ההלם בעיתונות הבריטית מהפיגוע בלונדון - והמהלך נגד משמרות המהפכה

פיגוע הדקירה אתמול (רביעי) בשכונת גולדרס גרין בלונדון, שבו נפצעו שני יהודים, שלמה רנד (34) ומשה שיין (76), ממשיך להסעיר את בריטניה, שמתמודדת עם אחד מגלי האנטישמיות הקטלניים והמסוכנים בעשור האחרון.

שערי העיתונים בממלכה הוקדשו לפיגוע, הממשלה הבריטית הבטיחה להקצות מיליוני ליש"ט להבטחת הקהילה היהודית, ושרת הפנים הבטיחה כי היא "מתייחסת לכך כאל מצב חירום". כמו כן, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, שהגיע אתמול (רביעי) לזירת הפיגוע, התקבל בקריאות "בוז".

ה"סאן" כתב בכותרת דרמטית "כמה עוד?", מעל תמונה גדולה של הדוקר עם הסכין ביד. ה"מירור" פרסם "טרור ברחובות שלנו", ולצדה ציטוט של

הדוקר הוא אזרח בריטי בן 45, יליד סומליה שהגיע לבריטניה כ"ילד באופן חוקי", כך מסרה היום (חמישי) שרת הפנים שבאנה מחמוד. נציב המשטרה המטרופוליטנית, סר מארק רולי, אמר כי לחשוד "היסטוריה של אלימות חמורה ובעיות נפשיות", והוא ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות אלימות ומוכר היטב למשטרה ולסוכנות הממשלתית למניעת רדיקליזציה.

"טרור ברחובות שלנו"

שערי העיתונים הבריטיים מהבוקר הוקדשו ברובם לפיגוע. ה"טלגרף" כתב בכותרת "שנאת יהודים יוצאת משליטה בבריטניה", והקדיש את משנה הכותרת לשלושה נושאים: הפיגוע עצמו, נטילת האחריות של הארגון המקושר לאיראן, ואזהרת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי "מילים כבר אינן מספיקות".

ה"טיימס" הציב במרכז את הצהרת ג׳ונתן הול, יועץ הממשלה הבריטית לענייני טרור, שכינה את גל ההתקפות "משבר הביטחון הלאומי הגדול ביותר מאז הקורונה". ה"דיילי מייל" פרסם כותרת דומה: "ישראל מזהירה: האנטישמיות יוצאת משליטה בבריטניה".

הרב הראשי של בריטניה אפרים מירוויס, שלפיו הקהילה היהודית "חיה בפחד" ו"אינה בטוחה בבריטניה". ה"גרדיאן" הסתפק בכותרת חדשותית: "המשטרה מכריזה על פיגוע טרור לאחר דקירת שני יהודים".

ה"טיימס" הלונדוני היה העיתון היחיד שציין במפורש את מוצאו של הדוקר: "אזרח בריטי, יליד סומליה". שאר העיתונים העדיפו להדגיש את עברו האלים ואת בעיות הנפש שלו, מבלי להזכיר את הרקע הסומלי.

הדוקר היה זאב בודד?

הממשלה הבריטית הודיעה היום (חמישי) על תוספת תקציב של 25 מיליון ליש"ט לאבטחת הקהילה היהודית בעקבות הפיגוע. הכסף יופנה לתגבור הסיורים המשטרתיים ולהגברת האבטחה סביב בתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים יהודיים. התוספת מצטרפת למימון הקיים של ארגון האבטחה היהודי CST, שעומד כיום על כ-28 מיליון ליש"ט בשנה דרך מענק האבטחה הקהילתית של משרד הפנים. כוחות המשטרה ברחבי בריטניה הגבירו את נוכחותם בשכונות יהודיות.

הפיגוע אתמול מצטרף לגל אנטישמי חסר תקדים שפוקד את בריטניה מאז ה-7 באוקטובר, שהגיע לשיאו בפיגוע מנצ׳סטר באוקטובר 2025, שבו נרצחו שני יהודים בבית הכנסת ביום הכיפורים. מאז החלה המלחמה עם איראן בסוף פברואר, חלה הסלמה יחסית: ב-23 במארס הוצתו בגולדרס גרין ארבעה אמבולנסים של ארגון "הצלה", ובחודש האחרון הוצתו שורה של מוסדות יהודיים וכן נעשה ניסיון לפגוע בשגרירות ישראל בלונדון באמצעות כטב"מים שנשאו לכאורה "חומרים מסוכנים".

המשטרה הבריטית עצרה עד כה 26 חשודים בקשר לגל הפיגועים. את האחריות לרובם ולפיגוע אתמול נטל ארגון "חרכאת אסחאב אל-ימין אל-איסלאמיה", המקושר לאיראן ואשר נטל אחריות גם על שורת התקפות אנטי-יהודיות בבלגיה ובהולנד מאז מארס. עם זאת, ב-BBC כתבו כי המשטרה הבריטית בוחנת את נטילת האחריות בזהירות, ומעריכה כי ייתכן שמדובר בניסיון של הארגון לקחת קרדיט. ההערכה המשטרתית היא שהדוקר פעל לבדו, כ"זאב בודד".

מבינים את התסכול של הקהילה היהודית

שרת הפנים הבריטית שבאנה מחמוד, בריאיון שהעניקה הבוקר ל-BBC, הבטיחה כי הממשלה עושה "כל מאמץ אפשרי" כדי להגן על הקהילה היהודית, אך הדגישה כי הכסף לבדו "אינו התשובה היחידה". בהתייחסה לדברי ג׳ונתן הול, יועץ הממשלה לענייני טרור, שהגדיר את גל ההתקפות "משבר הביטחון הלאומי הגדול ביותר מאז הקורונה", אמרה: "אני מתייחסת לזה כאל מצב חירום", אך הסתייגה מהשימוש בביטוי "חירום לאומי": "לביטוי הזה יש משמעות מסוימת, למשל השעיית מרכיבים מסוימים של הדמוקרטיה. אנחנו לא שם". השרה הוסיפה כי ההתקפות נועדו "לפצל את החברה שלנו", ואמרה כי היא מבינה את תסכול הקהילה היהודית כשנדמה שהבכירים "חוזרים שוב ושוב על אותן מילים" אחרי כל פיגוע.

מחמוד, בריטית ממוצא פקיסטני, אמרה עוד: "כשאני נוקטת בעמדה שאני נוקטת נגד אנטישמיות, אני עושה זאת כמוסלמית מאמינה, זה עולה בקנה אחד עם האמונה שלי. זו הארץ שלהם, היא גם הארץ שלי, כולנו חולקים את הארץ הזאת וצריכים לעבוד יחד כדי לשמור אחד על השני". השרה גם רמזה כי היא שוקלת לאסור את פעילותן של משמרות המהפכה האיראניות בבריטניה, במסגרת חקיקה חדשה, אך סירבה לאשר זאת במפורש ואמרה כי "לא יהיה זה ראוי" לעשות כן בשלב זה. בנוסף, בתגובה לקריאות לאסור את הצעדות הפרו-פלסטיניות בלונדון, אמרה מחמוד כי יש "מקרים רבים מדי" של פשעי שנאה במהלכן, וכי חוק הסדר הציבורי הקיים "כבר אינו עונה על הצורך".

ממשלת בריטניה אף הודיעה כי תקדם בשבועות הקרובים חקיקה במסלול מהיר, שתסמיך את הרשויות לפעול נגד יחידים או קבוצות הפועלים בשם ארגונים שזוכים למימון מגורמים מדינתיים. בהודעה רשמית של השגרירות הבריטית בישראל נמסר כי "כל אדם או קבוצה שפועלים כשליח מרחוק של ארגונים שכאלה יוכלו להיחקר ולעמוד לדין תחת החוק לביטחון לאומי, באופן זהה לאופן שבו בריטניה מטפלת בארגוני ביון זרים". נראה שהמהלך נועד להתמודד עם פעילות משמרות המהפכה במדינה, אך מבלי להגדירם כארגון טרור. החקיקה צפויה להיכלל בנאום המלך ב-13 במאי, האירוע השנתי שבו פותח המלך את מושב הפרלמנט החדש, ומציג בשם הממשלה את הצעות החוק המרכזיות שתקדם בשנה הקרובה.

שר הפנים בממשלת הצללים, כריס פילפ מהמפלגה השמרנית, יצא היום בקריאה לגירוש זרים בעלי השקפות אנטישמיות. בריאיון ל-BBC אמר פילפ כי בריטניה "מייבאת אנטישמיות" באמצעות הגירה, והוסיף: "אנשים שנמצאים כאן ושהם אזרחים זרים בעלי השקפות אנטישמיות, או שתומכים בקיצוניות או בטרור, צריכים פשוט להיות מגורשים".