כאשר לראשונה התאספו המוחים במרכז ניו דלהי ודרשו את התפטרותו של השר, ובמהלך החודש הפכה ההפגנה למאהל קבע שאליו הצטרפו לצד הסטודנטים גם אנשי מקצוע ומשפחות עם ילדים קטנים. ב-28 ביוני הצטרף למאהל הפעיל הסביבתי והמבקר החריף של הממשלה, סונאם וואנגצ׳וק בן ה-59 מחבל לדאק, שפתח בשביתת רעב נגד ההתנהלות בבחינות ובדרישה להתפטרות השר. במשך 20 יום התקיים על מים ומלח בלבד ואיבד יותר מ-9 קילוגרם, עד שב-18 ביולי פינתה אותו המשטרה בכוח לבית חולים. וואנגצ׳וק המשיך בשביתה גם שם.
ב-20 ביולי, יומיים אחרי הפינוי, יצאו המפגינים לצעדה אל הפרלמנט, למרות שהמשטרה אסרה על כך. הכוחות עצרו אותם במחסומים שהוקמו במרכז העיר, תוך ירי רימוני גז מדמיע ושימוש באלות. סוכנויות הידיעות דיווחו על עשרות אלפי צועדים, ואילו לפי הערכות המשטרה נכחו במקום בין 8,000 ל-10 אלף איש, באחת ההפגנות הגדולות שידעה דלהי בחמש השנים האחרונות. משטרת דלהי מסרה כי כ-180 בני אדם נפצעו, מתוכם 60 מפגינים ו-118 שוטרים ואנשי כוחות ביטחון, וכי 70 מפגינים נעצרו וייעמדו לדין.
מייסד התנועה אבהיג'יט דיפקה טען מצדו כי 150 מפגינים נפצעו, והודיע למחרת שהתנועה לא תצעד שוב ברחובות. ״לא נצעד שוב כי המשטרה תפגע שוב בצעירים״, אמר במסיבת עיתונאים.
בהמשך השבוע התפשטה המחאה מעבר לבירה, והפגנות גדולות נערכו בערים נוספות. בקולקטה נעצרה התנועה במשך שעות כשאלפי סטודנטים צעדו ברחובות ומחו על התנהלות המשטרה בדלהי. במומבאי הפגינו מאות ודרשו את התפטרותו של פראדהאן, ולפי דיווחים בתקשורת המקומית הפגינו סטודנטים, פעילים ותומכי האופוזיציה גם במדינות טלנגאנה, קרנטקה וטאמיל נאדו, ואף השביתו את הלימודים בחלק מהמקומות. גם הפרלמנט שותק, וביום שישי הופסקו הדיונים בשנית לאחר שחברי האופוזיציה דרשו את התפטרות השר, ולאורך השבוע לא התנהלה בו עבודה פרלמנטרית.
במקביל ניסו הרשויות להגביל את הגישה למוקד המחאה. מיום שלישי ואילך ניתקה הממשלה את האינטרנט הסלולרי באזור, ומיום רביעי החלה חברת הרכבת התחתית של דלהי לסגור תחנות בלב העיר.
ביום חמישי בלילה ניסה מודי לפייס את המפגינים. בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות הודיע כי הקבינט ידון למחרת בצעדים לזירוז ההליכים המשפטיים נגד המעורבים בהדלפות, וכי לאחר ״שילוב הצעותיהם של עמיתיי בקבינט״ תגובש טיוטת החקיקה בנוסחה הסופי. ״נעשה כל מאמץ שהצעת החוק תוגש ותאושר בבית בהקדם האפשרי״, כתב.
״למה לקח לממשלה כל כך הרבה זמן להכריז על הצעדים האלה?״, אמרה סטודנטית בת 20 לסוכנות הידיעות AFP באתר המחאה. ״אני לא יודעת איך מודי והממשלה הזאת יוכלו לחזור אלינו ולבקש תמיכה בבחירות הבאות״.
ביום חמישי בלילה, אחרי 26 יום, סיים וואנגצ׳וק את שביתת הרעב בבית החולים, בנוכחות שר הבריאות ג׳יי. פי נאדה והשר ג׳יטנדרה סינג. לדבריו, הוא הפסיק את הצום לאחר שנמסר לו כי השרים הסכימו להעניק בכתב התחייבות שלא יינקטו צעדים משפטיים נגד המפגינים, וכי הוא עשה זאת מחשש שהמשטרה עומדת תדכא בכוח את המחאה. למחרת, ביום שישי, נערך סבב שיחות שני בין הממשלה לתנועה, ארבעה ימים אחרי שנאדה נפגש עם שניים ממנהיגיה לראשונה.
נציגי התנועה מסרו לאחר מכן כי הבהירו בשיחות שהדרישה להתפטרותו של פראדהאן אינה נתונה למשא ומתן, והזהירו כי בלעדיה המחאה תתעצם. נאדה מצדו תיאר את השיחות כלבביות. ״היו להם שלוש דרישות עיקריות וחמש הצעות לרפורמה בבחינות. אמרנו להם שניפגש איתם שוב מחר אחר הצהריים ונספר להם על הדיון שקיימנו בתוך הממשלה״, מסר.
מלבד התפטרותו של פראדהאן, דרשה התנועה לסגור את התיקים הפליליים שנפתחו נגד מפגינים, ולשלם פיצוי למשפחותיהם של הסטודנטים ששמו קץ לחייהם בעקבות הדלפת שאלוני הבחינה במאי. ״הממשלה ביקשה שהות עד מחר אחר הצהריים כדי להשיב על הנקודה הזו״, אמר דובר התנועה לכתבים בתום הפגישה.
גם הבוקר, כאשר תחנות הרכבת התחתית עדיין סגורות ובזמן שהאינטרנט באזור עדיין מנותק, נאספו המוני תומכי התנועה במרכז דלהי. דובר התנועה אמר כי הממשלה הבטיחה להחזיר את תשובתה במהלך היום, לקראת פגישה צפויה נוספת. ״אנחנו צריכים בהירות לגבי עתידו של פראדהאן. האם הממשלה תדרוש את התפטרותו או לא? אנחנו רוצים תשובה של כן או לא״.
שעות לפני מועד הפגישה, בזמן שהמשטרה ירתה גז מדמיע לפיזור המפגינים, פרסם פראדהאן את הודעתו ברשת X. במוקד המחאה פרצו חגיגות. ״עשינו את זה״, אמר דיפקה, והצעירים סביבו פרצו בתשואות ובקריאות ״ג'אי הינד״, סיסמה פטריוטית שפירושה ״ניצחון להודו״.
מחאות צעירים, שזכו לכינוי ״מחאות דור ה-Z״, הכו גלים בשורה של מדינות בדרום הגלובלי בשנים האחרונות, ובהן נפאל, מדגסקר, מרוקו, קניה ופרו, ובחלקן אף הפילו את הממשלות. גם בבנגלדש ובסרי לנקה השכנות התרחשו התקוממויות צעירים שהובילו לטלטלות פוליטיות. הבחירות הארציות בהודו צפויות רק באפריל 2029, אך בשנה הבאה יילכו לקלפי אוטר פראדש המאוכלסת ביותר, שבשליטת מפלגתו של מודי, וכן מדינות גוג'ראט ופנג'אב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו